יום חמישי, 31 ביולי 2014

התחרות הקבוצתית, מה זה בדיוק אומר



הטבלה. טבלת הדירוג הקבוצתי (הסופי) ב'תחרות הקבוצתית זמן (שלושה רוכבים מזדמנים) מצטבר' לא עושה צדק, וזאת עקב כללי התחרות שמחשיבים לצורכי חישוב זמן ודירוג – זמנם המשותף של שלושת הרוכבים מכול קבוצה שדורגו במקומות הגבוהים בסיום כול קטע, רק הם נלקחים בחשבון. כללי תחרות אלו משרתים את המארגנים אך לא מאפשרים בחינה מעמיקה במישורים אחרים, מעניינים לא פחות, בפעילות הקבוצתית במרוץ – כמו תמיד לכול שיטה יתרונות וחסרונות.




שיטת החישוב יוצרת עיוותים, ואלה לא קשים בזיהוי, וכבר בבחינה בלתי מעמיקה חלק מהקבוצות, למרות שלא הפגינו כול ביצועים 'מיוחדים', נמצא בחלק הטבלה העליון, וחלק אחר, למרות ביצועים טובים, נמצא בחלקים נמוכים יותר.
כאשר באים לבחון את הביצועים הקבוצתיים ולהחליט אילו היו טובים ואלו פחותים חייבים להשתמש בקנה מידה, ואין בקנה המידה שמסופק על ידי אותם כללי תחרות קבוצתית במרוץ, כללים שנקבעו על ידי ה-ASO, כדי ליתן מושג נרחב ביחס לביצועי הקבוצות, כפי שאלו, על ידי אותן קביעות כללים שרירותיות בוחנים את הביצועים רק מנקודת מבט מצומצמת, כזאת שאינה מאפשרת לרדת לחקר ביצועים 'אמיתי' ורציני של הקבוצות. המארגנים, מסיבותיהם שלהם (המארגנים לא למטרות צדקה מארגנים, מעוניינים הם כמו רבים אחרים ביחס בלתי מזלזל ממנהלי הבנקים) בוחרים ביתר פשטות ולא יתר סיבוך - והרי כמות האפשרויות בבחירת קריטריונים שונים לתחרות הינה כמעט בלתי מוגבלת, ובכול שיטה, כפי שנאמר לעיל, יתרונות וחסרונות - והבחירה בכללים אלו – מכפלת מספר הקטעים בחיבור זמניהם של שלושת הרוכבים הראשונים של כול קבוצה בכול קטע – ואף אם נעשית רק בעבורו של הקהל הרחב, אותו קהל שאינו 'נברן בלתי נלאה' – נעשית על מנת שתתאפשר גם לקהל זה הבנה ומבלי שיֹאבד בפרטים, והוא, ולאו דווקא 'נברן פרטים', הוא זה שמאפשר למארגנים סיכוי רב יותר לקבל יחס בלתי מזלזל ממנהלי בנקים.
הבנה במרוץ אופניים, לא כול שכן חקר הביצועים האישי, קל וחומר חקר הביצועים הקבוצתי, המורכבות להם אינהרנטית, ולמארגנים, כאמור, גם אין צורך בסיבוך נוסף לזה הקיים גם כך, אך גם אין עניין מיוחד לבוא לעזרת הקבוצות בכול הקשור במחקרי ביצועים (הקבוצות גם לא נדרשות לעזרה שכזו), אך הקבוצות, כמו כול יתר לקוחות הבנקים, חומדות גם הן את הכסף, וכאן נפרדות הדרכים – הקבוצות ליעדיהן ולכסף והמארגנים, כמו תמיד, רק לכסף – אך איך נדע אנחנו, הנוברים/נוברים למחצה, משהו ביחס לביצועי הקבוצות ה'אמיתיים'?
נדרש כאן קנה מידה אחר. קנה המידה אחר שבה בחשבון כדי לאפשר התייחסות לערך ביצועי הקבוצות, מלבד אותם מחקרי ביצועים אישיים, שלאלה הגישה קלה (מחשבי הדרך המורכבים על אופניו של כול רוכב מאפשרים גישה נוחה וקלה לביצועי הרוכבים עצמם), הוא זה שמכניס למשוואה ציפיות – ציפיותיהן של הקבוצות טרם היציאה לדרך. היחס בין ציפיותיהן של הקבוצות לבין תוצאותיהן יכולות לאפשר התייחסות אובייקטיבית יותר לאיכות ביצועיהן במרוץ. אמנם אין במשוואות אלה ממש, עד כמה שדברים אמורים במידע מדיד, כפי שאין כול אפשרות להעריך ולמדוד, באופן מדויק, ציפיות – לעד יהיו ציפיותיהן של הקבוצות, בין אם הפומביות ובין אם ה'חשאיות' - אלו שבינן לבינן – גבוהות, ואך טבעי הדבר, אך חלקן, הפומבי ברוב המקרים, חסר כול ריאליות, אך בהן הן נדרשות למטרות ממטרות שונות: שכנוע המארגנים להזמינן למרוץ, שכנוע הספונסרים למממנן, ניסיון להמריץ רוכביהן, וכו', אך עקב אותו חוסר ב'מדד ציפיות אובייקטיבי' לא מאפשר לשלבן בכללי התחרות הקבוצתית (בתחרות אחרת במרוץ, תחרות הרוכב התחרותי, דווקא נעשה שימוש במדד בלתי אובייקטיבי).
הטבלה שלהלן, כמו הערות המצורפות לה, מנסים לשלב בין אותן ציפיות (קשות לידיעה אובייקטיבית) לתוצאות ('ידועות'). אמנם, עקב אותו חוסר במדיד ציפיות מדויק, אין ניתן לקבל גם כאן תוצאות חד משמעיות, 'אוביקטיביות', אך 'מבט' נוסף בהחלט כן:


רוכבי דירוג כללי:
סקאיי – פרום, פורט
מוביסטאר – וולורדה
טינקוף – קונטאדור
אסטנה – ניבלי
בלקין – מולמה, טאן דם
אומגה – קוויטקובסקי
AG2R – פרו, בארדה
גארמין – טלנסקי
לאמפרה – קושטה, הורנר
FDJ – פינו
לוטו – ואן דה ברוק
BMC – ואן גארדרן
יורופקאר – רולא
טראק – זובלדייה, שלאק
נט-אפ – קוניג

הערות:
*קטיושה. קשה להכתיר את המרוץ בעבורה כישלון עם שני הניצחונות של קריסטוף, אך רודריגז, על אף הכוונות (ציפיות)  לא מצליח לא לנצח ואף לא ללבוש את חולצת הפסים בסיום.
*טינקוף. הקבוצה אמנם מצליחה להתעשת לאחר פרישתו של קונטאדור ומצליחה אף לנצח שלושה קטעים ואף לזכות בחולצת הפסים עם מייקה, אך אל עומדת בציפייתה המרכזית עם פרישתו של קונטאדור.
*קנונדייל. הקבוצה האיטלקית מנצחת בתחרות האישית ניקוד מצטבר/חולצה ירוקה, ואף בתחרות הרוכב התחרותי (דה מרקי), אך סאגאן לא עומד בציפיותיו ואינו מצליח לנצח באף לא אחד מהקטעים.
*אומגה. הקבוצה מנצחת בשלושה קטעים, אך קוויטקובסקי הלך דעך ונעלם, והציפייה המרכזית של הקבוצה, זו שבעבורה נבנה הרכב הקבוצה למרוץ, על מנת שיצליח, יותר מהפעם הקודמת, לעזור לקבנדיש להתמודד שווה בשווה מול קיטל, נכזבת עקב פרישתו של הבריטי כבר בסיומו של הקטע הראשון.
*לוטו. לוטו הבלגית מנצחת בשלושה קטעים, אך ואן דה ברוק לא עומד בציפיות הדירוג הכללי (וגם גרייפל לא עומד בציפיות).
*טראק לא מצליחה לנצח באף אחד מהקטעים (על אף ציפייתה למאבק של קנצ'לארה בקטע 5), אך זובלדייה מסיים במקום השמיני (ושלאק במקום 12).
עוד לפני שמסכמים אפשר לראות שחלק מהקבוצות מדורגות במקומות גבוהים בתחרות הקבוצתית (מארגנים) אך מבלי שעמדו בציפיות – מוביסטאר (3), יורופקאר (5), סקאיי (7), בעוד שחלק, אמנם חלק קטן, עמד בציפיות אך מדורג במקומות נמוכים – ג'יאנט (22!), נט-אפ (13), וגם קנונדייל (21), וזאת למרות החולצה הירוקה ונצחון בתחרות הרוכב התחרותי.
סיכום
אז מה אפשר ללמוד מהטבלה?. הרזולוציה שמספקת הטבלה טובה יותר ביחס לביצועי הקבוצות מאשר מספקת תחרות הקבוצות הרשמית, אף כי גם היא עדיין רחוקה מלהיות משביעת רצון. המארגנים לעד הם מוגבלים בהגברת מידת התסבוכת, ורצונם לפשט ולא לסבך, ועל ידי כך לקרב כמה שיותר קהל לחוויה - הגברת המורכבות תגרור איבוד קשב. אותו חלק מהצופים שנהנה מהתחרויות, לעיתים, כמו בענפים אחרים, מסתפק במועט וכלל אינו מעוניין להעמיק עוד ועוד, וזכות מלאה לו לכך, וטוב עושים המארגנים שהם מצד אחד מאפשרים לקבוצות אפשרות ביטוי נוספת - ששכרה בצידה – ומצד שני מצילים, על ידי אותם כללי תחרות פשוטים, את יכולת הקשב של הקהל הרחב, ומאפשרים לו על ידי כך להמשיך ולהתעניין גם בתחרות זו.
למרות כל הנאמר לעיל דווקא זוכת התחרות, AG2R, היא זוכה ראויה לאור ביצועיה במרוץ, אך זכייה זו היא על דרך המקרה ולא על דרך השיטה. 

יום רביעי, 30 ביולי 2014

איך הוכרעה תחרות החולצה המנוקדת, כמה הרוויח פינו, ועוד קצת



תחרות אישית ניקוד הרים מצטבר/חולצה מנוקדת
בסיום התחרות הוכרז רפא מייקה כמנצחה, אך מייקה הופיע בה מאוחר, לא לפני שפרש ממנה קונטאדור שלמייקה נועד בתחילה תפקיד פועלו בהרים. מייקה, לאחר שבילה את שבוע התחרויות הראשון במנוחה, הולך וצובר לעצמו פיגור משביע זמן ביחס למתחרים בתחרות הדירוג הכללי, זכה לאחר פרישתו של קונטאדור בשחרור, ומעת שזכה בשחרור החל גם לרדוף. בתחילה נדמה היה שכול עניינה המחודש של קבוצתו, טינקוף סאקסו, מרגע שעזב קונטאדור, הוא צייד קטעים, הרי שלאחר מספר הצלחות של הפולני - השתלבות די מהירה בתחרות החולצה המנוקדת, ואז אף ניצחון והתמקמות בראשות התחרות - ביקשה לה הקבוצה אף את החולצה המנוקדת.
שאיפתם של המארגנים היא לנסות ולהפריד בין תחרות המטפס המצטיין לבין תחרות הדירוג הכללי, וזאת הם עושים על ידי שינויים מעת לעת בכללי הניקוד בכדי למנוע את אותו מצב עניינים שבו המוביל/מנצח בתחרות הדירוג הכללי מוביל/מנצח גם בתחרות המטפס המצטיין.
כללי הניקוד בתחרות, שמעניקים ניקוד בעל ערך בפסגות הרים בהתאם לקטגוריות השונות (קטגוריה ראשונה, שנייה וכדו'), מאלצים את חפצי החיים בתחרות לנסות ולהצטרף בימי ההרים לקבוצות בריחה (מיקום בלתי רלוונטי בתחרות הדירוג הכללי הינו תנאי מוקדם לכול אפשרות יציאה שכזאת).
בעלי היומרה להתמודדות בתחרות המתינו בסבלנות להופעתם של קטעי ההרים המשמעותיים בכדי להיכנס לפעולה, שקטעים אלו מאופי תוואיהם הטופוגראפי מרובה הפסגות, וכך גם ניקוד, הינם היחידים שהם שווי מאמץ.


הסבלנות השתלמה, גם כאן, וחלק מהמתמודדים בתחרות בעל כורחם: מתמודדי הדירוג הכללי פרום וקונטאדור, נפלטו החוצה, ואפשרו מצד אחד גם להפחית את כמות המתמודדים בעלי יכולת טיפוס שהם לעד רלוונטיים לתחרות, כפי שצוין לעיל, אך מצד שני שיחררו גם את מייקה, שתפקידו ערב המרוץ היה סיוע לקונטאדור, תפקיד שלא היה מאפשר לו בוודאות גבוהה למדי, כול עוד שיחק בתחרות הכללית קונטאדור, כול אפשרות להתנהל בעצמאות; יתרה מכך - מצב עניינים בו קונטאדור רוכב בתחרות לא היה מאפשר, ולא הייתה אף גם תכנית שכזאת, לקבוצה לעזור גם למייקה בניסיונו להיאבק בתחרות המטפס המצטיין.
טבלת התחרות הסופית (הרשימה המלאה כאן):


לא יקשה להבחין שעל אף המאמצים של המארגנים רק כפסע היה בין ניצחונו של מייקה בתחרות לבין השתלטותם של מתמודדי הדירוג הכללי (ברשות ניבלי) גם על תחרות המטפס המצטיין.
מתוך הרשימה, אם נעבירה תהליך מיון פשוט שיגרע ממנה מצד אחד את אותם מתמודדי דירוג כללי ומצד שני נלווים אחרים, אותם 'טרמפיסטים' ששמם השתרבב לתחרות רק כפועל יוצא משותפותם בקבוצות הבריחה באותם ימי הרים קריטיים, נמצא שמספר מתמודדים בעלי אספירציות בתחרות, כאלה שהיו בעלי כוונות 'אמיתיות' להתמודדות בה היה מועט, בעצם רק שניים – רודריגז, וווקלר, אולי בעצם גם קדרי. אין לראות לא בדה מרקי (מנצח תחרות הרוכב התחרותי), לא בויסקונטי, וגם לא באחרים – סרפה, נייבה, רוש, בוודאי לא רולא, כמי שהיו בעלי יומרות לחולצה המנוקדת, אלא בסך הכול ציידי קטעים, כאלה ש'נקלעו' לתחרות רק מתוך שאיפה לנצחון בקטעים ולא מתוך רצון כן ואמיתי בחולצת הפסים.


ועכשיו נכנס לשלבי התחרות ונחפש מתי התחילו להופיע בה המתחרים ה'אמיתיים', איך התפתחה, ומתי בכלל הופיע לו מייקה, מנצחה.
קטע 2, עדיין באי הבריטי, היה קטע ההרים הראשון בתחרות, ובטבלה מופיעים גם קדרי (מקבוצת בריחה, 2) וגם ווקלר (9).
בקטע 4, שמעניק מספר נקודות קטן בתחרות, דואג ווקלר להוסיף לעצמו נקודה ולעלות למקום החמישי בטבלה (קדרי נשאר 2).
מצב הניקוד נשאר על כנו עד לקטע השמיני, קטע ההרים הראשון בתחרות (עם סיום פסגה), שבסיומו קדרי, עקב נצחונו (מקבוצת בריחה), מתמקם במקום הראשון בתחרות. בטבלת  עשרים הראשונים בתחרות ניתן למצוא בשלב זה בנוסף לקדרי רק את ווקלר.
קטע 9 מעיר לחיים ומכניס לתחרות כמעט את יתר המתחרים בה (מייקה עדיין משמש את קונטאדור ואינו פנוי לעניינים בטלים), והם כולם כאחד מצטרפים לקבוצת הבריחה היומית ומתמקמים בסיומו של הקטע בטבלה.
קטע 10, עם הסיום ב- La planche des Belles Filles, מוציא מהתחרות את קונטאדור ומשחרר על ידי כך את מייקה, אך לא כל כך מהר. ניבלי, מנצח הקטע, קופץ פנימה, וטבלת המתחרים מתחילה להתבהר – רודריגז ממוקם ראשון, ווקלר אחריו, שניהם שותפים בקבוצת הבריחה היומית, ואף ויסקונטי, שותף נוסף לבריחה, שמו מחל לבצבץ.


קטע 13, הקטע הראשון באלפים, עם סיום הפסגה ב- Chamrousse, הופך את הסדר. מייקה נכנס בסערה לתחרות עקב ביצועיו (מסיים שני אחרי ניבלי), אך בטבלה אפשר למצוא, עקב אופיו של הקטע, עם שתי פסגות מסובכות בקטגוריות גבוהות בחלקו המסיים, שלל מתחרי דירוג כללי, שדוחקים לאחור את המתחרים ה'טבעיים', שעל אף שחלקם מנסים להצטרף לקבוצת הבריחה ועל ידי כך לנקד בתחרות, מתברר בסיום שמאמציהם לא נשאו פרי (קדרי, דה מרקי, ויסקונטי).
קטע 14 ממשיך ומזעזע את הטבלה, ומייקה, מתוך שהוא מנצח בסיום, מקדים את חבורת הבכירים בראשות ניבלי, משווה בסיום את מספר נקודותיו לזה של רודריגז (מנצל את הניקוד הכפול המוענק בסיום הפסגה בקטע), שאף כי היה שותף של הפולני בקבוצת הבריחה היומית, ואף ניקד בשתי הפסגות המקדימות, כוחו לא עמד לו בסיום והוא מסיים את הקטע במקום ה- 31 בלבד ומבלי לנקד.
קטע 16 מאפשר לווקלר, על ידי שהצטרף לקבוצת הבריחה, לשדרג מעמדו בתחרות ולצמצם מעט את הפער (קופץ ממקום 7 ל- 3), כול זאת לאחר שמייקה, לאחר שמצליח לגנוב נקודה בודדת בפסגה הראשונה של היום מרודריגז פוסח מעליו בדירוג, אך הוא בוחר, כמו גם רודריגז, לנוח, ומשאיר את הבמה לשותפים בקבוצת הבריחה. ניתן לראות שסרפה, איש לאמפרה, על ידי יציאתו שוב לצייד קטעים, מקפץ לחלק העליון של טבלת התחרות, אך סרפה היה ונשאר על אף כול זאת צייד קטעים, לא יותר, בוודאי שלא מתחרה לגיטימי בתחרות.
קטע 17 מכריע את התחרות. הקטע סומן על ידי קבוצות המתחרים בתחרות ההרים כמגרש המשחקים להכרעת התחרות. בקופת הקטע היו שלל נקודות תחרות – 3 פסגות בקטגוריה ראשונה (כל אחת העניקה לעוברים ראשונים בפסגתה 10-8-6-4-2-1 נק'), ופסגה אחת מחוץ לקטגוריה, בסיומו של הקטע, עם מכפיל נקודות (50, 40, 32, 28, 24, 20, 16, 12, 8, 4).
קטע 17 סומן מתוך הגיון מרוצים פשוט וידוע, מתוך הבנה שהקטע הינו האחרון שבו יאפשרו מתמודדי הדירוג הכללי למשתתפי תחרות ההרים לשחק משחקיהם. קטע 18, העוקב, היה קטע ההרים האחרון במרוץ, ופעוט נדמה היה הסיכוי שלא יביא לשיאם את מלחמות המאסף בין מתמודדי הדירוג הבכירים בניסיונם האחרון לבצר מיקומם ומעמדם הזמני ביחס ליריביהם.


מייקה ורודריגז, כמו כמעט כול האחרים בטבלה, דה מרקי, ויסקונטי, קדרי, אך לא ווקלר, שלו כבר לא היה מה להציע, יצאו לקבוצת הבריחה. מייקה אפשר בתחילה לרודריגז להקדימו, פעם אחר פעם, במעברי הפסגות, נצמד לגלגלו של הקטלוני רק בפסגה הקודמת לאחרונה, אך אז התקיף, בטיפוס האחרון, וניצח בסיום, מטביע את חותמו בטבלת התחרות ומשאיר לעצמו סיכויים ריאליים לזכייה בתחרות.

 
מייקה מנצח. כול שנותר למייקה לעשות בכדי לנצח בתחרות היה לא לסיים רחוק מדי מניבלי בקטע האחרון בהרים, קטע 18.
קטע 18. ניבלי, כפי שכולם ציפו, בחר לנסות ולנצח, ניצחון נוסף, רביעי במרוץ. מייקה מצליח להיצמד לחבורת החוד במסע האחרון בהרים, ומסיים לא רחוק מאוד מאחורי ניבלי, עם חבורת החוד (שלישי, אחרי פינו) בפסגה ב-  Hautacam.

סיכום

חייבים לנצח (או להיות מאוד קרוב למנצחים). מייקה ניצח בתחרות, וזאת על אף שהופיע בה מאוחר, לאחר פרישתו של קונטאדור, כיוון שהצליח לנצח בשני קטעים (ולסיים שני ושלישי בשני קטעי הרים נוספים), אך לא פחות מניצחונו של הפולני היה זה הפסדו של רודריגז, שלו לא עמד כוחו ולא הצליח להשיג ניצחון באף לא אחד מהקטעים (ואף לא לסיים באף אחד אחר מהם במקומות הגבוהים). רודריגז, למרות שכפי שהיה נדמה הייתה ההחלטה להיאבק בתחרות המטפס המצטיין, כמו גם, ככול הידוע, החלטתו (ליתר דיוק החלטת קבוצתו) להשתתף במרוץ הצרפתי עצמו, פשרה, מוטב היה לו (ולקבוצתו) אם היה נח קצת יותר וממקד כוחותיו בניסיון לנצח באחד הקטעים ולא ממשיך ומבזבז כוחותיו בתחרות המטפסים, וגם אם היה זה למורת רוחם של המארגנים שהיו נותרים עם תחרות בעלת חשיבות אך חסרת משתתפים.
גם אם נחזור לאחור, ולא מאוד רחוק, נמצא שבתחרות ניצחו גם אז רוכבים על ידי שהצליחו לנצח לפחות בקטע אחד.
סמואל סנצ'ז מנצח בתחרות ב- 2011, לאחר שניצח קטע אחד ( Cugnaux › Luz-ardiden), וסיים עוד שני קטעי הרים במקומות השניים.
ווקלר ניצח בשנת 2012 לאחר שניצח בשני קטעי הרים, קטע 10   Macon › Bellegarde-sur-valserine, קטע 16  Pau › Bagnères-de-luchon, וסיים עוד קטע אחד במקום השלישי (קטע 15).
קוויטאנה ניצח בתחרות בשנה שעברה לאחר שניצח קטע הרים אחד, הקטע הלפני אחרון Annecy › Le Semnoz, והצליח לסיים פעם נוספת שני, לפרום, בקטע שהסתיים בוונטו (קטע 15). 
   

כמה הרוויח טיבו פינו (למעט הפרסים הכספיים בעבור מעברי הפסגות)
מקום שלישי בדירוג הכללי העניק לו – 100.000 יורו
בעבור מיקומיו בקטעים עצמם:
קטע 7, מקום 20 – 200 יורו
קטע 8, 5 – 830 יורו
קטע 10, 2 – 4000 יורו
קטע 13, 5 – 440 יורו
קטע 14, 4 – 1200 יורו
קטע 16, 17 – 200 יורו
קטע 17, 11 – 540 יורו
קטע 18, 2 – 4000 יורו
קטע 19, 18 – 200 יורו
קטע 20, 12 – 470 יורו
סהכ – 12.280 יורו
דירוג כללי בתחרות ניקוד הרים/חולצה מנוקדת (4) – 4000 יורו
דירוג ראשון בתחרות הרוכב הצעיר – 20000 יורו
נשיאה יומית בחולצה הלבנה, קטעים 21, 20, 19, 18, 17, 16, -  6*500- 3000 יורו
סהכ – 139.280 יורו



יום שלישי, 29 ביולי 2014

איך ומתי הוכרע התחרויות, חולצה צהובה וחולצה ירוקה, ווס עוקפת מימין


איך ומתי הוכרעו התחרויות
תחרות אישית זמן מצטבר/חולצה צהובה
התחרות הוכרעה על ידי שלושה אירועים שונים – קטע אחד ושתי תאונות – אירועים שהתרחשו בשלבים המוקדמים של המרוץ, עוד טרם שהגיע להרים, ואלו אפשרו למתחרה אחד, האיטלקי ניבלי, שאמנם הצליח ותפס את ההובלה בתחרות עוד קודם לכן, להמשיך ולשלוט בה ללא עוררין וללא שיתרונו הועמד תחת איום אחריהם.
1. פרום הולך הביתה. עוד טרם שנכנס קטע 5, אותו קטע 'אבנים מרוצפות' בצפון צרפת, לאותם מתחמי אבנים, פרום כבר היה מחוץ למרוץ. הבריטי לא שרד הפעם יותר מ-4.1 קטעים ועזב את המרוץ עקב שתי תאונות בתחילתו של אותו קטע שנזקיהן, בנוסף לנזק שנגרם לו מתאונה בקטע הקודם, קטע 4, לא אפשרו לו להמשיך.



2. קטע 5. ניבלי היה כלל לא מאוד רחוק מניצחון בקטע 5, אך אלו, נצחון או לא, דקדוקי עניות, כפי שניבלי הצליח בקטע להתקיף מהחזית את יריבו שנותר בתחרות, קונטאדור, ופתח ממנו פער זמנים גדול (2.37 דק') בסיומו.
3. קונטאדור עוזב. קונטאדור שרד עוד מספר קטעים ועזב אף הוא לאחר תאונה בקטע 10, מותיר את המרוץ יתום, עם מתמודד בכיר אחד, ניבלי, ועוד מספר מתמודדי משנה.


רבות דובר לאחר אותו קטע אבנים (גם כאן וגם כאן), והאם היה בו ביתרון שצבר ניבלי בכדי להכריע את המאבק מול קונטאדור כבר אז, אך עזיבתו של הספרדי מספר קטעים לאחריו ייתרה את אותם דיונים תיאורטיים, שמלבד היותם לחם חוקם של תחרויות ספורט, ללא ספק מרתקים כשלעצמם, אין בהם ברוב המקרים בכדי להשפיע באופן מהותי על הקורה במציאות אלא משמשים כתפאורת רקע לתוכן הנאמר בהצגה עצמה.
ניבלי המשיך ורכב להנאתו בהמשך מבלי שמי מיתר מתמודדי הדירוג הכללי מצליח לאיים על שליטתו ולו אף לרגע, וכך, עקב ההכרעה שנפלה בתחרות הזמן הכללי/חולצה צהובה בשלבים מוקדמים יחסית ייתר את התחרות מהמרוץ.
מרוץ אישית ניקוד מצטבר/ חולצה ירוקה
סאגאן וכול השאר. סאגאן השתלט על החולצה כבר בסיומו של קטע 2 (ניקודו לאחר הקטע הפותח היה זהה למוביל בתחרות בסיומו, קיטל, וזאת רק עקב נצחונו בקטע). סאגאן אמנם לא ניצח בשום קטע במהדורה הנוכחית של המרוץ הצרפתי אך היה תמיד בתמונה, לא מאוד רחוק מהמנצחים, ודבר זה אפשר לסלובני להניח ולא להיאבק במאוצי הביניים מבזבזי האנרגיה ולנסות מזלו רק בסיומי קטעים. יש לזכור שרוכבים מסוגו של סאגאן, עקב יכולותיהם ומעמדם הגבוה, נפגעת יכולתם לתמרן עצמם לעמדות ניצחון בקטעים המתאימים, כאלה שאינם מאוצים רבי משתתפים אלא מצומצמים בהם יותר, אך בד בבד אין לשכוח עובדה נוספת, והיא שלרשות סאגאן לא עומדת קבוצה חזקה מספיק בכדי לאפשר לו אפשרויות לתמרונים נוספים, נחוצים ומהותיים בסיטואציות אלו, שספק אם לא היו מאפשרות לו להביא יכולותיו הגבוהות לידי ביטוי.
השתלשלות:


סאגאן לנצח?
מה ניתן לשנות? לא הרבה. כול זמן וזו הגדרתה: מרוץ אישי ניקוד מצטבר/חולצה ירוקה, והיא מנסה לייחד הצטיינותם של המאיצים, או בעלי יכולת להאיץ, היא 'נאלצת' להעניק ניקוד בחלקים מישוריים (יותר או קצת פחות) - יהיו אלו מאוצים פנימיים או מאוצים אל קווי הסיום של הקטעים - ושינוי, כול שינוי, יעביר את מרכז הכובד לבעלי יכולות אחרים – מטפסים או אנשי בריחה. למטפסים תחרות משלהם, ולאנשי הבריחה... לאנשי הבריחה אין כול שליטה על גורלם (תמיד היו חסרים בה) - תרצה הדבוקה תיתן, לא תרצה יבָלעו - ולרוע גורלם מומחים בבריחה הם אף 'מקצוע' הולך ונעלם. הכוונה בקיום תחרות, כול תחרות, מבלי שלמי מהמשתתפים בה כול אפשרות להביא לידי ביטוי עדיפות, כול עדיפות, מוציאה מהתחרות ייחודה. כול עוד סאגאן בסביבה, ונראה שהוא כאן בכדי להישאר, וימשיך ויתעניין בחולצה, היא תהיה שלו. קשה לראות אפשרות מעשית, מבלי לגרום לכך שהתחרות תפסיק להיות תחרות למאיצים, או בעלי יכולת שכזו, שתגרום לערעור במעמדו.
מצלמות פנימיות, La Course
המצלמה מוצבת בחזית אופניה של מראיין ווס. ווס גונבת ארבעה מקומות צמוד לגדר הימנית, ב-Rue de Rivoli, לקראת הכניסה לקונקורד, וממקמת את עצמה בעמדה מצוינת טרם שנכנס החוד לשדרות האליזה.

יום שני, 28 ביולי 2014

ניבלי מצרף עצמו לרשימת החמישה, קיטל מנצח שוב, וגם ווס


חזרה בזמן. הפיסיקה על מגוון משמעויותיה הפילוסופיות, מאז איינשטיין, הן לא מענייני הכותב (רק עד כמה שעניינים אלו קשורים בתחרויות אופניים), אך דווקא מרתק הוא העיסוק בפנטזיה - הצירוף של שניהם – פיסיקה שתאפשר מהירות גבוהה ממהירות האור, וכך חזרה בזמן (אם עדיין יעמדו לה אז אותן 'דעות'), בצירוף משחק פנטזיה, כזה שיאפשר על ידי שימוש החזרה להטיל שוב פנימה את כריס פרום ואלברטו קונטאדור (ומבלי לשנות את התוצאות הסופיות!) – והרי מי לא היה רוצה לדעת 'מה היה קורה אילו'?.
מה היה קורה אילו. האם היה דבר משתנה בתוצאות המרוץ אילולא הודחו אלו השניים, האנגלי והספרדי, בתחילת המרוץ? התשובה היא כן. אך התשובה הינה לא כה חד משמעית באם השאלה ממוקדת יותר: האם ניבלי לא היה מנצח אילולא מעדו? כאן התשובה היא דווקא לא (אך ה'לא' לעומת זאת נתון בפרשנות תחבירית - כן מנצח או לא).
ניבלי בהחלט מנצח ראוי, בכול פרמטר ומבלי כול תנאים, והשאלה 'מה היה קורה אילו' לא עושה איתו צדק. לכאורה הרי אותה שאלה 'מה היה קורה אילו' היתה צריכה להישאל גם אם היה ניבלי נופל ופורש - האם פרום (או קונטאדור) לא היה מנצח אילולא מעד ניבלי? גם אז התשובה הייתה דומה – לא (ועם אותה פרשנות).
ניבלי נשאר עם הגמדים. אך לתשובה לשאלה - 'מה היה קורה אילו' - יש עוד צדדים, ולא רק 'כן' או 'לא', וזאת כפי שאמנם אין לדעת בוודאות 'מה באמת היה קורה אילו' אפשר בהחלט להניח, בוודאות די גבוהה, שפרום וקונטאדור היו נותנים לניבלי מאבק. ניבלי אין ספק שהיה נאלץ לעבוד, ולעבוד קשה, בכדי לזכות בטור בנוכחות שני אלו, גם בהרים וגם נגד השעון. לפרום יש יתרון גדול מול ניבלי נגד השעון, ואין כול וודאות אם לניבלי כול יתרון מול קונטאדור בהרים (נו טוב, נניח שנגד השעון קונטאדור והוא שווים).

איש עדין. ניבלי איש עדין ונותן כבוד לעמיתיו למקצוע, וכך ימנע ממה שפרום בחר שלא להימנע ממנו (והרשה לעצמו לספר ולהטיח עלבונות בוויגנס, בספרו), וכך אולי רק בבוא הזמן, אולי אולי רק לאחר הפרישה, יסכים ניבלי לספר ת'אמת - עד כמה לא גבל נצחונו בטור במאמץ גדול מדי מצידו - 'קלי קלות' בוודאי יאמר - 'פשוט לא הייתה תחרות, לא היה מול מי להתחרות... אני אשם שקונטאדור ופרום פרשו? וקווינטאנה לא הגיע...'. והוא הרי צודק.

נעים הליכות. עד כמה שניבלי מתחרה קשוח, כפי שנוכחנו לראות היטב (ולא בפעם הראשונה), כך התגלה הוא כאיש נעים הליכות, עדין, ביישן, רגשן וצנוע. ניבלי שמר כול העת על יחסים נעימים, כמעט בלתי פורמליים, במגעיו הציבוריים - חייכן, סבלני, נענה לראיונות שבהם היה מחויב ולשאלות שנשאל ברצון (גם על הפחות נעימות, סמים סמים, ועל אף התרגום הקלוקל של תשובותיו, ענה באופן ישיר, מבלי לשחרר לאוויר את רצף המשפטים המוכר והשגור ומבלי לפלפל בעיניו ולחפש לעצמו עוד חמצן). אך גם התנהגותו על הכביש הייתה מכובדת, ונדמה שהוא איש מוערך בדבוקה, ולא רק עקב יכולותיו המקצועיות הגבוהות.
הגזאטה בצהוב
איך נחזיק מעמד. 'שנה הבאה? בוודאי, למה לא? זה צריך להיות מעניין אם נתחרה ראש בראש ארבעתנו, בטח שאחזור, אני לא פחות טוב מאף אחד אחר'. ניבלי רושם עצמו בספרי ההיסטוריה, והוא מצטרף לרשימה המצומצמת של עוד חמישה רוכבים שניצחו בכול שלושת סיבובי הארצות הגדולים – מרקס, קונטאדור, הינו, אנקטיל וג'ימונדי.

קיטל פעם רביעית. מרסל קיטל מנצח את נצחונו הרביעי במרוץ, ומקדים במאוץ ראש בראש את קריסטוף ונברדאוסקס.
הקטע המסיים עם הרכיבה המסורתית המתגלגלת מלאת הטקסים עד פאריס, מאפשרת לכולם לנוח טוב טוב, וכך המרחק הנשאר לתחרות הוא בעבור הדבוקה המקצוענית הבכירה קצרצר ובטל, חסר משמעות (עד כמה שדברים אמורים במרחק). קיטל שנראה מותש בימים האחרונים, ולא הצליח להתאושש מספיק בכדי להיות בתמונה בקטע הקודם, לא היה צריך להרבה יותר מזה, והוא סגר עניין על הקו, מקדים את קריסטוף, כמו שמאיצים גדולים עושים.
עם קיטל זה קשה – אם תצא מוקדם הוא פשוט ישב על הגלגל ויחכה, ואם תצא מאוחר, קרוב לקו, הוא בכול מקרה יותר מהיר ככול שמתקרב הקו. מה שנשאר לכול היתר הוא לחפש יתרונות יחסיים - טיפוס מקדים, קרוב לקו – לגרמני בהחלט קשה לטפס - קושי בתוואי הנתיבי המוביל לקו - משהו – קשה, ממש קשה עם קיטל.


LA COURSE
ווס לפני כול השאר. במרוץ המקביל לנשים, LA COURSE, ניצחה מריאן ווס במאוץ אל הקו, נהנית מעבודה מועילה שעשתה בעבורה עוזרתה הנאמנה, אלופת צרפת, פאולין פראן פרבו, שיצאה פעם אחר פעם קדימה ואילצה את יתר קבוצות בעלות היומרה לרדוף מאפשרת כך לווס לשבת ולהמתין, במחסה, ולחשוף עצמה ברגע המתאים, וווס מצליחה להסתדר הרבה פעמים עם פחות מכך.

מרוץ חביב. המרוץ הנשי היה יותר קריטריום חביב מאשר מרוץ אופניים אמיתי, ויש רק לקוות שאכן ייתן רוח גבית שהענף כה משווע לה מזה זמן. מרוצי נשים אין בהם פחות מאלו של הגברים, כאן וכאן הכול עניין של כסף ואפשרות כיסוי וסיקור, שגם היא פועל יוצא שלו (השימוש בטלווזיות הזעירות שהובטח לא קויים). רמה לא חסרה לנשים, והן יודעות גם לרכוב וגם מה זה מרוץ אופניים לא פחות מהגברים, כך שכול מה שחסר זו במה מתאימה. אולי כדאי בשלב הראשון, לשמחת כול הצדדים, לשלב חלק ממירוציהן באלו של הגברים, וכך לאפשר שימוש באמצעי השידור הקיימים כבר לשימוש מרוץ הגברים - מי שאוהב מרוצי אופניים ישמח לצפות באלה ובאלה, קל וחומר אם אלו יתרחשו באותו יום. ועוד דבר. ספק אם אותו חוסר הערכה מוכר מענפי ספורט אחרים, שבהם בדרך כלל מוערך הגברי בעיני הכלל והנשי בעיני הנשים בלבד, קיים גם במקרה ענף האופניים. רוב החובבים האדוקים רוכבים או רכבו בעבר, ויודעים היטב במה מדובר, ובשל כך יודעים להעריך היטב את אותו מאמץ וסבל נדרשים, יהיה הוא של נשים או של הגברים. 

יום ראשון, 27 ביולי 2014

מרטין פרו ופינו, LA COURSE, ועוד


טוני מרטין מנצח בקטע ה-20 ומקדים את טום דמולה ויאן בארטה.

עמוק עמוק. לפני שמתחילים/ממשיכים כדי להזכיר שוב עובדה בעלת משמעות, אשר ביחס לחלק מהרוכבים היא אף לא פחות ממכרעת: הקטע ה-20, מרוץ נגד שעון ל- 54 קמ', התקיים בשלהי המרוץ, עמוק עמוק בתוך השבוע השלישי שלו. מרטין נצחונו לא הועמד בספק לרגע, והוא, בהעדר המתחרים המוכרים מרמתו בקטגוריה, עשה זאת בקלי קלות (עד כמה ש'קלי קלות' ניתן לאמר בנשימה אחת עם מקצה נגד שעון ל- 54 קמ'). הפרשי הזמנים מהקרובים לו, דמולה ( 1.39 דק') וברטה (1.47 דק', בביצוע נהדר - מעניין איך עדיין לא נמשך לאחת הקבוצות הבכירות – רוכב מעניין שאפשר לנצלו למספר רב של משימות) מדברים בעד עצמם.
ניבלי רכב בדיוק כפי שמתבקש ממנצח המרוץ הצרפתי במקצה נגד שעון כאשר אין מרוץ נגד שעון 'מקצועו'. מעבר לאלו הביצועים של קטע 20 גררו מספר הפתעות ו/או שינויים בטבלת העשירייה הראשונה.
No pressure like a long TdF TT. J Lindsey
וולורדה עף מכול המדרגות (וגם מולמה וגם וטאן דם). אמנם מגיע להם, לנסיכי האסתטיקה, הצרפתים, שנתחיל עם רוכביהם, אך זאת דווקא נשאיר להמשך. וולורדה זה לא בשבילו (וולורדה סיים את הקטע במקום ה-28, 4.28 דק' אחרי מרטין). המרוץ הצרפתי לא היה מעולם בשביל וולורדה (ספק אם מרוצי קטעים ארוכים בכלל בשבילו, וזאת על אף שניצח, כבר די מזמן, עוד לפני שהושעה עקב 'מקרה הסמים', ב-2009, בוואלטה), והוא, למעט במקרה שיעבור לרכב בעבור קבוצה אחרת, וספק רב אם יבקש זאת לעצמו (הספרדי לא רכב מעולם בקבוצה לא ספרדית), זו שירת הברבור שלו בטור הצרפתי (אין לשכוח שקווינטאנה נושף בעורף ומחכה בקוצר רוח לתפוס את מקום המועמד המוביל של מוביסטאר למרוץ הצרפתי). וולורדה לא עמד בציפיות, הלך התעייף ואיבד את הרגליים ככול שעברו הימים ותכפו הופעותיהם של ההרים, ונשאר לבסוף, הוא וקבוצתו כפי שבאה לעבוד אך בעבורו, בלי כלום.
מולמה וטאן דם. מולמה לא מצא עצמו בשום שלב, וטאן דם, למרות שהצליח בשבוע האחרון להשתדרג לתוך העשירייה גם הוא לא. ביצועיו של מולמה בקטע ה-20 שיקפו זאת (מקום 140!, 9.26 דק' אחרי המנצח), אך הפתיעו – מולמה עוד צעיר (27), רוכב בעל יכולות מוכחות נגד שעון, וכול זאת אומר שמשהו השתבש (האופניים...). אמנם הקבוצה נראה שניצלה ותמשיך להתקיים, אך מעבר (טראק?) יעשה להולנדי רק טוב כפי שנדמה שמיצה את כול היתרונות שקבוצות הולנדיות, ביתיות, יכולות להעניק לו.

לאופולד קוניג. הצ'כי (26), בהופעתו הראשונה בטור הצרפתי (פעם שנייה בסך הכול בטיול ארצות ארוך, הוואלטה בשנה שעברה עם ניצחון בקטע הרים הייתה הראשונה) מרשים, מאוד מאוד. אם תצוגותיו בימים האחרונים בהרים היוו הפתעה, באה ההופעה המפליאה בקטע 20 (מקום חמישי, 2.02 ממרטין) והפכה את ההופעה בטור בעבורו, ובעבורנו, ללא פחות ממדהימה. קוניג, אם כן, יודע לטפס כהלכה, ויודע, כפי שאנו יודעים אל נכון עתה, לרכב נגד שעון, והרי זה מה שצריך מתחרה במרוצי קטעים, ואלה רוכבים הם חיות נדירות. אז לאן קוניג הולך? או שמא הכסף שיוזרם עתה על ידי 'בורה' ישמש לחזק את התמיכה בו וישאיר אותו בקבוצה הגרמנית.

זובלדייה. מגיע לספרדי. ממרום גילו (37) רואים למרחוק, וזובלדייה ראה כבר הכול, ואת כולם, והספיק 'ללוות' רשימה ארוכה של 'שמות' - קונטאדור, ארמסטרונג, שלאק, מאיו, בלוקי, סנצ'אס, ומי לא, ושמו רשום כבר בספר הטור הצרפתי מספר פעמים - פעמיים מקום חמישי (07, 03), פעם שישי (12), ופעם שמיני (06), ועכשיו, אם כי נכנס ממש ברגע האחרון, שוב שמיני. זובלדייה סיים את הקטע במקום ה- 21, 3.45 דק' אחרי המנצח, לכאורה זמן 'פושר', אך מה זה משנה – כול מה שחשוב, וקובע, במרוץ קטעים ארוך הוא זמן מצטבר, ולזובלדייה הזמן המצטבר השמיני בטיבו.
טי ג'יי ואן גארדרן. ואן גארדרן לא אמר נואש, לא לאחר התאונות שפקדוהו, ואף לא ממש בימים האחרונים, בהרים, במיוחד אחרי כישלונו להיצמד לבכירי הדירוג בקטע 16, הקטע שהתסיים ב- Bagneres-de-Luchon. ואן גארדרן, לזכותה של הקבוצה האמריקאית יאמר, נהנה מתמיכה בלתי מוגבלת, ולא מעכשיו, לאמריקאיים יש זמן (והם יודעים, סוף סוף, שאין להם מישהו אחר), אז האמריקאי הצעיר (25) מחזיר, והמקום החמישי הוא בדיוק מה שציפו ממנו. ואן גארדרן הצליח לדלג בעזרת תצוגת התכלית בקטע ה- 20 (מקום שישי 2.08 דק' אחרי מרטין, 10 שנ' מניבלי) מעל למשוכה זמנית עצומה בת 2.07 דק' מבארדה ערב הקטע, מטפס ועולה שוב למקום החמישי, בדיוק זה שבו סיים ב- 2012, אך אז כברירת מחדל של BMC עקב דעיכתו של אוונס ולא כרוכב מוגן, הבדל גדול.
“I'm talking about targeted testing, biological passport and the MPCC - great progress has been made and the results came after that too. So maybe I have to say thanks to them, because if it wasn't for such targeted and stringent testing, maybe I wouldn't be here today." V.Nibali
טיבו פינו. פינו פניו לעתיד. פינו מסיים מעל לציפיות לגביו (בינו לבינו ספק אם ל-Marc Madiot עלה זאת אף בחלומותיו), והוא בדרך הלאה (לפי דבריו הוא אמור להמשיך לוואלטה ולסיים את השנה בלומבארדיה), עיניו נשואות לשנה הבאה, אך טוב יעשה אם ייקח נשימה ארוכה - ייתכן שיאלץ להמתין זמן רב עד שיהיה ביכולתו להיאבק על מקום גבוה יותר מזה הנוכחי. כדאי יהיה לאנשי שלומו לשקול בכובד ראש איך לעשות זאת, ואולי דווקא הג'ירו יתאים לו בשנה הקרובה, כמעשה התחזקות. פינו השתפר, מנטאלית, וזו הבשורה הגדולה, לאחר ההבלחה לפני שנתיים והנפילה העוקבת בשנה שעברה, וזה אומר שלפינו יש את זה גם ברגליים אך יותר מכך בראש. הזמן של פינו בקטע 20 (סיים 12, 3.12 דק' אחרי מרטין) גם הוא שיפור למעשיו הקודמים, אך הוא יהיה חייב להמשיך ולהשתפר נגד שעון – בלי זה חבל על הזמן (בכול הקשור בטור הצרפתי), הטור לא מציע גיהינום למיומני נגד שעון בין מתמודדי הדירוג הכללי כפי שהציע השנה לעיתים תכופות.

ז'אן כריסטוף פרו. רכיבת חייו. פרו היה נראה טוב לאורך כול הדרך, ומקום שני זה המקום הריאלי בעבורו, בהינתן שניבלי היה מחוץ לתחום. יתכן שלפרו עוד כמה שנים ברגליים, אך אף כי הוא רוכב כביש די 'חדש', לאחר שבילה את מיטב שנותיו כרוכב הרים, גילו מבושש, וקשה לראותו בעתיד ממשיך ועומד בלחצים המתגברים המופעלים בהרים על ידי בכירי המתמודדים בדירוג הכללי מבלי שיתדרדר לפאתי העשירייה, אך משמח לדעת שגם בעבור הופעתו בטור הנוכחי, והתצוגה המרשימה בקטע 20 (מקום 5, 2.27 דק'), והדמעות!, הוא הופך לאחד ש'הפרוטה מצויה בכיסו'.



רומא בארדה. בארדה על פרשת ביניים. אולי ישמע זאת קצת מוזר עתה, אחרי המקום השישי בטור הצרפתי 2014, זה הרי חלום, אך אחרי מאורעות השבוע האחרון בארדה נדחק לשוליים, וזו בשורה שמלבד היותה בלתי משמחת בעבורו תצריך את הצרפתי הצעיר למאמצי נפש מרובים. חוט השערה היה בין בארדה לבין המקום החמישי, המקום שבו דורג ערב הקטע, ואותו, בסופו של יום, איבד עקב ביש מזל שפקדו עם התקר בגלגל, אך בארדה חייב לשאוף לפודיום ולא למקום החמישי, ולבארדה, בניגוד להרבה מאלה שמסביב, נדמה שלא רק שידוע במה הוא נזקק בהשתפרות אלא שזה בהישג ידו.
קטע 21, 137.5 קמ', Evry › Paris Champs Elysées
תהלוכה ומאוץ בפאריס
שידורים חיים. הקטע המסיים מועבר במלואו. שידורים חיים החל מהשעה 16.00.
מזג אוויר. מזג אוויר נעים לרכיבה עם סיכוי לממטרים בחלק המסיים.
#AllezLesFilles
13*6.85=89 km
20*6=120 (6 רוכבות בכול קבוצה)
אחרי מי כדאי לעקוב:
לפני כל היתר כמובן אחרי מריאן ווס, הגברת הראשונה של הסבב הנשי. ווס היא הרוכבת הבכירה בעולם אך אף שותפה פעילה ובולטת בניסיון להופכו לבר קיימא אל מול הסבב הגברי. ספק אם המסלול מתאים ליכולותיה אך ווס רוכבת באחת הקבוצות הבכירות בסבב (Rabo Liv Women Cycling Team), וצפוי שהקבוצה תעבוד בשבילה. בקבוצה רוכבת לצידה אף הצרפתיה Pauline Ferrand Prevot, שליכולותיה המסלול מתאים יותר, אך בעקבות נוכחותה של ווס בסביבה אולי תשלח לבריחה, ובמרוץ נשי ולעיתים פחות נשלט, עלולה להגיע בזמן בקבוצה מצומצמת.
ב- Team Giant-Shimano (הקבוצה האחות הנשית) רוכבת Kirsten Wild ההולנדית, שהיא אולי בכירת המאיצות בעולם כיום. גם במקרה שלה הקבוצה תעבוד בשבילה כך שבמאוץ המוני מסודר בסיום היא בעלת סיכויים גבוהים. 
גם Chloe Hosking מהקבוצה הנורבגית Hitec Products מהירה כמו כול אחת מהמהירות ואם תגיע בזמן תתחרה על הקופה.
ב- Wiggle Honda רוכבת המאיצה הוותיקה המצטיינת (אלופת עולם פעמיים) Giorgia Bronzini, במאוץ סיום המוני היא מהטובות והמנוסות בעולם.
רשימת משתתפות
שידורים חיים. היורוספורט תעביר את המרוץ החל מהשעה 14.45. לא לשכוח שבמרוץ יעשה לראשונה ניסיון לשלב חומרים מהמצלמות הפנימיות שעל האופניים בשידור החי.

דה מרקי של קנונדייל מנצח בתחרות הרוכב התחרותי של המרוץ לפני גוטיה של יורפקאר ואלמיגר של IAM.
דה מרקי לוקח הביתה 20,000 יורו (ועוד 2000*2 יורו בעבור יומיים כרוכב התחרותי היומי)
מי בחר? Greg LeMond, Jean Montois Philippe Bouvet , Laurent Jalabert,Thierry Gouvenou
כול אחד משלושת הזוכים היה שותף בחמש קבוצות בריחה אך 'איכות' הקטעים שבהם היה דה מרקי שותף לבריחה העניקו לו את הבכורה.