יורוספורט, שוטר עם שפם, וימי המאיץ

זה הבחור החדש עם מבטא דומה

אנחנו משתדרגים מטה. כן, זה קורה אצלנו מדי פעם בפעם. לפעמים אנחנו נמצאים משתדרגים מטה ככה סתם ללא כל סיבה, ואף ללא שהובטחה השתדרגות כלשהי כלל, ולפעמים אנחנו נמצאים משתדרגים בכוונה, לאחר שנעשו נסיונות השתדרגות כנים, ואף נעשו בהקשרם נסיונות שכנוע רבים שחזרו והדגישו את היתרונות העצומים הטמונים בהם. אך מדי פעם בפעם, עת נמצא לנו זמן שבין העיתים (ההשתדרגויות), אנו מוצאים שלא אלו ואף לא אלו עלו יפה, ונמצאים אנו אף מתחת לנקודת המוצא, זאת שטרם שידרוג; אבל בסך הכול מצבנו הרבה יותר טוב למרות כל אותה השתדרגות מטה ריאלית, ואל לנו לתת לרגשות אכזבה או לחוסר פשר ביחס לשידרוג המיוחל למנוע מאיתנו להמשיך ולהפיק הנאה ממה שיש, מהקיים - הרי אותה נקודת מוצא שטרם שידרוג לא היתה כלל הרע במיעוטו, ואף לא מן הכרח בל יגונה, בלה בלה בלה וגו'.

וכל זאת היא הקדמה ארוכה (מדי) שהקשרה היא השתדרגותה מטה לאחרונה של "הרשת שאוהבת מירוצי אופניים", זאת שדואגת לחובבי הענף באשר הם, אלו שיושבים במחוזות נידחים ו(כמעט) כל שנותר להם אלו המירוצים שלהם. והרי אין דין מירוץ אופניים ללא פרשן ושדרן ראויים, כדין טניס כדורסל כדורגל ואף מהדורת חדשות ללא קול (כל עוד המגישה היא בעלת מראה מלא חן). 

יורוספורט הטילה הפעם מסיבות שונות, שחלקן קשורות באי זמינותו ההולכת וגדלה של שדרן האופניים הבכיר שלה דויד הרמון' עקב שגשוגה של חברת יחסי הציבור והשיווק שלו spokesmen שנסמכת בעיקר על קשריו רבי השנים עם אנשי תעשית המירוצים - אנשי מדיה, ספונסרים, מארגני מירוצים, מקדמים (promoters) וה - UCI (שהיא אחת הלקוחות), וחלקן בהיעלמותו עקב התחייבויות קודמות (ותשלום גבוה בהרבה) של קרלטון קירבי, את עבודת שידור המירוץ בידיו של Declan Quigley. אמנם המבטא דומה - גם הוא אירי - אך משהו לא עובד.

דקלאן אינו דמות חדשה בתעשיה באירלנד, וגם אינו זר כלל לאופניים (והם לא לו), ועובד כבר שנים רבות כשדרן אך ברמות הארציות (רוב הזמן בשידורי סבב ה-F1 באירלנד), והוא אף רוכב אופניים אדוק, אך מה לעשות, הוא לא מצליח להפיח רוח חיים בשידורים החיים של יורוספורט בג'ירו, ואולי יותר מכך, הוא לא מצליח ממש לשתף פעולה עם קלי, ואת קלי צריך לדעת להפעיל. וכך יוצא שהשידור לא זורם, נשמע לעיתים מאולץ, כאילו הונחת דקלאן כברירת מחדל בהתראה קצרה מתחום אחר לגמרי. אם בשידורים של קלי/הרמון לאורך השנים הרבות נדמה שקלי ממשיך את משפטיו של הרמון ולהיפך, כעת יש פאוזות ארוכות - גם ברצף דיבורו של דקלאן עצמו וגם כאשר נשאלת שאלה, ואז נדמה שקלי עסוק בדבר אחר ולוקח זמן עד שהוא מתפנה לענות. דווקא דקלאן מזהה די מהר את הרוכבים, וזה כלל לא פשוט, אבל הזיהוי לעיתים הססני והוא נדרש לעיתים לעזרתו של קלי (צריך לדעת איך לעקוף את אי הזיהוי כשאתה נתקל בו אבל לא לטעות בו יותר מדי). אבל אולי זה זמן שכר הלימוד של דקלאן, שכמו רבים וטובים אחרים ביורוספורט יכנס אט אט לעינינים, שדרנים ברמות גבוהות שמזוהים עם ענף מסוים הם עוף נדיר שמתחלף לעיתים רחוקות. הרמון (וכנראה קירבי מהאולפן בפאריז) יחזרו רק בטור.

עוד מילה על קלי. קלי פרשן טוב אבל כמדומה עבר זמנו. אף כי לי לא מפריע להמשיך ולשמוע את פרשנויותיו והוא ממשיך כל העת לחדש לי (וזה אומר כנראה משהו על קשיי התפיסה שלי עצמי), אני מוצא שבריאן סמית ומגנוס בקסטאד ראויים יותר למלות את התפקיד. הם מעודכנים יותר בקורה היום בענף - סמית יותר בכל הקשור במה שמסביב, ובקסטאד בכל מה שאומר להיות רוכב - הוא עדיין רוכב מקצועי (ופרפקציוניסט גדול), ויודע דבר ואף שניים על המילה האחרונה בתחום הציוד - "ויזואלית אני לא אוהב את הקסדות החדשות האטומות, אך הרוכבים מרוויחים כ-15-20 ואט, וזה הרבה".

דגנקולב לאחר תאונה

אולי נעשה לדגנקולב עוול אם נחזור ונדגיש כל העת את התאונה שהתרחשה לקראת הסיום. העובדה היותר רלוונטית ביחס למנצח היא שהוא היה בין המאיצים היחידים שהצליחו להמצא בחזית לקראת הסוף (ממש מאחורי הרוכב של קבוצתו שהחליק בכביש הלח), כל היתר לא הצליחו לעבור את המכשולים בדמות הטיפוס בקטגוריה הרביעית, שבו ראינו את קבנדיש מתקשה עד מאוד, וזה המחיש שוב עד כמה קשה למאיץ טהור לעבור מכשולים שכאלו מהר, אבל מצד שני הרי נחטא לאמת אם לא נציין שבמידה מסוימת הוא זכה מן ההפקר, אותו הפקר (תאונה) שלא איפשר לבעלי הפוטנציאל למשוך את עצמם במעלה העדין של הישורת שהובילה לקו הסיום, ובספק אם בין בעלי היכולת הרלוונטית לסוג הסיום, לא נמצאו כמה רוכבים שיכולתם פחותה אף עדיפה על שלו. מאוד אהבתי את מראהו לאחר הסיום מתראיין לטלוויזיה האיטלקית, כשהוא מושך שוב ושוב את שיערותיו המאורכות שעל ידי תנועת המשיכה חשפו את מצחו המוגבה וכך הדגישו באופן מפתיע את השפם צעיר הימים ופאות הלחיים. לאחר מכן נודע לי שהגרמני הוא שוטר בהכשרתו, וללא קשר להיותו גרמני אני בדרך כלל מעדיף פורעי חוק על שומריו. 

דגנקולב מנצח ראוי.

דגנקולב עם שפם. ככה מסתירים את מה שחשוב

היום יום המאיץ

סוף סוף יום מאיץ כהילכתו. לא, אני כלל לא משוגע על יום מאיצים, על אף שגם על אלה אני מתקשה לדלג אם כי כמות האירועים מאפשרת לי להספיק לבשל משהו ולא להזדקק שוב לצלצל לשירות המשלוחים.

המירוץ מישורי לגמרי - 169KM FLAT, צמוד לחוף הים האדריאטי, עולים צפונה כל הדרך  מ- MOLA DI BARI  עד ל- MARGHERITA DI SAVOIA - כנראה רוח ורוח ורוח. באתר המצורף כאן אפשר לראות מלבד את הטמפרטורות (המתונות והנעימות הצפויות היום על החוף) את כיוון ועוצמת הרוח בכמה נקודות על המסלול של הקטע היומי.

אנו צפויים לראות כמובן בריחה שלא תקבל הרבה חבל, ואת "הקבוצות תומכות המאיץ" ברשות אומגה פארמה וארחוס שימאנו, אך גם אוריקה וכנראה גם ויני פאנטיני קנונדייל אנדרוני ופראנסייז דה ג'ה, משחררות את קאטיושה מהמטלה שלה - בסך הכול נשארו לה יומיים - ומפקחות על קצב ההתקדמות של הדבוקה/בורחים, ואז סוגרות את אפשרות היציאה מהמבנה ומנסות להרכיב מבנים משלהם, שנרקחים במהירויות גבוהות, וכך להביא את יקירי קבוצותיהן מלאי אנרגיה ומשוחררים מכל תקלות אחרות למאוץ לקו הסיום, שהוא היום ארוך, ועל פניו, חסר בעיות תמרון מיוחדות. הקטע הסופי בתוך העיר מורכב משני סיבובים באורך 16 קמ בתוך העיר שיכללו אף מעבר על שובר הגלים העירוני. זו תהיה הפתעה מסוימת אם קבנדיש לא יעבור ראשון את הקו - במצבים מהסוג הזה רק תאונה או מכשול טכני משמעותי אחר מונעים ממנו מימוש של סעיפי הבונוסים בחוזהו.

וויגינס, נשרים, וגם משהו על סכינים

נשרים

היה נדמה, לרגע, ואחר-כך שוב ושוב. כנראה שגם במאי השידור האיטלקי ראה את אותו הדבר - וויגינס לא וויגינס. ראשו תמוך על צווארו, וזה  נישא על כתפיו, וכל אלו מדמים לו תצורה נשרית. מבטו היה מתייפח, עיניו מרוחות לצדדים, ועל אף שביורוספורט אמרו שהוא נראה טוב כרגיל, זאת אומרת כרגיל למצב הסבל המוכר כל-כך עת וויגינס מרפרף בספקטרום הצבעים שמגדירים את דרגות המאמץ שגופו מרשה בנשיאה. זה מוכר לכל הרוכבים, הכניסה הפתאומית לשינוי במאמץ הדרוש. כל כמה שמוכנים לשינויים אלו לא באמת מוכנים אף פעם. אז מה עושים? ממשיכים, בתקווה שזה יעבור. לרוכבי הקטעים הבכירים אין את הפריוילגיה לבחור - או שאתה שם לכל אורך ה3500 קמ או שלא, ואם לא לא תנצח.
מה שקרה בהתחלת הטיפוס היה שדווקא הפועלים של סקאיי - סוויטסו מקדימה, הנאהו אחריו (לאחר איזה זמן הופיע גם אוראן) לחצו בקצב גבוה, שהיה גבוה מדי לוויגינס, אך מאותו רגע שהקצב הוגבר וגרם ליתר הרוכבים בדבוקה הקדמית להתאים עצמם לקצב של סקאיי, לא היתה אפשרות להפחיתו, גם לא לבעל המרכבה וויגינס.

ווויגינס מאבד 17 שניות

בסוף וויגינס איבד 17 שניות. אז מה קרה שם? וויגינס עבר את כל השלבים המסוכנים של היום (והם בהחלט היו לא נעימים אתמול במיוחד לקראת הסוף), ועבר את קו שלושת הקילומטרים לסיום, שמסמן את הנקודה שבה הוא יכול להוריד את רמת הריכוז שלו - מדידת הזמנים של כל אלו שיתקלו בבעיה באיזור הזה תהיה שווה לזמן של אלו שרכבו איתם, זאת אומרת שאם נתקעת בתאונה, תאונה שקרתה לך או אם התעכבת מאחורי תאונה שקרתה לאחרים, זמנך יהיה שווה לאלו שהיו צמודים אליך בעת התקלה. ותאונה באמת קרתה באיזור הזה אתמול, תאונה שבה היה מעורב סלרנו מקנונדייל ועוד שני רוכבים. אז למה וויגינס לא קיבל את הזכאות שמן ההפקר, הרי לא בהפקר מדובר כאן אלא בחוק ובדבר דבור על אופניו לפיו. אז ככה: לפי החלטת הקומיסרים/אנשי השיפוט של ה-UCI, ביושבם בהרכב מורחב כ- RACE JURY (בתחתית הרשימה אפשר למצוא את ההגדרה המדויקת לפי ספר ההדרכה של ה-UCI להרכב זה), וויגינס לא היה בעל זכאות שכזאת. לאחר שהקומיסרים הצליבו את המידע ממשדרי האופניים, הם הגיעו למסקנה שוויגינס היה בפיגור כבר לפני קו השלושה קמ לסיום, מה גם שהוא כנראה לא הופרע כלל מהתאונה: "זמן הוחזר לרוכבים שנתקעו מאחורי התאונה. וויגינס לא בין אלה שנתקעו ולכן לא ניתנה לו זכאות שכזאת והוא קיבל את הזמן לפי הפיגור שבו הוא היה ביחס לחזית הדבוקה ברגע התאונה".
וכך יצא שוויגינס מאבד 17 שניות ונושר מהמקום השני שבו היה ערב הקטע הרביעי למקום השישי, שם הוא והייז'דאל מחזיקים בזמן זהה.
בקטע ניצח אנריקו בטלין, האחיין של בטלין הגדול, זה שניצח את הג'ירו והוואלטה גם יחד ב-81 (ועוד ועוד מירוצים), והוא היה אולי המאיץ היחידי שהצליח להגיע עם הדבוקה הקדמית לישורת הסופית, וכך להאיץ ללא בעיות מיוחדות ולנצח בעבור הקבוצה האיטלקית הקטנטנה מדרג הפרו טור, ברדייני ואלבולה, שהוזמנה כ- WILDCARD למירוץ. 

על סכינים

אני מבין קצת. אבל בין שלל הדברים שאני לא מבין, אחד הדברים שאני ממש לא מבין היא הרכיבה על סכינים. התחלקתי כל כך הרבה פעמים בכבישים שהיו יבשים, ואני נזהר ברכיבה בגשם, מאוד נזהר. אבל חברי הדבוקה המקצוענית רוכבים על סכינים - הביטו בתמונה של דנילו די לוקה וצ'לאפוד יורדים לקו הסיום


ועכשיו הדבוקה שבאה בעקבותיהם: כולם עם שתי ידים על הברקסים פשוט לוקחים את העיקול הזה. והם כולם במרדף אחרי די לוקה וצ'לאפוד שברחו קדימה, וכל מה שהם יודעים הוא שהם צריכים להתקדם הכי מהר שאפשר מבלי להחליק.



אז לא נותר אלא לקבל את זה כמו שזה. אבל על אף שאני אומר זאת לעצמי אני לא מבין איך זה אפשרי, וממשיך להיות מרוט עצבים מול המסך כל פעם שהרוכבים יורדים במורדות על סכיניהם בכבישים הרטובים. 

היום

המירוץ יחל את דרכו לכיוון מערב, יעבור דרך החוף היוני ויעלה לפנים היבשה ויסתיים ב matera.
הקטע מישורי כמעט כולו, אך שני מכשולים, הראשון טיפוס בקטגוריה רביעית והשני המקפצה לסיום ב-MATERA עלולים למנוע שוב מהמאיצים הטהורים תהילה. אז מי כן? לדגנקולב תהיה כאן הזדמנות, ואולי לרוכבים כמו גוס, ואולי ויסקונטי, ואולי אולי אפילו פוזאטו.

• The Event Director or the President of the Commissaires' Panel (PCP), also known as the Jury President, who, 
along with the whole Panel, is responsible for the direction and sporting control of the event.
• The Jury, part of the Commissaires Panel, comprises three commissaires, including the President of the Commissaires' 
Panel, and is responsible for taking decisions.
• BRIEFING: The President of the Commissaires' Panel must bring the Panel together and allocate tasks to commissaires 
on the basis of their official appointment as soon as the race headquarters is open.

ניבלי לא ילכלך ת'ידים, מה בוער להייז'דאל, והתראה נוספת לא תשלח

מה רע בלקבל פרחים?

ניבלי לא מתכוון ללכלך ת'ידים, הרי המעמד מחייב ולא המוצא, אבל בעצם הוא כבר מזמן לא צריך את זה, הרי יש לו 8 פועלים. אולי אלו הרהורים של הלב אך לי היה נדמה שאָרוּ וקנגארט, פועליו הקדמיים של ניבלי אתמול בירידה לכיוון קו הסיום מסלה די קאטונה, הפסגה השניה והאחרונה אתמול, ניהלו קרב מבטים שגלש אף ל"מחוות" גופניות" - קרבות שליטה -  עם הייז'דאל בעניין מיקומו על הכביש - אולי אלו באמת הרהורי לב.

מה בוער להייז'דאל

אמנם המירוץ ממש בהתחלתו אבל להייז'דאל בוער, וזה כלל לא מהחששות עקב איבוד הזמן בנגד השעון הקבוצתי, אז מה באמת בוער לו?.
שום דבר מיוחד - הייז'דאל רכב באותה צורה בשנה שעברה, הוא רוכב התקפי באופיו והוא, כידוע מהטור הקאטאלוני ואחר-כך מהארדנים ובמיוחד מליאז' בסטוניה ליאז', מרגיש טוב עם רגליו וליבו, והוא ימשיך ויתקיף כל הזמן ולא יחכה להרים הגבוהים עוד שבועיים (שגם שם הוא יתקיף), קודם כל כי מה שיש לו להפסיד הוא זמן יקר בנגד השעון המרכזי בעוד 4 ימים, והוא יעשה מאמצים רבים להרוויח זמן לפני שהוא מפסיד זמן איפה שהוא יכול, ודבר שני הוא שיש בו הרבה רזרבות, ואתמול לא היה הרבה יותר ממתיחת רגליים בעבורו ששכרה היה בצידה - הוא זכה בבונוס של 8 שניות בסיום, והצליח על ידי המהומות שיצרו התקפותיו החוזרות ונשנות, גם בטיפוס האחרון וגם בירידה, לגרום לסקארפוני להחליק באחד העיקולים החדים לאחר שהוא טעה ונפל/הפיל עצמו לאחר ששני רוכבים של בלנקו התחלקו לפניו (בסרטון המצורף אפשר לראות את בריחתו של פאוליני לנצחון וגם את נפילתו של סקארפוני, 3.00 בתוך הסרטון) ולהזדקק כעת לנס בכדי לחזור לתמונת המתמודדים אחרי שאיבד דקה, ואף לבטאנקור הבלתי מנוסה להמשיך לתוך העצים שבצד הדרך ולאבד 50 שניות, אז מה רע?.
ובכל זאת למה מדברים על זה? כי לפי מורשתו של ארמסטרונג וברוניל התרגלנו בשנים האחרונות למשהו אחר במירוצי הקטעים הארוכים. התרגלנו שהמתמודדים הבכירים לא עושים מהלכים שכאלו כה מוקדם בתוך המירוץ ובוודאי בקטע שהוא לא סלקטיבי במובהק בעבורם, כי "חבל על האנרגיה" - אבל כדאי לזכור שאם ניבלי היה עושה כמעשהו של הייז'דאל אתמול הדבר היה מובן מאליו, כך שההפתעה נוצרה מזיהוי מוטעה בקשר לזהות המתקיף, אבל איך שלא נסתכל על זה אנו כנראה צפויים למירוץ תוסס ומלא פעילות, שאולי יאפשר לבכירים מנוחה רק בקטעים המישוריים לחלוטין, אלו שמיועדים לפי אופיים למאיצים, ובהם באמת חבל לבכירים לבזבז אנרגיה.

פאוליני

פאוליני הוא מאלה שמגיע להם, וזה מגיע מאוחר בקריירה שלו, השנה הזאת. זה די מדהים לחשוב שפאוליני האיטלקי משתתף בפעם הראשונה בקריירתו בג'ירו - ובכלל, איפה הוא היה כל השנים? הוא פשוט בילה את רוב חייו המקצועיים כפועל נאמן בקבוצות השונות, ובמיוחד כליווי הצמוד של פאולו בטיני בשנים 2000-2005 בקוויק סטפ בגילגולי השותפויות השונות שלה, ואחר-כך גם בליקוויגז 2006-2007, שהיתה באותן שנים עמוסת כוכבים, ואז "חזר שורשים" בקבוצת הדרג הנמוך יותר אקווה וספונה, ובשלוש שנים האחרונות נשכר עי קטיושה, שגם היא משתמשת בו כפועל נאמן, הרי יש לה ברוסטר כוכב נוצץ שמביא נקודות דירוג בלי סוף - פוריטו רודריגז - ורק עתה, כשהוא בן 36, הוא זוכה לעדנה - הוא ניצח השנה כבר באומלופ הט ניוזבלאד, והיה פעיל מאוד במירוצים הקלאסיים של תחילת העונה, בכל אלה שהשתתף בהם, אז איך זה קורה? במרוצים בסבב הבכיר הרוכבים הם מקבץ הרוכבים הטובים בעולם, ועד כמה שקשה להגיע ולהשתייך לסבב קשה שבעתיים לזכות למעמד שקבוצה תעבוד בשבילך, וללא מעמד שכזה כמעט בלתי אפשרי לנצח, וכך בסבב רוכבים פועלים נאמנים שהם לפי יכולותיהם בעלי יכולת שלא נופלת מהכוכבים הגדולים, ומשיקולים שונים נמצאים מבלים את הקריירה כפועלים "חסרי זכויות לנצחון", והקבוצות זקוקות להם בכדי לאפשר לאותם אלו שהם חושבות כבעלי יכולת לנצח לאותם פועלים שבלעדיהם האפשרות הזאת כוחה פוחת - זה עניין של אנרגיות - אתה לא יכול לתת שירותים לקבוצה מבלי לאבד את אותה אנרגיה שנחוצה בכדי לנצח - וזה בדיוק המקרה של פאוליני.

היום

קטע ארוך היום - 246 קמ מ- Policastro Bussentino – Serra San Bruno, יביא את הג'ירו עוד קצת דרומה במחוז קלבריה ויגיע קרוב לקצה המגף, ויסתיים בטיפוס של 12 קילומטר שלאחריו ירידה מהירה של עוד 5 קמ, וכל זה כבר, בשונה מאתמול, עלול להזיק לבכירים, ולא כתוצאה מהפתעה אלא של יכולת. זה כבר טיפוס די סלקטיבי (נחשב בספרי המירוץ כ"קטע עם סיום בפסגה" על אף הירידה בסיומו) - 12 קמ עם ראמפות שיגיעו עד 10% אך ברובו הוא פחות מכך, ועל אף שזה אולי לא נשמע יותר מדי וזה רק טיפוס אחד, המשמעות תהיה קצבית, אבל אני לא רואה בעיות מיוחדות לא להייז'דאל ולא לוויגינס בסוג טיפוס שכזה מול התקפות שינסה אולי להכתיב ניבלי.

אז ברילספורד אמר

ההצהרה מפי הבוס של סקאיי שהועברה לעיתונות נשמעת יותר כמילוי חובה ליגאלית, והיא ריקה מתוכן מהותי. אפשר לחשוב בהקשר למילותיו שהן תוצאה של יעוץ משפטי שניתן לקבוצה על ידי עורכי דינה, וכל זאת לאחר קבלת מכתב בנוסח המוכר (כמעט לכולם) "התראה נוספת לא תשלח", שנשלח על ידי יועציו של פרום "בעניין הפרת זכויותיו החוזיות של מרשינו". אין ספק שוויגינס משחק עם פרום משחק פסיכולוגי.
ואולי כל זה מביא את פרום למחשבות שניות בקשר לשנה שעברה, עת הוא משל ברוחו וביכולתו והחליט לחכות לוויגינס בהר, וזאת תוך מחשבה קדימה, על השנה הבאה. אבל הנה אנחנו בשנה הבאה ההיא, ולעיתים נדמה לו לפרום שהקבוצה היא למרות הכל, ותמיד תהיה (עד שיפרוש), קבוצתו של וויגינס, ואולי הוא גם לא טועה.
אני חושב שפרום צריך להמשיך לעבוד ולהתרכז בעצמו ובצפוי לו עוד חודש בצרפת - בשיא כוחו הוא רוכב הטיולים הארוכים הטוב בעולם (והמטפס הטוב בעולם), ואת המלחמה נגד וויגינס לנהל קצת אחרת - או לשתוק, או לפאר ולהלל אותו - האופן שבו הוא מנהל עתה את המלחמה מלמד על חולשה ולא על כוח, וכוחות אפשר רק לאבד כשמפעילים אדבוקטים - הרי בסופו של יום מישהו ינצח איכשהו בטור, ועם ניירת עורכי הדין מישהו יזיל דימעה.   

שוב פעם זה מתחיל, אבל זו רק ההתחלה

זה תמיד נראה ככה בהתחלה

הרוכב האיטלקי הצעיר (פעם ראשונה בג'ירו) סלבטורה פוצ'יו ילבש היום וורוד, לאחר עוד ביצוע מושלם של בראדלי וויגינס (וסקיי).
"זה היה יותר מסלול למטפסי הרים, לא לאנשי נגד השעון - חלקים עם שיפועים של 8, 9 ו-10 אחוזים זה בשביל מטפסים..." - סיכם את הקטע ה-DS של BMC מקס סקיינדרי, שקבוצתו, אבוי, סיימה 37 שניות אחרי סקיי במקום ה-12, וכך שמה את הרוכב המוגן של אוונס במקום ה-60 במירוץ.
לפי הרחשים בבית הקפה הצלחתי להסיק שבמקומותינו החלה שוב הסאגה המבישה "האח הגדול" (והרי כל זמן וסאגתו, כל חברה וגיבוריה), אבל המועמדים הבכירים מתחילים היום במסע הישרדות, בתקווה שיביא אותם למרגלות הקטעים ההרריים של השבוע השלישי, וכל זאת בפיקוח האח הגדול של המירוץ, קבוצת סקיי, שתפקח באופן הדוק ומוקפד על אפשרויות היציאה מהדבוקה, והיא תרכב כל העת בחזית ותשרת כך שתי מטרות: לא לאפשר לאף אחד מהיריבים לגנוב זמנים ולשמור על יקירה מכל פגע דרך והסתבכות (נפילה).
אבל דבר לא קרה עדיין במירוץ, והפערים, למרות הפיקוח ההדוק של סקיי, הם לא יותר מאשר פערי בונוס - ניבלי איבד אתמול 14 שניות, הייז'דאל (התצוגה המאכזבת של אתמול שייכת לגארמין) 25, חסינק 28, סקרפוני 22, סאנצ'ז 1.01 (הוא למשל, כמו בטאנקור (50 שניות), שבעיני עצמו הוא ללא ספק מועמד גבוה, כבר מחוץ לתמונת הנצחון ואולי גם הפודיום) - המירוץ בעצם מתחיל היום ויתנהל באופן רצוף ונשלט עד לזעזוע הבא ביום שבת הקרוב בסלטארה.

היום

היום המירוץ יצא מסורנטו ויעמיק לדרום בדרך החוף היפייפייה של אמאלפי. היתקלות ראשונה של הג'ירו עם קטגוריה הררית תתרחש אחרי 140 קמ (קטגוריה 2), שלאחריה עוד אחת בקטגוריה 3, ושתי אלה יתקעו את המאיצים הטהורים, כשהירידה המהירה מאוד לסיום ב- ASCEA לא תאפשר להם לחזור קדימה, וכל זה יאפשר ליצורים מסוג אחר לשגשג.
אפשר לתפוס את השידורים של השעה האחרונה, ירידות מהסוג הזה לסיום נראות תמיד טוב.

עוד משהו
passista (איטלקית) - רוכב שמסוגל להתמיד בקצב גבוה לזמן ארוך = rouleur (צרפתית).

הצבע הוורוד בלחיים, איסקיה, ומשהו על מנועים ופועלים

היום באי

קבנדיש בוורוד (כפי הצפוי)

המירוץ אתמול היה משעמם שלא כצפוי מהמעמד ומההבטחה. מוזר שהחליטו להתחיל כך את הגי'רו, עם מסלול סגור וקצר שאותו הקיפו מאות פעמים (ספרתי), הרי אם רצו לסגור בנאפולי יכלו להגיע לעיר רק בסוף כשהכול כבר חם בדבוקה. בנוסף לשיעמום שבמירוץ גם הסיקור הטלוויזיוני היה ירוד ברמתו - בקיצור ציון "בקושי עובר".

היום

היום 17.4 קמ של TTT באי איסקיה שנמצא מערבית לנאפולי, מרחק קצר במעבורת מהעיר. לפי הסיפורים - ספר המירוץ (ששמו "גריבאלדי") וקלטות הווידאו שנמצאות בידי כמה מהקבוצות ששלחו משלחות לאי בכדי לראות על מה מדובר - הרבה יותר מזה לא ידוע - הרוכבים יעשו היכרות עם המסלול בשעות שלפני היציאה למירוץ עצמו - המסלול טכני ומסובך, כזה שעלול בהחלט להקשות על הקבוצות. הזמנים מחר חשובים מאוד לחלק קטן מהקבוצות יותר מאשר לרובן, וכך הן יהיו חייבות לנתב דרכן בזהירות - טעות היום - הקשה קלה של הגלגלים למשל - יכולה לעלות ביוקר בהמשך. וכל זה מביא לידי מסקנה שלא נראה היום פערים גדולים, גם בין הקבוצות שלהן זה חשוב וגם בכלל.

המתמודים הבכירים

במירוצי הקטעים הארוכים אין אף פעם יותר מקומץ מתמודדים ריאליים למקומות הראשונים, והסיבה העיקרית לכך היא שאין בעצם בזמן נתון יותר מבודדים שמסוגלים לעשות זאת, וזה נכון גם הפעם.

כמובן שאם אותם מתמודדים לא היו משתתפים במירוץ וכך גם כל יתר אלו שברמה דומה, שהם כלל רוכבי מירוצי הקטעים הארוכים הבכירים בתקופת הזמן הנתונה (או שאותם מתמודדים היו פורשים מסיבות שונות מהמירוץ), עדיין היו מתמודדים שכאלה, וכנראה יותר מקומץ, ואקום מוחלט בהקשר הזה הוא כמעט סתירה. המנהל של קבוצת אסטנה ג'יוסאפה מרטינאלי, זה שלפי דבריו שיכנע את ניבלי לבחור השנה בג'ירו במקום בטור, הודה שרוכבו צריך למצוא לעצמו את המירוץ המתאים לא רק מבחינת התוואי אלא גם מבחינת הרכב מתחריו, והשנה, לאחר שקילת היריבים הפוטנציאלים, המסקנה הייתה חיובית ביחס לג'ירו, כשהתוכניות לשנה הבאה היא "שיעזבו אותנו בשקט לטור", זאת אומרת היריבים - ככה זה גם עם הבכירים.

לאחר אותו קומץ "מתמודדי פודיום" יש את המתמודדים על העשיריה הראשונה, שזו עוד קבוצה די מצומצמת של רוכבים, וזהו, אין מתמודדים על העשיריה השניה, זאת אומרת שיהיו כאלה אבל אין כזה מושג, בכל מקרה כל מי שיצליח להתברג לעשיריה השניה יוכל לספר זאת לנכדיו, ואם הוא גם מספיק צעיר ונתוניו המעבדתיים גם מצדיקים את התוצאה הדבר ישמש אותו לשידרוג מעמדו העתידי בקבוצות.

אז מי הם המתמודדים הריאליים

על וויגנס כבר הבעתי כאן דעתי לפני יומיים. חוץ ממנו יש עוד שניים. אם וויגינס יגשים את מטרתו ויצליח לצלוח את המסלול ללא תקלות ולנצח, אז על הפודיום לימינו יעמוד ריידר הייז'דאל ולשמאלו וינצ'נזו ניבלי.

ריידר לא רחוק ביכולותיו, ותקלה מהסוג שוויגינס ספג בטרנטינו, אם תתרחש, עשויה להביאו אפילו לכדי תנועה לכיוון מרכז הפודיום, ההפרש הזמני בספק אם יהיה גדול.

בקשר אליו כלל לא בטוח אם המסלול של הטור השנה לא מתאים לו יותר מזה של הג'ירו והוא מבזבז כוחות עתה (קרוב לוודאי שהוא יעשה גם את הטור כרוכב הבכיר של גארמין). מצד שני הייז'אדל רוכב מספיק טוב, ואולי אפילו מספיק טוב בכדי להתגבר על החוסר בפועלים - שני הפועלים המרכזיים שגארמין הביאו בשבילו, דניאלסון וואנדוואלדה, זקנים מדי, ואף כי סטאטינה מצויין, אני לא רואה מי מהשאר יבלה עימו את הזמן הדרוש בפסגות, וכל זאת על אף שהייז'דאל כבר הוכיח בשנה שעברה שהוא יכול להסתדר גם בלי.

ניבלי מגיע כמו וויגינס עם קבוצה שתעבוד רק בשבילו, אך בשונה מוויגינס הקבוצה כמעט כולה עם אוריינטצייה של הר. לצידו בהרים ירכב טירולונגו הוותיק, וגם ארו הצעיר שעלה איתו בטיפוס האחרון לניצחון לפני ימים מספר בטרנטינו (ודורג רביעי בסוף), וגם קסייאקוב ואניולי המוכחים, וגם היתר, ואנוטי, זייאטס, קאנגארט וגרוזאב כלל לא טומנים יד בצלחת ההרים.

אז מה חסר - מנוע. לאחר שקרוייזיגר עזב את ליקוויגאז לאסטנה כהבטחה גדולה (והתברר כאכזבה לא פחותה), הוא הספיק לסנן שניבלי רוכב טוב רק שאין לו מנוע מספיק גדול - זו היתה אמירה מגעילה, אבל מה לעשות די נכונה, אלא שניבלי בעל מוסר עבודה מטורף ועושה אט אט צעדי התקדמות (בכל מקרה הוא במקום הרבה יותר גבוה מקרויזיגר) - האם הם יביאו אותו להיות ממש ממש גדול - בספק.

מי עוד?

יש עוד כמה אבל הם כולם "מועמדי עשיריה ראשונה" ולא מועמדים בכירים.

יש את חסינק, שאם הוא הגיע עם רגליים טובות והפנים היטב את יתרונות גישתו ההתקפית מהטור של קאטלוניה, עת הוא לא חיכה לסוף והתקיף מספיק רחוק מהפסגה האחרונה, הוא ימצא פרטנרים להתקפות כאלו ויוכל להתברג אפילו בחמישיה הראשונה.

ויש את "סקרפוני הלוחם בהרים", שאמנם יפסיד יותר מידי זמן בנגד השעון אך הוא מספיק טוב להתברג עד מקום 7.

ויש את סמי סנצ'ז, שבספק אם יש לו עדיין רגליים לנצח קטע הרים, אבל יש לו נסיון לחפות על כך, וגם הקבוצה הבאסקית רוכבת בשבילו, וכל מה שיביא לה נקודות דירוג עולמיות יקר כפז וזה מחייב.

למי עוד כדאי לשים לב

כדאי לשים לב לבטאנקור הקולומביאני של AG2R, רוכב התקפי רעב וצעיר, מטפס הרים בחסד. ואין להתעלם משני פועלי ההרים של וויגינס, אוראן ריגוברטו והנאהו, אפשר להינות מיכולתם לעלות גבוה בהרים במהירויות בלתי אפשריות גם אם אין להם תכניות מלבד ליוויו. יש לשים עין על מייקה הפולני של סאקסו, הוא רוכב צעיר נפלא שהולך ונבנה כרוכב מירוצי קטעים בכיר. ולבסוף לא לשכוח שמאורו סנטאמברוג'יו של ויני פאנטיני נמצא בתקופה נפלאה והוא מטפס הרים נהדר.

לא, לא שכחתי את קאדל אוונס אלא שלא נמצא לו מקום ברשימה הזאת.

ג'ירו 2013, כמה מילים לפני שזה מתחיל

תיגמולי זמן

אתחיל בבונוסים. התחרות מחזירה השנה את התיגמול למנצחי הקטעים כולם (למעט כמובן הקטעים של נגד השעון) - 20 שניות לראשון, 12 שניות לשני ו-8 שניות לשלישי בסיום כל קטע, אבל תיגמול זמנים נוסף יוענק גם בשני קטעי מיאוצי הבינים בכל קטע - 6 שניות יוענקו לעובר ראשון ו-4 שניות לשני, וכל זאת לאחר הנסיון המוצלח והחלקי שנעשה בשנה שעברה.
אני אוהב בונוסים במירוצי קטעים, הם פותחים עוד אפשרויות להסתבכות בעלילת הזמנים הגדולה שעומדת מאחורי המירוץ על ידי המתח שיצטבר כל יום מסביב לאותם "תיגמולי זמן" בכל קטע נתון אך מאפשרת גם כלי נוסף בידי הרוכבים (לחלק כמו תמיד יותר מלאחרים) אך גם ככלי טקטי התקפי נוסף ביד הקבוצות שיחייב את האחרות להתגוננות.

כמה מילים על הקטעים עצמם

מרק קוונדיש הצהיר לאחר שעומת לראשונה עם מסלול המירוץ (שהוא הטיול המועדף עליו מהשלושה לפי נטייתו האיטלקית הידועה), שהטיול נראה קשה אבל לא באופן מיוחד, ומה שזה אומר זה שקודם כל יש מספיק קטעים למאיצים (בשבילו) - ויש חמישה באופן וודאי אבל עוד שניים אופציונאליים, אבל המירוץ גם נפתח ומסתיים בקטעים שכאלה, זאת אומרת שבכך ניתנת אפשרות למאיץ ללבוש את החולצה הוורודה בתחילת המירוץ ולקטוף תהילה בסיומו, אבל זה גם אומר שהמירוץ שפוי ועביר בתחומי הזמן המותר לרוכבים מסוגו: קטע 1, קטע 5 (?), קטע 6, קטע 12, קטע 13 (שהוא גם הקטע הארוך במירוץ - 254 קמ), קטע 17 (?), קטע 21.

מייקל אקווארונֶה

דאג, כפי שהוא דואג מאז שקיבל את מינויו לניהול העסק הזה לפני שנתיים, לא רק להיות נגיש אלא להיות קשוב, וזה כנראה גם משהו אישי אבל יותר מכך נסיון לייצג את האינטרסים של בעלי הבית שלו, ולאלו הרי חשוב (אם משהו חשוב להם חוץ מהכסף) להחזיר את עטרת הג'ירו ליושנה ולצמצם פערים מהטיול הצרפתי שהשתלט כבר לפני שלושה עשורים על מלכות טיולי הארצות.
אני מעדיף את הטיול האיטלקי ולא בגלל ענייניי אוריינטציות, שם אני דווקא בעל נטיות צרפתיות יותר מאיטלקיות, אלא כי הוא פשוט מירוץ יותר מעניין, אבל גם כי הצרפתי, בוודאי מאז ימיו של "המסומם שהודה כבר", המוני מדי בשבילי, ואין בי כל התנגדות שמירוצי אופניים יהיו שמורים לכאלה שמבינים (ומעריכים) במירוצי אופניים ולא לקהל הרחב, לאלה יש מספיק גם בלי אופניים: שלל תכניות ריאליטי ואפילו כדורגל (ועוד ועוד), אבל אני יודע שזה כבר לא עובד ככה (בלי הכסף הגדול), או: "מי מוכן עוד לקום בבוקר מבלי שמובטח לו סיכוי לכסף גדול, משכורת חודשית מעניינת במקרה הטוב את היחצנים של השרים".
נחזור לאקווארונה: אז אקווארונה (שהוא בסך הכל המנהל החמישי של הג'ירו במאה שנות קיומו), וקיבל את העבודה הזאת  בין היתר לאחר שהדברים כמעט יצאו מכלל שליטה בשנתו האחרונה של אנג'לו זוּמֵניָין, כשהמסלול היה כבר בלתי אפשרי, ובעלי העסק הבינו שאולי זה מאוד ספקטקולארי לצופים אבל יכול להיות שהרוכבים לא יבואו, אבל לא פחות בגלל האוריינטציה הגלובאלית ולא החד מימדית איטלקית שלו, מנסה שזה יהיה גם וגם - גם ספקטקולארי וגם מזמין לכוכבים של הענף. בגלל פריסת הטיולים הגדולים על לוח השנה, אין סיכויים רבים לראות את הכוכבים רוכבים גם בצרפתי וגם בג'ירו, אבל הרי עדיין חייבים להביא אותם לאיטליה.
אז אקווארונה והצוותים הטכנים שלו אמנם לא קיצרו את הקילומטראג' המצטבר - 3454 קמ - אבל עשו כמה דברים אחרים.
קודם כל הם הכניסו למשוואה הרבה נגד השעון, ובכך יצרו פיתוי גדול (מידי) לוויגינס (והוא שם מאוד גדול -  ואתה חייב, ממש חייב לפחות שם אחד גדול שהוא לא איטלקי), ואחר-כך זרקו פנימה מספיק חומר למאיצים (ראו למעלה), וכך משכו פנימה באופן וודאי מאיצים לרוב, ואז הביאו לידי כמעט שלמות את הפיכתם של הקטעים ההרריים הקשים למעניינים יותר על ידי קיצורם, שזו מגמה שנוסתה כבר מספר פעמים בכל שלושת הטיולים הגדולים, וכך הורידו את דרגת הטירוף הכרוכה בהישרדות בשלושת השבועות של הג'ירו שלהם.

החולצות

ארבע חולצות: וורודה, אדומה, כחולה ולבנה.
MAGLIA ROSA, חולצת המוביל של המירוץ, החולצה שכולם רוצים אבל בודדים יכולים ללובשה בסוף (אולי שלושה).
MAGLIA ROSSA, החולצה האדומה - חולצת הנקודות. נקודות מוצעות לצבירה בשתי נקודות מיאוץ פנימיות בכל קטע ובסיומו.
MAGLIA AZZURRA, החולצה הכחולה, חולצת המטפס הבכיר. נקודות מוצעות לצבירה בפסגות ההרים שבקטגוריה.
MAGLIA BIANCA, חולצת הרוכב הצעיר.

איפה לראות

(אם אתם לא ליד טלוויזיה אבל כן ליד מחשב)
רשימה עדכנית של ערוצי הסטרימינג למירוץ האיטלקי אפשר למצוא ב:
http://www.steephill.tv/giro-d-italia/#live
או ב:
http://www.cyclingfans.com/

איך השארתי את העבר מאחור והתאהבתי בוויגנס

בפרוס עלינו ביום שבת, בנאפולי, עונת סיבובי הארצות הגדולים, כמה מילים, ואתחיל עם איך קרה שהצלחתי.
האמת שקשה לדעת, ונדמה שזה לא היה אירוע מסוים אלא תהליך, ואף כי בסופו נהפך אותו פוטנציאלי לאקטואלי, כשאותה הערכה רבת השנים התהפכה והפכה באחת בהתאהבות, עדיין קשה לי שלא להיזכר באותה תמונה מטקס הצגת המסלול של הסיבוב הצרפתי של 2013, זו שמופיעה בכותרת, שעליה חוזר ונופל חשדי כמי שסימנה את המפנה.
בראדלי וויגינס כוכב עליון
אמנם גם לאוהדי הרכיבה הבריטים יש העדפות, ורובם ללא כל ספק היו מעדיפים, כמו כל חובב אחר של הענף, אחד שמקצועו הוא טיפוס הרים - "מטפס הרים" - אלו שיכולים שלא לאבד את הזמן שהרויחו בהרים בקטעים נגד השעון, אבל לפחות בשביל הבריטים בראדלי וויגינס הוא כוכב עליון, דבר שהיה הופך למובן מאליו גם בשאר העולם אם בראדלי היה מטפס הרים. אבל בראדלי וויגינס הוא אוונגרד, ואוונגארד זו דרגה אחרת מדרגת כוכב עליון, וזה לא הסוף.
שימו לב לתמונה, שימו לב למעיל עם הצוארון עם הסגירה המחודדת שעולה גבוה עד לסנטרו הטמיר של וויגינס, ועכשיו תוסיפו את העובדה שוויגינס הופיע כך, עם המעיל, לטקס שמרני כמו הצגת המסלול של הטור של הקיץ הקרוב, כאשר קוד הלבוש בו הוא חליפה ועניבה, או מקסימום פרפר, וגם אז בצבעים שמרניים ורגועים - ראו איך נראים כל יתר הרוכבים בטקס:



בראדלי וויגינס זה אוונגרד
הביטו בתמונה וראו כמה הוא שונה.
וויגינס שונה, והוא שונה בהרבה מובנים. וויגינס הוא אמירה. האמירה הזאת היתה שם תמיד אך התחדדה עם השנים, והיא היתה אמורה להגיעה לשיאה בשנה שעברה עם ההישגים הגדולים בטור ואחר-כך במשחקים האולימפיים, הישגים שהיו אולי במידה מסוימת "מעבר לתחום", אותו תחום שהוקצב לו כפי כישרונו וכפי זמנו הביולוגי, אך גם כפי שהיה נדמה שביקש לעצמו. אך כפי שקשה למצוא שתי תמונות דומות שלו, כאלה שבהן הוא דומה לעצמו - לאותה דמות שהכרנו מהתמונות הקודמות - ונדמה שהוא ממציא את עצמו מחדש שוב ושוב, כך גם קשה להכיר את יכולותיו כרוכב שלא דומות אף פעם למה שהכרנו אצלו בעבר, ואצלו חלו עם השנים שינוים מהותיים, ובהקשר הזה כדאי אולי להקשיב לו עכשיו, סמוך לזינוק מחר בבוקר המאוחר בנאפולי, כי מה שהוא אומר זו בדרך כלל האמת: הוא שיפר מאוד את יכולתו כמטפס אף ביחס לשנה שעברה והולך להתחרות על הכול - גם על הסיבוב האיטלקי וגם על הצרפתי, ואני מאמין לו, אבל גם חושב שהוא יכול לעשות את זה, כך שאנחנו הולכים לראות היסטוריה השנה, איך? בדרך החדשה.
וויגינס לא לבד, מאחוריו עובדת, המערכת המתוחכמת והחדשנית ביותר בספורט, והמערכת שנבנתה בסקיי הבריטית היא המערכת המודרנית והעדכנית הראשונה לייצור רוכב ביוני, רוכב מתוכנת, ווויגינס הלונדוני שנקנה בכסף רב בזמנו מ-HTC נקנה, מעבר להיותו בריטי, בשל התאמתו, והיו בהתאמה זו שני אספקטים שהאחד היה קשור בפוטנציאל הביולוגי שלו והשני בנטייתו לחָדַש, באותה נטייה שיש לחלק שלא להסתפק במה שהשיגו ובצורך לאו בר כיבוש להמשיך כל העת ולחפש. ואף כי גם לקבוצה וגם לוויגינס היתה וודאות ביחס ליעד המסע אין כלל וודאות שהיתה כזו ביחס לנתיב שמוביל לאותו יעד - נצחון במסע ארצות, ואף כי למערכת של סקאיי אין עדיין פתרונות ביחס לטיפוח רוכבים למירוצים הקלאסיים, היא כבר מחזיקה בידע הדרוש למסע ארצות.
מה יתרונו הגדול של ויגינס
יתרונו הגדול של הבריטי הוא היכולת להפעיל שיקול דעת.
אבל הרי בכך אין הוא שונה מעוד כמה רוכבים בכירים, רק שהפעלת שיקול דעתו שונה במקצת משלהם מבחינת העומד לבחירה. ויגינס ירכב ממחר לפי מוד הפעלה מדויק שנקבע כבר, ואף על פי שיהיה נתון לעידכונים על ידי המפעילים שלו הוא נמצא כבר בתכנת ניהול המירוץ שלו באותם שעונים שמעבירים לו את האינפורמציה ביחס לקורה ביחסים בינו לבין אופניו. אז מה בכל זאת נשאר לוויגינס להחליט? נשאר לו רק להחליט מתי הוא עובר ל-MANUAL ומפסיק לפעול לפי תכנת ההפעלה שנקבעה, ושם נמצא יתרונו הגדול - וויגינס רוכב טבעי נהדר והוא שידרג את יכולותיו על ידי כך שהוסיף למימד הטבעי את המימד המתוכנת והוא יודע מתי עוברים מאחד לשני.
ועוד יתרון
בשלושת השבועות הקרובים וויגינס ירכב בכרכרה שאותה ימשכו בעבורו שמונה רוכבים שמלבד במקרים יוצאי דופן לא יעזבו אותו לנפשו לרגע. ההרכב של סקיי לג'ירו מאוזן ומורכב מרוכבים שיעבירו אותו במישורים ומכאלה שיעלו איתו להר, וכולם מהפועלים הבכירים בעולם ואין לאף אחד מהם מטרה אחרת מלבד ליוויו, כך שלא צפויה לוויגינס שום בעיה של בזבוז אנרגיה ואו חשיפה לתקלות טכניות כשרכב השירות שלו רחוק מידי - תמיד יהיה לידו מישהו.
והמסקנה (שלי)
לא צפויות לוויגינס שום בעיות בשבועות הקרובים. אבל לא שרק שלא צפויות לא בעיות מיוחדות אלא שזה יהיה מספיק קל והוא יוכל שלא לבזבז אנרגיה מיותרת ולהתאושש ביתר מהירות ולהיות מוכן ל- 29.6 בפורטו וקיו בקורסיקה להתחלה של הטור.