ניבלי קצת חזק מידי, בטנקור, היום, משהו על בעלי רעיונות

קולומביאני עם טבעות בשיניים וחולצה לבנה בשלג

וינצ'נסו ניבלי, האיטלקי יליד סיציליה, זכה אתמול בג'ירו האיטלקי לאחר שניצח בקטע ההרים שהסתיים ב- Tre Cime Di Lavaredo. זהו נצחונו השני בג'ירו השנה, לאחר שניצח גם ביום חמישי האחרון בקטע ה- 18 נגד השעון, במירוץ שטולטל קשות עקב מזג אוויר סוער, שבעטיו נאלצו המארגנים לשנות פעמים רבות את התוואי המסלול, אך ספק רב אם בכושרו הנוכחי של ניבלי עניין התוואי השונה שינה הרבה - ניבלי היה מנצח בכל מקרה - הוא פשוט היה הרוכב הטוב מכולם הפעם. הקטע היום הוא קטע לפרוטוקול ואולי יאפשר לקבנדיש לנצח בפעם הרביעית בג'ירו הנוכחי ואף לזכות בחולצה האדומה, אך לא ישנה דבר בדירוג הכללי הסופי.
בדירוג זה ראינו אתמול התאמות ושינויים סופיים. אוראן כצפוי עלה מהמקום השלישי לשני לאחר שהצליח לנתק מגע מאוונס בקטע האחרון של הטיפוס (וכנראה שנהנה גם מתקלה מכנית של האוסטרלי שסוגה נותר עלום), והחליף איתו מקומות דירוג, כשאליו הצטרף במרדף אחר ניבלי אתמול גם בטנקור (ודוארטה), שדילג גם הוא מעל מייקה לראש דירוג החולצה הלבנה של הרוכב הצעיר אך גם למקום החמישי בדירוג הכללי (היה מדורג ערב הקטע במקום השביעי). המופע של בטנקור היה המרשים ביותר אתמול למעט אולי זה של ניבלי. בטנקור סבל לפחות שלוש תקלות מכניות בשלבים האחרונים של הקטע - הראשונה (תקר) גרמה לו לפגר כדקה אחרי חזית הדבוקה ואילצה אותו למאמץ ענק בכדי להופיע שם שוב, ואז שתיים נוספות שאילצו אותו להאט שוב (ואף להחליף את אופניו לבסוף) אבל לבטנקור יש את זה - הוא בעל מנוע גמיש אך גם רב עוצמה ואולי יותר מכך מאוד רוצה להוכיח למישהו (קולומביה?) משהו.
סמואל סאנצ'ז שהיה נדמה שמצא את רגליו בימים האחרונים סבל כמדומה מהקור בסיום, ועל אף שאאוסקלטל דחפה בחזית חלקים גדולים מהיום (למגינת ליבם של חלק מהקבוצות), והיה נדמה שיש לה ולו תכניות לגבי הקטע, הוא איבד 2.05 לניבלי וצנח מהמקום העשירי לשניים עשר בסוף היום, כשפוזוביבו חוזר למקומו בעשיריה הראשונה.
טבלת הדירוג הכללי לאחר אתמול נראית כך:
ניבלי - 79.23.19
אוראן - 4.43
אוונס - 5.52
סקרפוני - 6.48
בטנקור - 7.28
ניימיץ' - 7.43
מייקה - 8.09
אינצאוסטי - 10.26
סנטמברוג'יו - 10.32
פוזוביבו - 10.39

היום

עוד קצת וזה נגמר. מה נשאר? קטע מישור מאוזן לחלוטין, 197 קמ' כל הדרך עד לברשיה,  עיר במחוז לומברדיה, שנבחרה על ידי ה - RCS  כמחליפה של מילאן שהיא מחוז היעד הקבוע לסיום הג'ירו.
לאחר 167 הקילומטרים יוותרו עוד שבע הקפות של 4.2 קמ' במסלול פנימי בתוך העיר (למעלה), וזהו.

קטע סיום מאיצים הוא תמיד מועד תאונות, ואלו תאונות שקורות לקראת הסיום כשהמהירויות כבר גבוהות מאוד, קל וחומר כשהקטע הוא קטע מסיים של טיול ארצות ארוך וכולם רוצים גם יוקרה ולא רק בונוסים, אך יש עוד כמה. הבריטי קבנדיש נשאר במירוץ עד היום ככל הנראה גם מפני שסיכוייו לנצח בקטגוריית הנקודות גברו והלכו בד בבד עם הסתבכותו של הג'ירו עם מזג האוויר, כך שחלק מהקטעים בוטלו וחלק אחר שונה עד לידי כך שאיפשר לקבנדיש להישאר רלוונטי עד היום. מה שהכוכב הגדול של עולם המאיצים זקוק לו הן הנקודות המוענקות בסיום (מקום חמישי יעשה בשבילו את העבודה ויאפשר לו לחלוף על פני ניבלי שלובש את החולצה האדומה מאתמול ולא יתחרה היום במיאוצים, אך אף פחות מכך אם הוא ידאג לנקד גם במיאוצי הביניים). אך כפי המוכר, לקבנדיש אין בלקסיקון מיאוץ בשביל מקום טוב - קבנדיש רוצה הכול.
ועוד משהו על קבנדיש. סטיגמאנס, האחרון ברכבת שלו כבר לא נמצא מזה זמן בשירות (פרש מהמירוץ), כך שהבריטי יאלץ להסתדר עם פחות מזה, והוא בהחלט יכול.
ולסיום. המסלול בתוך העיר יצריך זהירות מסוימת בכדי לצלוח אותו בשלום, בייחוד בואך קו הסיום, כך שלא נותר רק לאחל לג'רו סיום חף מתאונות.
  

זה לא ספורט?

פורטרט של בעל רעיונות 

מעניינת הייתה הערתו של קנצ'לארה אתמול בטוויטר: 'בתנאים כאלו זה פשוט כבר לא ספורט' בהתייחסו לסיום הקטע של אתמול. קשה להיזכר האם קנצ'לארה העיר הערות לגבי מזג האוויר כאשר הוא בעצמו רכב בתנאים די דומים, כל עוד זה לא הפריע לו להתמודד על הנצחון (מילאן סן רמו השנה למשל), אולי באמת טוב יעשו המארגנים אם יעזרו בעצותיו של השוויצרי בעתיד עת יכלאו שוב לתנאים דומים כפי שנכלאו בהם בימים האחרונים של הג'ירו, וכל זאת מבלי להפוך מירוץ שכזה לחסר ערך (ולאו דווקא ספורטיבי).

היום, הבעיה היא לא עם די לוקה

היום

אחרי הביטול של הקטע אתמול אבד הבטחון שנראה שוב את הדבוקה מטפסת בהר בג'ירו 2013, טיפוס אחרון לפני שהיא אומרת שלום ומפנה מבטה לחגיגות הסיום בברשיה ביום ראשון. עד כתיבת שורות אלו עדיין לא בוטל קטע 20 של היום אך הוא כבר עבר שינוייים, וכך מה שנשאר מהתכנון המקורי המסובך הוא הטיפוס המיתולוגי ל - Tre Cime Di Lavaredo (שלושת הפסגות של Lavaredo), והקטע החדש נראה כך, טופוגראפית:

ניתן להבחין מייד בשני דברים: חלק ראשון וחלק שני, הראשון היא ירידה מתונה של ~ 50 קמ והחלק השני הוא טיפוס של כל השאר (~ 160קמ), ועל אף שהחלק הארי מ-160 הקמ' הינן משחק מקדים הרי שהטיפוס שמתחיל כ-25 קמ' לסיום אינו כך כלל ועיקר. הטיפוס בעצם מתחלק לשניים - חלק ראשון הוא טיפוס בקטגוריה שניה ל - Tre Croci - טיפוס של 8 קמ' ב-7% שלאחריו ירידה של 7 קמ ואז מתחיל הדבר האמיתי הטיפוס ל-TCDL.
הטיפוס מתחיל במהמורה רצינית של קילומטר ב-12.6% עם רמפות של 18%, ונגמר בשלושה קמ' בממוצע של 12.5% עם ראמפות לכיוון ה-20%.

לכל מי שמחפש שינויים בדירוגו הסופי וגם מאמין שזה אפשרי כמובן שזה הזמן לנסות משהו - לאחר מעבר הפסגה לא יתכנו עוד שינויים בדירוג הסופי. וכך אנו נראה את מייקה ובטנקור קופצים קדימה ואולי גם את פוזוביבו בנסיון נואש אחרון למשהו מוחשי יותר ממה שיש לו, אבל כנראה נראה גם את לאמפרה מנסים משהו, גם על ידי ניימיץ' וגם על ידי סקרפוני, אך גם סקאיי צפויים, לפחות לאותת ולרחרח - אוונס נראה פגיע והוא ללא מלווים וגם רוכב כבד יחסית שטיפוס שכזה אינו מאוד מתאים לו, כך שאם יש אפשרות לאוראן על ידי מאמץ אחרון לעבור מצד ימין לצד שמאל של הפודיום אז למה לא. אחרון הוא סמואל סנצ'ז שנראה משתפר ככל שהמירוץ מתקדם, ויש לזכור שלאאוסקלטל עדיין אין נצחון בקטע בג'ירו הנוכחי כך שבהחלט יתכן שהוא ינסה משהו.
לפי אופי הקטע הנוכחי לא נראה שלקבוצת בריחה שיש הרבה סיכויים, בוודאי כאשר הקטע הוא הקטע ההררי האחרון שנשאר, ואם זה לא יקרה לפני כן היא תיתפס, או קרוב לכניסה לטיפוס ל- Tre Croci, או בתוכו.

בסוף הכל באדום

הבעיה היא לא עם די לוקה

די לוקה הלך הביתה - ברוך שפטרנו.
לאחר שאסף את חפציו הוא עזב בכוחות עצמו את המלון בו שהתה קבוצתו Vini Fantini Selle Italia, לאחר שהקבוצה הודיעה שהיא לא תישא בשום אחריות ואף לא בשום הוצאה נוספת הקשורה בו, ואף הבהירה שהיא מתכוונת לתבוע אותו על נזקים (כספיים בעיקר), כל זאת לאחר שהתברר שבבדיקת סמים 'מחוץ לתחרות' שנערכה ב - 29.4, שלושה ימים לאחר שהחתימה אותו, ושבוע ימים לפני תחילת התחרות, התגלה בגופו סם מסוג EPO.

אז מה הבעיה עם די לוקה?

די לוקה לא חדש ב'עסקים', הוא נתפס כבר מספר פעמים בעבר וריצה עונשי השעיה/הרחקה בעקבותיהן. פעם אחרונה ב - 2009 (גם אז בג'ירו), הוא נתפס בשימוש ב - CERA, פיתוח מדור שלישי למשפחת ה - EPO, וריצה בעקבותיה עונש השעיה של שנתיים (שהומר לתקופה מקוצרת של 15 חודשים לאחר שיתוף בפעולה עם גופי האכיפה), אבל זה כלל לא התחיל ב - 2009 עם די לוקה, זה התחיל הרבה לפני כן. כבר ב - 2004 הוא הסתבך בפרשה סמים שהסתיימה בעונש קל של שלושה חדשי הרחקה ב - 2007, לאחר חשדות בקשר לשימוש ב -EPO שלהן לא נמצא תימוך ראייתי מוצק מספיק. אבל די לוקה היה שם תמיד, הוא תמיד השתמש ונתפס השתמש ונתפס (או השתמש ולא נתפס או השתמש והצליח לצאת מזה), וכולם ידעו זאת.

העניין הוא שהבעיה היא כלל לא די לוקה. בקשר אליו הסחורה היא אותה סחורה ידועה מוכרת ופגומה שהצליחה תמיד להשביח את עצמה מספיק בעזרת סמים מתאימים ולהפוך על ידי כך לכח משמעותי בדבוקה, אך עקב כל הידוע וגם עקב ההשעיות חוזרות ונשנות ידעה הקריירה שלו עליות ומורדות והחלפה תכופה של קבוצות - אבל תמיד, כמו הפעם, נמצאה לדי לוקה קבוצה וחוזה. העניין הוא שאנשים מסוגו של די לוקה הם חסרי בינה מספקת מכדי לאפשר להם להחזיק גורל של ספורט שלם בידים, ובמצב הנוכחי זה מה שקורה.

של מי הבעיה?

הגיע הזמן. אולי הגיע הזמן להבין שהטלת אחריות בלעדית על הרוכבים לא תשיג את המטרה.
די לוקה בהרבה מובנים לא מאוד שונה מאחרים. הרוכבים רוצים תמיד שני דברים, לנצח ולשרוד. היכולת מאפשרת להם לשרוד כרוכבים מקצועיים ולהתפרנס בכבוד, אך יכולת גבוהה יותר מאפשרת להם לא רק להרוויח יותר אלא גם לקנות להם תהילה וכבוד, ומאותו רגע ראשון של תהילה לחלקם לא תספיק יותר הפרנסה בכבוד. חלקם זקוק לסמים בכדי להתפרנס בכבוד וחלקם זקוק להם בכדי לזכות בתהילה, אך יצר ההישרדות ורדיפת התהילה גדולים לעיתים מבינתם, וכך להשאיר את שיקול הדעת בלעדית בידם זה לא מספיק, בוודאי כאשר הנפגעים כתוצאה משימושם בסמים הם לא רק הם עצמם אלא רבים אחרים (כולל 'חבריהם' הרוכבים).

אז מה עושים?
מעבירים יותר אחריות לקבוצות. הספורט משתנה, בכך אין ספק, והוא משתנה מלמעלה, אמנם לא מספיק מלמעלה עקב התעקשותה של ה-UCI להמשיך להיות תקועה באמצע הדרך ולא לנער עצמה משרידי העבר המעיקים ולהפוך לגוף יותר שקוף והגיוני, אך הקבוצות בהחלט משתנות. הקבוצות הבינו, וחלקן כבר די ממזמן, שהסיכוי לעתיד, איזשהו עתיד, מונח לפתחן, והן אלו שחייבות לקחת אחריות (בהקשר זה ברוכה בהחלט החלטת ה-AG2R לעמוד במחויבויותיה לחברותיה ב-MPCC ולא להשתתף בדופינה ליברה, וכך גם החלטת ה-UCI לאפשר זאת מבלי להענישה לפי הכללים).
ההכאה על החטא כעת של Vini Fantini אמנם נשמעת כנה, אך VF היתה יכולה ואף חייבת לעשות מספר צעדים לפני שאיפשרה לדי לוקה ללבוש את מדיה הצהובים והיפים (היפים בג'ירו). אם, לפי דבריה כעת, היא כלל לא רצתה בו ונאלצה להחתימו עקב לחץ של אחד ממממניה, הרי שעדיין יכולה הייתה לוודות שהיא לא עומדת להצטרף למועדונו של די לוקה - מועדון הקבוצות שהוא המיט עליהן חרפה - את אותן 'בדיקות מחוץ לתחרות' שהתבררו כחיוביות יכולה הייתה גם היא לערוך לפני שהחתימה אותו אם באמת לא עמד לה כוחה לסרב לאותו מממן. די לוקה הוא שקרן ורמאי מורשע, ודווקא בהקשר אליו נשמעת החלטתה שלא לערוך בדיקות מספקות משלה תמוהה.
הקבוצות חייבות לקחת יותר אחריות, ואין הכוונה בלקיחת אחריות על פשעי העבר של הרוכבים אלא על הקורה איתם עכשיו (נסיונות אלו נראים לעיתים פתאטיים וחסרי טעם). הקבוצות הינן המעסיק העכשווי של הרוכבים והאחראי הישיר עליהם, ויש להעביר חלק מהאחריות אליהן. עונשים כתוצאה מעבירות סמים יש שיוכלו באופן יחסי גם על הקבוצות, עונשים כספיים ניכרים ו/או השעיות מתחרויות עשויות לגרום להן להחמיר את האכיפה הפנימית שלהן.
עבירות סמים ועונשים
אין ספק גם שהגיע הזמן לשינוי והחמרה בעונשים. אין דין שימוש ב-EPO כדין שימוש בחומרים אחרים, ואין יותר מקום לאותו עונש קבוע של שנתיים שיוטל בשני המקרים כאשר החומרה של האחד היא ללא כל פרופורציה לאחר. עונש של 4 שנים על עבירה ראשונה אולי יגרום למחשבה שניה, הסיכוי לחזור לספורט תחרותי ברמה הגבוהה לאחר הרחקה שכזו היא קלושה כך שהרוכב יצטרך לקחת בחשבון שהוא עומד בפני גזר דין מוות אם יתפס.
די לוקה חסר בינה, אך הוא היה חסר בה תמיד, וחבל שאף אחד לא שם לב ללקותו זו ואף הסיק מסקנות.
לדי לוקה לא היה צריך לתת לרכוב עתה בג'ירו 2013, אך די לוקה בספק אם היה צריך לקבל הזדמנויות חוזרות ונשנות כבר בעבר, וכדאי שהספורט יסיק את המסקנות המתחייבות על אף שיכול להיות שזה כבר מאוחר מדי.

ניבלי יורד למחסן, היום

אין טוב ממראה עיניים הוא ביטוי מוכר ונפוץ שלא אומר הרבה למי שמחפש וודאות. הרי הכוונה היא ביחס לעדיפותה של הראיה ושימושה ככלי השיפוט המרכזי שלנו ביחס לחושים אחרים - חוש השמיעה, חוש המישוש וחוש הריח.
ביחס לנגד שעון אולי כדאי להשתמש בביטוי אחר - שום דבר הוא אינו כפי שהוא נראה. במקרה שלנו אין לראיה שום עדיפות אלא אסתטית בלבד - זו באמת חוויה אסתטית יוצאת מגדר הרגיל להביט ברוכבי נגד השעון עושים דרכם במרחב, אך במקביל היא גם חוויה מוגבלת באופן מסויים - ללא שיפוט הזמן אין לתנועה במרחב שום משמעות מיוחדת. כמעט ולא ניתן להבין דבר ביחס להצלחתו של רוכב זה או אחר לחצות את המרחב במהירות - חלקם נראים כמתקדמים מאוד מהר אך מסתבר שאין הדבר כך (אוונס), חלקם נראים מהירים עד מאוד ומסתבר שאכן זה נכון (סקרפוני, סנצ'ז), אצל חלקם קשה מאוד לדעת אם הם מתקדמים מהר או לאט, וכפי שמסתבר לאחר מכן בחלק מהזמן הם כמעט לא התקדמו ובחלק אחר, על אף שלא השתנה דבר במראה העיניים, הם דווקא כן (אוראן), וחלקם נראו רוכבים כרגיל, שום דבר מיוחד, אך הם עפו גבוה ממעל, במרומים (ניבלי), וכל עניין השעון גם הוא יחסי כווון שמהר מתייחס כאן כמהר ביחס לאחר ולא כמהר מוחלט - אבל יחסיות זו בהחלט מספיקה בכדי לנצח במרוץ אופניים.
אז מה בסך הכול ראינו? מה שראינו היתה בסך הכול כניסה למחסן, וכלל לא בטוח שהיה צריך להיכנס ולרדת מאוד עמוק - ניבלי נכנס סוף סוף למחסן הרזרווה שלו ואולי, כפי שציין אתמול קלי בשידור, מה שיצא הוא שעתה הוא ירגיש בטוח מספיק בכדי לעשות זאת שוב היום או מחר - אין נצחון ראוי בסיבוב ארצות גדול ללא נצחון בקטע הרים.
המירוץ לנצחון בג'ירו הנוכחי הסתיים היום כתוצאה מהביצוע של ניבלי, פער כמו שנוצר לאחר הקטע נגד השעון אתמול הוא בלתי מחיק (4.02 מאוונס שמדורג שני), והוא צפוי לגדול עוד יותר - לאוונס כבר אין רגליים - וכך מה שנשאר הם כמה מאבקים אחרים שיניבו בחלקם קרבות עזים היום ומחר.
דווקא הקרב על המקום השני בין אוראן ואוונס נראה שיפתר בקלות והם יחליפו מקומות עד יום ראשון, אך אם אוונס לא יתאמץ מאוד הוא ימצא שגם סקרפוני, שמרוחק ממנו עתה 1.12 דק', מאוד רוצה פודיום וגם מוכן בכדי להשיג זאת לעשות הרבה - אסור לשכוח שאנחנו באיטליה ופודיום בג'ירו שווה הרבה יותר לאיטלקים מאשר לזרים.
המאבק השני שעדיין רחוק מסיום הוא המאבק בין מייקה לבטנקור בשתי קטגוריות שונות. בשניהם הם מרוחקים 2 שנ' אחד מהשני כך שהם ימשיכו להלחם בשיניים על כל פיסת זמן. המיקום בעשיריה שווה יותר אך מפאת העובדה שהזמן הוא אותו הזמן בשתי הקטגוריות המנצח לוקח הכול (שניהם רכבו היום נפלא - 7 שנ' ביניהם בסיום - היה נדמה שמייקה פשוט חילק יותר טוב את המאמץ).
השינוי הגדול בכללי שייך לסנצ'ז, שעבר כתוצאה מהביצוע הנהדר שלו אתמול (מקום שני) מהמקום ה-15 לעשירי. היחידי שנדמה כפגיע ביותר בסביבה כעת הוא סנטמברוג'יו, שאמנם מרוחק מסנצ'ס 2.04 דק', אך באופן שהוא מאבד זמן בימים האחרונים כלל לא בטוח שיחזיק מעמד בעשיריה (כעת הוא שמיני, 7.30 אחרי ניבלי).

היום

עד לרגע זה מנהלי המרוץ חתכו את שתי הפסגות הראשונות של הקטע, גם את ה - Passo Gavia וגם את ה - Stelvio,  וערכו שינויים בקטע כך שאנחנו מקבלים את קטע 19 במתכונת שונה.
היציאה נשארה ב - Ponte Di Legno, אך במקום המעבר בשתי הפסגות המקוריות אנחנו מקבלים שני טיפוסים אחרים - את ה - Passo Del Tonale בקטגורה שניה, ואת ה - Passo Castrin Hofmahdjoch בקטגוריה ראשונה, לפני הסיום המקורי בפסגת ה - Val Martello, גם אורך הקטע השתנה קלות והוא עתה בין 160 קמ' במקום ה- 139 המקוריים.
אנחנו בצפון מזרח איטליה, לא רחוק מבולזאנו וגם לא מאוד רחוק מהגבול האוסטרי כמו גם השוויצרי.




נכון, שתי הפסגות החלופיות אינן, גם לא בעלות שם אך גם אינן בעלות אותה רמת סיבוך טופוגראפי כפי אלו המקוריות, אך אלו בוודאי עדיין טיפוסים קשים שיספקו את המדרגות הראשונות בפיצול הדבוקה.
יש לצפות שהרוכבים המתחרים על קטגוריית החולצה הכחולה להתקיף ראשונים בשביל הנקודות המוצעות לחלוקה, אך בספק אם הם גם יתלכדו לקבוצת בריחה להמשך - הקטע נראה קשה מדי בכדי לשרוד ללא עזרה מקבוצה גדולה נוספת, כך שאלו, אם יבודו עצמם יחכו לעזרה של בורחים נוספים או לדבוקה.
אפשר לראות שאין בקטע החדש (גם בישן) הרבה איפה לנוח - או שעולים או שיורדים - אך אולי כדאי לדלג על הפסגה השניה ולהעיף מבט בטיפוס האחרון ל - Val Martello:



טיפוס ארוך של 22 קמ, שמתחיל ב - 6 קמ' ב - 8% ואז לאחר ירידה קצרה שוב 8 קמ' ב - 7%, ואז לאחר ירידה קצרצרה נוספת בעיטה ל - 14% כשאמנם לאחריה קטע פחות תלול ויותר מישורי של 5% אך הסיום הוא קפיצה של 1.5 קמ' ב - 14%.
מי יהיה שם בסוף? כפי שנכתב בפסקה הקודמת יש לצפות להתלהטות המאבק בין מייקה לבטנקור כבר היום, וזה המקום - הם לא מתאבדים ולא יתקיפו ממרחק ויחכו כמו רוב הבכירים לפסגה האחרונה ואולי לקטע האחרון - או ה - 14% הראשונים או האחרונים, אמנם הם לא ממש מאיימים על ניבלי וכך אסטנה לא תיכנס לפעולה בשביל להפריע להם, אך נסיונות לתפוס עליהם טרמפ על ידי אחרים (ניימיץ'?) יתקלו כנראה, אם לא בנסיון ישיר לשיבוש ותפיסה הרי בהגברה מספיקה של הקצב בכדי למנוע זעזועים אחרים מקרות.

כפולה ומרובעת, היום, עוד משהו קטן ותמונה

ג'יובאני ויסקונטי, כפולה ומרובעת

'עברתי טרנספורמציה בימים האחרונים, אני לא אותו בן אדם'. כל אמירה אחרת שהיתה נאמרת מפי ויסקונטי בסיום הקטע של אתמול הייתה לא כנה, והרי את השינוי שהוא עבר ראינו כולנו, ויש לזכור שאחרי ההצגה שהוא נתן ביום ראשון ההררי, עת הוא רכב לבדו מרחק ניכר לתוך ההרים, הוא סיים גם שלשום לא רחוק מהמובילים (1.51 אחרי המנצח), ואתמול הוא שוב התקיף, ושוב בדיוק במקום הנכון. שני קילומטרים מהפסגה ב- Crosara הוא התקיף את מה שנשאר מהדבוקה, גישר תוך זמן אפסי לדי לוקה ופליט הבריחה האחרון רוביאנו מאנדרוני, ואז הגביר שוב קצב ועזב מאחור, קודם את די לוקה, וקרוב יותר לנקודת הניקוד גם את רוביאנו, והתחיל את הירידה בצד השני של ההר.
בנקודה זו נשארו לויסקונטי עדיין 16 קמ' ופער של ~ 30 שנ' מהדבוקה שהדביקה עד המעבר את שני האחרים, וזה בהחלט היה נראה חסר סיכוי. אבל הסיציליאני הפגין שהוא רוכב מגוון שיכול לא רק להחזיק את רודפיו בהר אלא מסוגל לכך גם כאשר הרדיפה אחריו היא בירידה, ולאחר מכן עוד 7 קילומטרים במישור, וכשהמרדף מתנהל על ידי חזית הבכירים. ויסקונטי נהנה כמובן מכך שנתגלו חילוקי דעות ביחס להגדרות האינטרסים של אלו, מה שמנע מהם לאחד כוחות לצורך המרדף, וכך איפשרו לו בעצם להשלים את מה שהתחיל בו ולהשיג את ההישג הגדול, שלו ושל קבוצתו - מוביסטאר כבר עם מרובעת וויסקונטי עם כפולה.
עוד לפני כן התברר שהציפיות והתכניות שנעשו בהתאם, מה שהיה נדמה שהיה מקובל על כולם, טעות הייתה ביסודן, וקבנדיש, למרות ההבטחה לחזור לפעילות רק ביום ראשון, נמלך בדעתו, ואומגה פארמה לא איפשרה לבריחה שחרור מהרצועה.
לקבוצה של ארבעה רוכבים (בלקוב, רוביאנו, דרברידג' ודוקס) שיצאה לבריחה בתחילת הקטע לא אופשר לפתוח פער של יותר מחמש דקות, פער שהלך והצטמצם ככל שהמירוץ התקדם לעבר הטיפוס היחידי של היום, כשאומגה נעזרת במרדף גם על ידי קנונדייל של ויויאני, ארחוס שימאנו שלה היו כמה מטרות עלומות גם כן, ואחר-כך גם מוביסטאר (כנראה עם מחשבות על ונטוסו), ולקראת הטיפוס גם ויני פאנטיני שלה כבר היו תכניות מוצקות לשלח את די לוקה. אבל התברר שהתגברות מסוימת בקצב הטיפוס הייתה גדולה על קבנדיש, ואמנם מאיצים חצו את הקו עוד לפני המדורגים הבכירים, אך בשלב זה הקלפים כבר היו טרופים עד בלי סדר, ולהמצאותם בחזית אחרי ויסקונטי לא היתה שום משמעות ובספק אם גם רגליים.  

היום

רק 20 קמ

אנחנו בדרך (רק 20 קמ) ל- La Polsa , אתר סקי נחשב שעה וחצי נסיעה צפונה מורונה.

נגד שעון בטיפוס לא מתאים בדיוק למומחי השעון הטהורים, ומנגד, מומחי טיפוס מפסידים זמן במישור, אבל היום יש גם מזה וגם מזה (כמובן על דרך ההגזמה).

הטיפוס מתחיל בקילומטר וחצי (כמעט) מאוזן, וזוכה שוב, לאחר עוד 7.5 קמ' ב-6.6% בממוצע, בקטע (כמעט) מאוזן נוסף של ~ 5 קמ (כולל שתי ירידות), ורק לאחר מכן הוא חוזר לסורו בצורה של טיפוס של 6.4 קמ' בממוצע של 7% (עם קפיצה לכיוון ה-10%), אז מה צריך לעשות? במיוחד לחלק נכון את הכוחות.

הטריק הגדול של נגד שעון הוא להיות בגבולות עצמך, ועד כמה שזה מפתה לעבור את אותו גבול דק במישור זה מפתה שבעתיים בטיפוס, או אם נדייק, גובה התשלום על חריגה גבוה שבעתיים - התאוששות ממאמץ למאמץ קשה יותר כאשר מטפסים, מה עוד שברגליים יש כבר 3000 קמ.

ולפי כך, המתמודדים היום חייבים לקחת היטב בחשבון דווקא את החלק האחרון עת השיפוע חוזר לאחר אותו קטע מישורי שבתווך, ולהשאיר לעצמם משהו ברזרווה - אין דבר קל (ונורא) יותר מאשר לאבד את הרגליים בסוף קטע שכזה ולאבד תוך מרחק קצר זמן ניכר.

עד עכשיו עדיין לא ידוע מה יעלה בגורל מופע הסיום המפואר של הג'ירו שתוכנן למחר ומחרתיים והאם ישאר ממנו כלל פאר או שנשאר רק עם שידורים קטועים בטלוויזיה והודעות נוספות תוך מהלכו על שינויים נוספים בתוואי המסלול מה שיהפוך את כל הלא מובן הרגיל לכאוס מושלם, וכך הקטע הוא אולי ההזדמנות האחרונה לצמצם פערים, או לפתוח אותם עוד יותר, בחבורת השלושה (בכול מקרה לא נראה שבאופן משמעותי), אך אם לא שם הרי הוא זמן מצויין להחלפת מקומות בעשיריה.

בטנקור השביעי לא מרוחק מאוד מסנטמברוג'יו שלפניו (4.57/5.15), ומייקה לא כל שכן (5.20), והאמת שגם בשביל אינצאוסטי שידרוג (ותנאי פתיחה מצוינים למשא ומתן ביחס לשנה הבאה מאחר שחוזהו מסתיים) בא בחשבון (5.47).

עוד משהו קטן ותמונה    

חייבים להודות שחל שיפור בשידור של יורוספורט, גם אצל דקלן השדרן, שאפשר בהחלט להבחין כעת עד כמה הבחור חי ונושם אופניים ומכיר הייטב את הדבוקה, אבל גם מעבר לכך באופי התובנות שלו על הספורט הזה בכלל, ויתכן שאנחנו נשתף עימו פעולה בעתיד בטיולים רבים נוספים, אבל ההפתעה קלי. קלי החל לדבר יותר, ובשטף רב מכפי שהיינו מורגלים בו, ונמצא שכששטף דיבורו מתגבר (כנראה עקב חולשתו המסוימת של דקלן בתחילה ונסיון של הרשת למלות את החללים בעזרתו) כך חל במקביל שיפור גם בתוכן, ואנו זוכים לשמוע עוד ועוד תובנות ביחס לקורה על הכביש ובכלל. מפתיעה לעיתים יכולתו המהירה והאינסטנקטיבית לזהות את הרוכבים על פי תנועות גופם מבלי להידרש לשום דבר נוסף. קלי העכשוי מצטייר פתאום מעודכן וקולח יותר וחפץ מרוצים - אולי גם חוזהו עומד לפני חידוש ואנו הזוכים ממאמציו לשכנע את מקבלי ההחלטות ברשת.   

עזרה בהשתנה. מה עם עזרה גם בעליה?

כפולה ומשולשת, SPETTACOLO , היום ופארסה

כפולה ומשולשת

גשם לא היה אבל כפולה קיבלנו, אמנם לא כפולה של רוכב אך כפולה של קבוצה, והג'ירו הוא כבר בשלב זה סיפור הצלחה למוביסטאר שזהו לה הנצחון השלישי אחרי הנגד שעון של דאוסט ועכשיו הכפולה ויסקונטי/אינצאוסטי, וזה עדיין לא הסוף, ביום חמישי יהיה לקבוצה שוב סיכוי לנצחון על אף שנגד שעון בעליה ספק אם מאוד מתאים לדאוסט, אבל גם מלבד נגד השעון יש עוד כמה קטעים גם אם נוריד את יום ראשון שאינו מתאים לרוסטר שלהם.
אי הופעתו של הגשם איפשר סוף סוף יום מלא פעילות, גם לקבוצת בריחה ענקית שלא הצליחה לבודד עצמה מספיק בחזית (על כך כמובן פשוט לא התקבל אישור מ'גבוה', כנראה עקב התגנבותו של קארוסו מקנונדייל שפיגורו (9.57 דק' בתחילת הקטע) איים על חלק מהעשיריה שלא איפשרה לפער לגדול), וגם בסיומו דינמיות גדולה של קבוצת הבכירים, מה שגרם לכמה מהעשיריה לאבד בסופו זמן.
בטנקור נראה מתקיף לפני מעבר הפסגה באנדרטה, ואחריו, כבר בצד השני, בירידה, קפץ סמי סנצ'ז ואילץ את יתר הבכירים שעוד היו שם להגביר את עוצמת הדיווש, וכך נמצאו בשלב זה כל הרוכבים הרלוונטים למאבק הכללי (כמעט כולם) בחזית, יורדים במהירות עצומה מההר בכביש שהיה סרוג ברצועות רטיבות, אך למרות הברק שבמופע השליטה הם הצליחו לנטרל אחד את השני ואיפשרו לקראת הסיום לקנגארט (אסטנה) ניימיץ' (לאמפרה) ואינצאוסטי לפתוח פער קטן שהספיק להם בכדי להיערך למיאוץ אחרון בינם לבין עצמם, ולאינצאוסטי למשול בו בחכמה ולנצח.
אך הכל התחיל עוד לפני כן. התקפות שהחלו בחזית הדבוקה ובייחוד נסיונו של סקרפוני לנתק מגע אילצו את ניבלי להגביר קצב גם הוא, והמהירות התבררה כגבוהה מידי לרבים.
המפסיד הגדול של היום הוא סנטמברוג'יו שאיבד 2 דק' לאחר שהתקשה לעמוד בקצב שהתפתח בטיפוס וגם לא הצליח לצמצמו בירידה, ונשר בסיום היום מהמקום הרביעי לשישי, כשהפער שלו מניבלי עומד כעת על 4.57 דק' (2.47 בתחילת היום) ומהמקום השלישי הנכסף (בעבורו) על 2.11, והוא אף יכול כבר להרגיש את נשימותיו של בטנקור בעורפו, ובטנקור נראה מצויין, והוא כרגע הרוכב הפעיל ביותר מבין הבכירים. קצת חבל שהקולומביאני נמצא מרוחק מדי מהשלישיה הראשונה, רחוק מכדי לגרום לנזקים מהותיים יותר מאלו שהוא גורם כרגע.
פוזוביבו מאבד גם הוא  1.37 ומחליף מקומות עם אינצאוסטי כשהוא סוגר כעת את העשיריה הראשונה.
ופיראצי? פיראצי כמובן לא איכזב והוא היה שם עד הסוף (סיים עם הבכירים במקום ה-14, 14 שנ' אחרי המנצח), מנקד 9 נק' ב- Mon Cenis כאשר הוא עובר את הפסגה אחרי ג'קסון רודריגז, אך ממשיך עם קבוצת הבריחה עד לטיפוס השני ואף כמעט מצליח לנקד גם בה, כשרק הופעתם של הרוכבים הבכירים ברגע האחרון לפני המעבר מונעים זאת ממנו.
פיראצי מוביל את הקטגוריה 'שלו' עם 79 נק' לפני ויסקונטי (שלא ניקד היום) עם-42 נק', כשאחריו רודריגז עם 41.

Spettacolo

אז איך נזכור את הג'ירו הזה?. נכון, הוא עוד לא נגמר, והיום יום רביעי ולא מוצאי שבת, שיהיה זמן מתאים יותר לסיכומים מין הסוג הזה, והרי לרוכבים יש עוד מספר מכשולים נכבדים לעבור עד אז, גם נגד שעון של 20.6 קמ' בטיפוס מחר, וגם שני קטעי הרים מאוד מסובכים ביום שישי ושבת, אבל קשה להימנע מלחשוב שניבלי פשוט נראה טוב מדי בכדי להפסיד. כבר כתבתי מספר פעמים שניבלי נראה טוב לא רק על הכביש אלא גם ב'שעות הפנאי', במיוחד בראיונות הצמודים לסיום הקטעים, שם נדמה שמידת השלווה והרגיעה הגופנית העוטפת אותו דקות אחרי סיום כל קטע הן סימן לא לעייפות אלא לחוזק, ולא מפני שהוא מתאושש כה מהר (זה בוודאי נכון), נראה שהקטעים  עד כה פשוט לא הצריכו שימוש במלוא היכולת, והוא לא נדרש להיכנס למחסן הרזרוות (למעט אולי בנגד השעון הראשון). אבל אם יש שם עוד רזרוות למה שלא ישתמש בהן?. ניבלי הוא רוכב מצויין אבל אין ספק שזו לא הדרך שהוא היה רוצה שנזכור אותו - 'רוכב מצויין' - הוא היה רוצה שנזכור אותו - 'רוכב גדול' - ורוכבים גדולים זוכרים או על ידי כמות (מיגל אינדוראין), או על ידי איכות (קונטאדור), או גם וגם (ברנאר הינו), ואין כוונה לסייג כאן סייגים ביחס לשלושת ההגדרות הנ"ל על אף שמקום סייגים שכאלו בהחלט נדרש. בכדי לשלוף פרטים מהזכרון אנו נעזרים בסימנים מיוחדים, ואם לא יהיה שם שום סימן מיוחד כנראה שנוכל לזכור שניבלי ניצח בג'ירו של 2013 אבל בספק אם נזכור איך. ניבלי זקוק לעוד משהו, עוד משהו שיהפוך את הג'ירו הזה שלו למשהו מיוחד, אבל אולי זה כבר מאוחר מדי בשבילו הפעם. הרי גם אם הוא יבצע מהלך מרהיב ביום שישי או שבת נצחונו במירוץ כולו לא יוכרע על ידי מהלך שכזה, ואם המירוץ באמת כבר הוכרע הוא הוכרע עקב כלכול צעדים נכון ולא על ידי מהלכים מרהיבים, ועדיין, ניבלי בעל יכולות מגוונות ונמצא בכושר הטוב בקריירה שלו - הוא אולי לא חייב לעשות שום דבר מיוחד בכדי לנצח אבל חייב משהו לנו, ואנו מבקשים מופע מיוחד לסיום - SPETTACOLO.

היום

רביעית קוטלת מאיץ

אנו בדרך לVINCENZA, שוב במחוז ונטו שבו כבר ביקרנו לפני ימים מספר, בתווך בין פדואה ווורונה.

'קטע מישורי עם דמעה' - 192 קמ במישור ואז מהמורה בקטגוריה הרביעית ששוב תשים לאל את סיכויהם של המאיצים לעשות משהו.

מה הסיפור עם הדמעות האלו, זו הרי קטגוריה רביעית בסך הכול, אבל הטיפוס ל - Crosara, כמו הטיפוס אתמול ל - Andrate, הם טיפוסים לא פשוטים, גם בפני עצמם אך גם בהקשר. הטיפוס הוא טיפוס של 5.3 קמ כשארבעת הקילומטרים הראשונים בממוצע של 8% עם קפיצות ל-12%, וזה טיפוס קשה לפי כל קנה מידה אך בייחוד מכיוון שאין שום זמן בכדי להתארגן על הקצב, מגיעים ומטפסים וזהו. אז מה הבעיה לקבנדיש למשל? - זהו הטיפוס היחידי היום והוא מאוד קרוב לקו הסיום (16 קמ'), כך שלא יהיה מרחק/זמן התאוששות במקרה של איבוד זמן בטיפוס (ראה מקרה סנטמברוג'יו אתמול), ובקו הסיום מונחות שניות בונוס לקטיפה כך שיש יותר ממתחרה אחד שמתעניין. גם אם נצא מנקודת הנחה שהמירוץ למקום הראשון בכללי הוכרע כבר, עדיין לא הוכרע עניין העשיריה הראשונה - גם הדירוג הפנימי בתוכה וגם ההשתייכות אליה - וכך יש כרגע מספר גדול של רוכבים שנמצאים גם בתוכה או ממש על סיפה בכדי לגרום לכך שכל הגברת קצב של מי מאלו תגרור באופן מידי תגובה דומה בשרשרת ארוכה של רוכבים, מה שיגרום באופן בלתי נמנע לכך שקצב הטיפוס יהפוך לבלתי רלוונטי לכל מי שאינו יודע טיפוס.

ועוד משהו נדוש שוב (מה לעשות), זהו יום שמתאים לקבוצת בריחה, ואם הפיקוח יהיה מספיק הדוק ולא יאפשר (כמו אתמול) חדירה של רוכב שמאיים על מי מהדבוקה לקבוצה הבורחת, יש סיכוי מצויין שנראה נצחון מתוך הבריחה.

דיאגרמה

מזג האוויר

לאחר הפארסות החוזרות ונשנות של הבלוג ביחס למזג האוויר (שכפי הידוע ניבויו אינו מדע מדויק), ימנע המקום מניסיון נוסף שכזה. 

הקטע הנעלם, היום

היום

אנחנו בדרך ל - Ivrea, צפונית לטורינו במחוז פיימונטה בצפון מזרח איטליה.
היום שוב קטע ארוך, 238 קמ, שלשמחת חלק גדול מהרוכבים הצרה הטופוגראפית המשמעותית שבו תסתיים כבר לאחר 64 קמ, בפסגת ה - MON CENIS, אבל לצערם, שוב הם צפויים לפגוש סערה שתמשך כל היום.
לאחר ירידה מהירה מהטלגראף הם יתחילו לעלות בהר, כשהחלק האחרון, זה שמקוטלג קטגורית (קטגוריה ראשונה), הוא בן 10 קמ בממוצע של 7%, אך כפי שאפשר לראות מהדיאגרמה שלמטה הטיפוס מתחיל כבר קילומטרים רבים לפני כן, ואולי הידיעה ש(מלבד הגשם) הרע (הטופוגראפי) מאחוריהם תהיה בה משום הקלה (מסוימת).
מעבר לפסגה נמצא מעבר הגבול שאותו יחצו הרוכבים הפעם בכיוון השני, מצרפת בחזרה לאיטליה. אנו אמנם אחרי יום מנוחה אך למי יש עוד כח ברגליים אחרי שבועיים+ של מירוץ? לפירצי, ויסקונטי, שֵלפוּד, וג'קסון רודריגז אין הרבה ברירה, ואם הם עדיין חושקים בחולצה הכחולה הם חייבים לפחות לנקד משהו בפסגה זו (הם מדורגים עתה במקומות 1-4 בקטגוריה), ועל אף הרעיון שאופי הקטע מאוד מתאים לכפולה של ויסקונטי, עדיין ספק אם אחרי המאמץ שהוא השקיע ביום ראשון הוא ימצא כוחות נפש לעשות מרחק גדול שכזה בתנאי סערה שוב, ולא יעדיף, כמו אולי יתר השלושה (פירצי היה שם גם ביום ראשון בחזית) לרכב עטוף בתוככי הדבוקה ביתר היום ולחכות לימים הקובעים מבחינתם בסוף השבוע.
אבל מה, נכון, אופי הקטע בהחלט מתאים לבריחה, וגם לא נשארו עוד הרבה מדי אפשרויות, והתובנה הזו נכונה ביחס להמון רוכבים והרבה קבוצות שעדיין לא הצליחו להשיג את יעדיהם/ן עד עתה, כך שכנראה נראה התקפות לא רק של מתמודדי החולצה הכחולה קרוב לפסגה של ה- Mon Cenis אלא נסיונות לייצר בריחה של הרבה נוספים. אפשר לחשוב על לוטו כמו על אוריקה, וגם בלנקו, אאוסקלטל ווקונסוליי ככאלה שלא מימשו ציפויות עד כה, וחלקן חייב לנפק משהו ואפילו בכדי שיהיה על מה לדבר עם מממנים עתידיים במשא ומתן (בלנקו ווקונסוליי).
לאחר הירידה מההר המסלול מתיישר מקילומטר 95-214 ואז מתחיל הטיפוס השני של היום ל - Andrate, זה ששולל אפשרות לסיום מאיצים, קטגוריה שלישית בשלב הזה של היום (ושל המירוץ) הוא מכשול גדול מדי למאיצים הטהורים - 6.2 קמ ב- 8% עם מקפצה של ~ 13% באמצע זה קשה מדי, וגם אין שום סיבה מיוחדת לקבוצותיהן להוציא כל כך הרבה אנרגיה במשך היום בשביל הסיכוי הקלוש שהם יצליחו לדלג מעליו, עדיף לשמור אנרגיה, מחר התנאים נראים קצת יותר מזמינים למאיצים.
אז מה צפוי? קבוצות המתמודדים הבכירים לא יבזבזו שום אנרגיה מיותרת, ומעבר לפיקוח היציאה לבריחה יעשו כל מאמץ לשמור אנרגיות לסוף השבוע, כך שהפורמט של בריחה ואסטנה מפקחת על התקדמות הדבוקה ישמר היום.                  

 

הקטע הנעלם

מזג אוויר מטושטש

זוכרים את קטע 14 ל- Bardonecchia?, האמת די קשה לזכור כי אין מה שיתמוך בזכרון שכזה - פשוט לא ראינו אותו. מצורפות כאן תמונות נהדרות מהקטע שצילם הצלם דויד קלאברסי.

מעבר לאיכותן הגבוהה הן מספקות הצצה לאיך זה נראה בשטח, לאלה שיצאו לראות במו עיניהם את הרוכבים ואת כל מה שמסביב, אלו שנדמה שכלל לא מפריע להם שהתנאים הם כה קשים, גם גשם וגם קור, והם עומדים ומחכים בסבלנות לרוכבים, אין ספק שחלק גדול מהם יודע להעריך את גודל המאמץ (והשעה).

לא נשאר הרבה חוץ מלקנא.

ויסקונטי לא לבד, מה קורה עם החולצה הכחולה

ויסקונטי לא לבד

 מאמנות ספורט (מטושטשות בכוונה)

ויסקונטי לא לבד. בסוף השנה החולפת הוא, ביחד עם פיפו פוזאטו ומיקלה סקרפוני (שניהם משתתפים גם הם בג'ירו), הורשעו בכך שניהלו קשרים עם דר' פרארי, המיטיב לשעבר של לאנס ארמסטרונג, אחת התוצאות הראשונות של מה שנודע כ'חקירת פדובאה'. שלושתם טענו שלא הייתה להם שום מודעות לכך שמגע כזה אסור, והשתמשו, בעצת עורכי דין בינוניים, בטיעון המוכר - 'לא ידענו, לא שמענו' - והוסיפו - 'אולי לו אסור לעבוד עם אחרים אבל זה לא אומר שלכולם אסור לעבוד איתו'. פאררי, כפי שהיה נדמה שידוע לכולם, 'זכה' בהרחקה לכל חייו מעבודה כרופא ספורט ומאמן מהוועד האולימפי האיטלקי, ה-CONI, וכך טענתם של השלושה היא מופת (מסוים בלבד) לטיעון בעל מוצקות לוגית לא פחות ממשפטי.
'הוא מאמן מצויין', אמר פיפו פוזאטו, 'לא קיבלתי שום ייעוץ תרופתי', יסף סקרפוני, 'הכול היה בתום לב', נשבע ויסקונטי, אבל מה, הייתה שם רק איזו בעיה פורמאלית, האיטלקים שכחו לשים על הניירות הרלוונטים את ה'סטמפות', וזה הספיק, וכך שלושתם יצאו בעונשים קלים של השעיה לשלושה חדשים.

אתמול ויסקונטי ניצח, ובאופן הירואי, חוצה את קו הסיום במעלה הגליבייה בשלג, לאחר שעזב את אלו שנשארו מחבורת הבריחה, פיראצי ווינינג ורבוטיני, ורכב לבד חלק מהטלגראף ואז את הגליבייה בתנאים נוראיים, כשהוא עושה זאת לאחר שהיה שותף לקבוצת הבריחה מההתחלתה, כתוצאה מנסיון של כמה רוכבים לזכות בנקודות הניקוד של קטגוריית ההרים ב - MONT CENIS, כשרק הוא 'ניצל' מהתגברות הקצב של הדבוקה וניצח.

MAGLIA AZZURA

החולצה הכחולה (החולצה הירוקה בוורסיה הקודמת) כפי שידוע, היא המקבילה של המירוץ האיטלקי לחולצה המנוקדת של הצרפתי (וגם הספרדי), וההתחרות שמעניקה את החולצה באה לשמש אפיק תחרותי נוסף למטפסי ההרים, כאלו שעקב אי יכולת מתאימה בנגד השעון ו/או חוסר יכולת מספיק גבוהה כמטפסים אינם יכולים להיאבק על התואר בתחרות המרכזית של הדרוג הכללי.
אך שוב, בדומה לתחרות המקבילה של החולצה האדומה (ראה סקירה מוקדמת), הקביעות השרירותיות שמתיחסות לנקודות שבהם מנקדים נקודות לתחרות זו של המארגנים ולא אוביקטיביות - 'מי המטפס הטוב ביותר' - וכך יוצא שהמטפס הבכיר, זה שילבש בסוף התחרות את החולצה הכחולה הוא הרבה פעמים כלל לא המטפס הטוב בג'ירו אלא זה שמצליח לנקד הכי הרבה נקודות לפי כללי התחרות.
לפי כללי התחרות מוענקים נקודות בפסגות הטיפוסים בקטגוריות השונות:
שלושת העוברים ראשונים את הקו בפסגת טיפוס לקטגוריה רביעית ינקדו 3, 2, 1 נק'
ארבעת הראשונים בקטגוריה שלישית ינקדו 5, 3, 2, 1 נק'
חמשת הראשונים בקטגוריה שניה ינקדו 9, 5, 3, 3, 1 נק' בהתאמה
ששת הראשונים בקטגוריה ראשונה ינקדו 15. 9 .5, 3, 2, 1
ולבסוף שבעת הראשונים בפסגה הגבוהה במירוץ - CIMA COPPI - פסגת 'קופי', שהיא ה-STELVIO הפעם, ינקדו בהתאמה 21, 15, 9, 5, 3, 2, 1.
כאמור, השאלה היא הגדרת הכללים לניקוד - כל שינוי באלו יביא בדרך כלל לשינוי באופי המדויק של הרוכבים שיכולים להתמודד על הנצחון ולבישת החולצה הכחולה. הרוכבים הבכירים שהם מטפסים מצויינים בדרך כלל, או כאלה שיכולים להיצמד אליהם כשהם מגבירים את הקצב, אין עיניינם חציית הפסגות שבתווך, בין התחלת הקטעים לבין הפסגה האחרונה, ראשונים, להם כאמור מטרות אחרות במירוץ, וכך פסגות אלו אפשריות לניקוד למתחרים אחרים, שבדרך-כלל באמת יתחרו על חצייתן אך ילכו ויחלשו ככל שהקטע יתקדם לעבר סיומו והקצב יגבר. אלו יצאו למרדף אחרי נקודות המוצעות בשפע כאשר הקטע הוא קטע הררי מתובל בשלל פסגות בקטגוריות השונות.
את הקטגוריה מוביל האיטלקי של ברדיאני סטפאנו פיראצי, שאמנם מושווה כל העת על ידי שון קלי בביטול מתובל בבוז לרישאר ווירנק מטפס ההרים הצרפתי, אלו בעיניו אינם יותר מאשר מופעי רהבה ואטרקציה מזדמנת, אך גם פירצי וגם ויראנק הם רוכבים נפלאים, וויראנק כידוע היה הרבה יותר ממופע רהבה וניצח יותר מפעם אחד בקטעים אלמותיים של הטור כתוצאה מיכולתו הגבוהה בהרים. פיראצי באמת, תואם ג'וני הוגרלאנד ההולנדי, הוא רוכב  קאפריזי ובלתי צפוי, והחלטותיו נוגדות לעיתים את מה שמקובל לראות כרכיבה נכונה, במובן הטקטי, כזו שמנצלת בצורה מקסימאלית את היכולת וכך בעל הסיכוי הגבוה ביותר לנפק תוצאות. החלטותיו להתקיף נראות לקלי תמוהות בלשון המעטה אך הינן מעשה מירוצים מרהיב. זוהי לא הפעם הראשונה שאנו נתקלים בו והוא אחד האנימטורים הגדול של הג'ירו השנה שלא מרובה במעשים. קלי יודע שיש תמיד שני צדדים, וצד אחד הם אנחנו, הצופים, ואנו לעיתים אומרים לעצמנו - 'הוא פשוט טמבל הרוכב הזה אוי כמה שאני נהנה'. איזה כייף.
פיראצי והמתמודדים על החולצה הכחולה יחזרו לפעילות בסוף השבוע עת יופיעו שוב ההרים.