פאריס רובה, סיכומים, חלק ראשון

what u have to bear in mind is that BW is a rider for the big occasion. really big. roubaix fits that
William Fotheringham

ניקי טרפסטרה מנצח

התוצאות ידועות, אך עתה, נעזרים באינפורמציה שהעבירו הרוכבים אחרי המירוץ - כול אחד מזוית הראיה שלו כמובן - אפשר לנסות לפענח איך התגולל המירוץ, ואיך קרה שדווקא טרפסטרה, מי שבהינתן הרכב הרוכבים שרכבו בחבורת החוד בסיום אולי לא היה מועמד מוביל לנצחון, ניצח בסיום.

נתחיל עם בונן. בונן היה זה שעורר את המירוץ , התקפתו, 64 קמ לסיום, הייתה המהלך המשמעותי הראשון של המירוץ, זו שפתחה את סדרת מהלכי הסלקציה שהביאו בסופם לברירת המנצח. בונן דיבר אחרי המירוץ על הרוח - כול הרוכבים דיברו על הרוח - "The headwind hurts but behind you it also makes the group lose speed easily", אז מה עושים עם הרוח הזאת? בונן התקיף.

בונן הרגיש טוב אך המתין והתקיף רק בסקטור 9, I knew that at sector 9 the course is turning a little so you've got more tailwind. לפניו בחזית הדבוקה שרדפה אחרי הבורחים רכב באותה עת ואנדנברג וטרפסטרה, הוא עובר את טרפסטרה ו'מציע' לו להצטרף אליו, אך טרפסטרה השתהה יותר מידי, "I hesitated one second too long and then it was too late", ובונן נעלם. בונן התקיף בכדי לנצח והרגיש טוב אף לאחר שמצא שאין עימו אף אחד מקבוצתו, "I've won twice over here with much worse legs than today, אך אז הוא מצא שהחבורה הקדמית שאליה הצליח לגשר, שאליה הצטרף לאחר זמן לא רב אף טור הושהובד אינה עובדת בקצב הרצוי לו, with the headwind it was hard to motivate people to ride, אך להפתעתו ה-BMC, על אף שהושהובד רוכב עימו בחזית, עושה מאמצים לסגור את הפער לקבוצת החוד, We had the bad luck that BMC was constantly well organized and chasing their own rider [Thor] Hushovd. I can't understand that.

לאחר שקבוצה זו נתפסה על ידי החבורה של קנצ'לארה ווואנמארק, ושני אלה התקיפו, בונן 'קפץ' אחריהם, אך נתקע ואיבד מספר מטרים עקב נפילתו של לארס בום שרכב לפניו, ולאחר מכן לא מצא שוב את רגליו, Lars Boom crashed in front of me. So, I lost 100 meters. Then I couldn't find my pedal on the cobblestones, it just kept turning  

בשביל בונן הסתיימה השנה. ספק אם הקבוצה תצוות אותו לטור הצרפתי, וחוץ מזה הטור אולי מעניין את הספונסרים אך ספק אם גם את טום.

ועכשיו טרפסטרה. כפי שמסתבר עתה, עד לאותה נקודת זמן, 6.4 קמ לסיום, עדיין רכבו שני רוכבי האומגה (טרפסטרה ושטיבאר) בשביל בונן, ורק אז התקבל השיחרור המיוחל Wilfried Peeters told us if we go for the sprint we go with Tom. But, if you can attack, it's always good to open the final, וטרפסטרה הגיב, מייד, 20seconds later I attacked.

זה הפך כבר להיות אחד מסימני ההכר שלו - התקפה מאוחרת - זה כבר 'טרפסטרה קלאסי', they know I like to do it. במבט לאחור אנו יודעים עתה שטרפסטרה היה אחד הבודדים מחבורת החוד שלו היו בשלב זה עוד רגליים, אך גם אולי, וזה יותר חשוב, טרפסטרה היה אולי היחיד בחבורה הקדמית שלא היה בשלב מאוחר זה 'מסומן' (אולי גם לנגוולד של גארמין), וכבר לאחר שפתח מהחבורה פער של מטרים לא רבים התברר שאין אף אחד מהחבורה, כאשר שני רוכבי האומגה הנותרים בונן ושטיבאר הפסיקו 'להועיל' כלל, שמוכן לרדוף אחריו (ולאבד על ידי כך את סיכויו לנצח), אז טרפסטרה שם את קשית האוויר בין שפתיו, לא הפנה ראשו לאחור ('זה לא עוזר, הם יחזרו אליך בכול מקרה'), לפרידה, ונעלם.

 קנצ'לארה קנצ'לארה

מה היה צריך קנצ'לארה בכדי לנצח ביום ראשון? קבוצה 'נורמלית'. קשה לחשוב על שיקולים אחרים מלבד אלו הכלכליים כאלו שהשאירו את השוויצרי בדד, גם ביום ראשון ברובה, אך אף ביום ראשון שלפניו, ברונד, נלחם לבדו כנגד הדבוקה כולה. אמנם נכון שיד ימינו החשוב ביותר, סטיין דבולדר, סבל ממזל רע ברונד, פגש את הקרקע מספר פעמים, ואף כי סיים, באופן הירואי, את המירוץ, החבלות שמהן סבל לא איפשרו לקבוצה לצוות אותו ברובה; ונכון אף שפועל חשוב נוסף שלו, רולסטון, התרסק גם הוא ביום ראשון (ואף גרם לקנצ'לארה על ידי אותה נפילה לעיכוב, לאחר שנאלץ להחליף אופניים ולרדוף לאחר מכן אחרי החזית, תמונת הנפילה ומיקומו של קנצ'לארה בתחתית), אך האם זה מספיק - האם הרכב הרוכבים של קבוצת המפעל של טראק טובה מספיק בכדי לתמוך באחד מרוכבי המירוצים הקלאסיים הגדולים של תקופתנו? ספק.

קנצ'לארה סיפר, כמו כול היתר, שסבל מהרוח, ופעילותה המתנגדת מנעה ממנו מלהתקיף יותר במשך המירוץ, אך על אף כול זאת השוויצרי היה ממוקם בחבורת החוד בשלהי המירוץ, אך קנצ'לארה היה בשלב זה ללא אנרגיה עדיפה וחסר סיכויים, במילכוד. השוויצרי הוא הרוכב המסומן מכולם, ולכול ידוע שכול מהלך שלו יזכה בתשובה מכול היתר, וכך לאחר התקפתו של טרפסטרה לא נותר לו אלא להמשיך לסובב פדלים עד לאצטדיון ולהמר שוב על הספרינט, אך בניגוד לרובה היה זה ספרינט רק על מקום שני ושלישי, שאותו הפסיד לדגנקולב.

עומק בהרכב הקבוצתי היה מאפשר לקנצ'לארה מגוון אפשרויות משחק נוספות ושליטה גדולה יותר על מהלך העניינים (ראה מקרה אומגה) ואולי להימנע מתחושת רגליים 'מוזרה' I had 'funny' legs the whole time today. קשה להימנע מלחשוב שיכולותיו הכה גבוהות, שנדמות לעיתים בגבול הבלתי אפשרי, משלות, מסנוורות, לא מאפשרות להבין שגם קנצ'לארה בן אנוש, גם לא מגבלות, ואף הוא זקוק לעוזרים (ועוזרים טובים עולים כסף!).

הסיכויים הריאליים היחידים שהיו לשוויצרי אבדו עת הסלקציה האחרונה שבה רכב ביחד עם שני רוכבי האומגה שטיבאר וטרפסטרה, סאגאן (נראה מתקשה בשלב זה), ואנמארק ודגנקולב נתפסה, It was normal that there was not a huge collaboration when I went away with the four others after Carrefour de l’Arbre. I tried, Vanmarcke tried, Degenkolb tried, but of course QuickStep played their cards, and with their tactics in the end, the strongest team has won.

'צריכים להיות ריאליים...' אמר קנצ'לארה. השוויצרי התכוון לכך שבמצב העניינים שנוצר בשלהי המירוץ לא הייתה לו כול אפשרות לעשות דבר אחר, it was tough with me being alone at the end, and other teams still had two riders, 'לא היו לי שום כוונות להתקיף... אין לי כול עניין לקחת אף אחד על הגלגל שלי לאצטדיון...'.

נכון, קנצ'לארה לוקח את כול הכסף - כמעט את כולו - אך בסבב העולמי אין עדיין תקרת שכר; אם היצרנים האמריקאים רוצים למכור עוד ועוד זוגות אופניים, ועובדה היא כי קנצ'לארה מוכר היטב!, אז אולי כדאי שיכניסו את היד פנימה, קצת עמוק יותר לכיס - קנצ'לארה לא יהיה שם לעד.

קנצ'לארה אף הוא סיים את העונה, כמעט סיים - נקבל אותו שוב באליפות העולם בספרד בחלק המסיים של העונה, ואולי אולי אף בימים הראשונים של הטור הצרפתי.