l'enfer du Nord, המסלול

"In stage racing, it's all too often about recovery and calculating for the next day, but a Classic is a place where you can throw everything you've got into the pot – and if you can't walk properly for the following three days, then so be it"

Robert Miller

המסלול

פאריס רובה, 'גיהנום הצפון', אולי 'הגיהנום בצפון' -  L'enfer du Nord  , 'מלכת הקלאסיים', The queen of classics - אבל למה גיהנום? (חלק הצפון מובן, המירוץ אמנם נחשב כחביב ויקר ללב הבלגים לא פחות, ואולי אף יותר, מהצרפתים, אך מתרחש בצפונה של צרפת ומסתיים ממש על סף גבולה של בלגיה)  - למה פאריס רובה הוא גיהנום (זה לא בדיוק פאריס - היציאה היא מ - Compiègne, כשבעים ק"מ צפונית מזרחית מפאריס), או למה הוא, אם בכלל, גיהינום יותר מהאחרים? ובכן אלו קשורות באיכויותיה של האבן (ראה 'אבן וידיים' בתחתית).
פאריס רובה הוא מירוץ כביש חד יומי בו מוטמעים מקצי TT פנימיים. אמנם אף, בשינוי הדגשי הקושי, הרונד הוא מירוץ כביש חד יומי בו מוטמעים קטעי טיפוס פנימיים, אך אופי הקשיים שונה, ואין דין האחד כדין האחר. אין דין 55 הקילומטרים הבוררים של קטעי Pavé ברובה (מידת הקושי הוגדרה לפני מספר ימים  על ידי המארגנים בסולם קושי של בין כוכב אחד לחמישה, בהתאם לאורכם וטבע אבני המרצפות) כדין גבעות ה -Pavé הבוררות של חלקה הצפוני יותר של פיסת ארץ זו, ועל אף שבשניהם מופיעים סוגים דומים של אותה תשתית הרי 'איכויות' האבן שונות.
"Even in a farm tractor it’s not comfortable. On a road bike the sensation is awful", The Inner Ring
תשתית הקרקע באותם קטעים מרוצפים, אותם Cobblestones, נוטה להיות 'קשוחה' הרבה יותר מאשר בקטעים המקבילים ברונד - חסרת אחידות, מרווחים רחבים וגדולים בין אבן לאחרת טבולים בחלקם בצמחיית בר, מלוחחת לעיתים, והמשטח חסר כול איזון - החלק האמצעי מתתלל והצדדיים שקועים מטה תחתיו (תמונה מצורפת בתחתית), וכול זאת על אותה חלקת קרקע, אותה פיסת דרך מרוץ; בכדי לשרוד את מעבר הקטעים - מעבר לשליטה הטכנית הגבוהה הדרושה והמתחייבת באופניים עצמן - חייבים הרוכבים להעביר כוח עצום לגלגלים למשך אותו פרק זמן המעבר, ועובדה זאת, בנוסף לכך שמהבחינה הטופוגראפית הפאריס רובה שטוח לגמריי, מאלצת במשך מעבר הקטעים רכיבה דומה לרכיבה נגד שעון; בפאריס רובה יותר מכול מקום אחר הרוכב נשאר בודד וחשוף - הרוכב נגד האדמה. אמנם ברשימת מנצחי העבר של המירוץ נמצאים רוכבים רבים שכלל לא התמחו ברכיבה נגד שעון, ואף אלוף העולם ברכיבה נגד שעון, הגרמני טוני מרטין, בוחר שלא להתחרות ברובה (בחירה מוזרה), עדיין, על אף זאת, בכדי לעבור בשלום את אותם קטעים נדמה שהרוכבים נזקקים יותר לעוצמתם שלהם עצמם ותלויים הרבה פחות בתמיכה הקבוצתית ויותר ביכולתם לשמור על מהירות גבוהה באותו מישור מרוצף.    
"...והקשיים אינם נובעים, כפי שהם ברונד, מחוסר תנופה מספיקה שנגרמת, יותר מכול, עקב תלילות המדרון בנוסף לאיכות האבן, אלא כמעט אך ורק עקב איכות זאת, המבטיחה להתייצב כחומה בצורה ואכזרית ולמנוע מכול רוכב שיבחר, או שנקלע, לחלק בלתי מוצלח במשטח, להמשיך ולרכב (ונפילה נוטה לגבות מחיר גבוה במיוחד בפאריס רובה)". 
גם פאריס רובה הוא מסוג מרוצי ההתשה ( a race of attrition (שְׁחִיקָה, הַתָּשָׁה, הַחְלָשָׁה)), ומקטע Pavé אחד לשני תתרחש אותה סלקציה, אותה ברירת מנצח טבעית (המפסידים ימשיכו ויופיעו שוב בשנה הבאה ואותה ברירה טבעית מתיחסת אך ורק למרוץ מסוים בודד אחד) - של הכשירים.

רשימה מדויקת וממצה של ה- Inner ring על הפאריס רובה

'אבן וידיים' (ואן סומראן)

מי למעלה ומי בבוץ (פיניון)