La côte de la roche-aux-faucon: מה צפוי בקטע 17 .No rest in rest days in grand tours

יש משהו בוואלטה הזאת. יש בה משהו בוואלטה שאין באף סיבוב ארצות ארוך אחר, אך מה בדיוק קצת קשה להגיד. המרוץ, על אף שהוא משתייך לסבב העולמי הנחשב, התחיל, כמו שהתחילו קודמיו בשנים שחלפו – כאחד שרק צריך לעבור אותו – אך הוא מתגלה כלא פחות טוב ומרתק מאחיו האחרים בני שלושת השבועות.

גם אם הכול נכון. גם אם נכונים כול הדברים שמיחסים לה לוואלטה - שהיא בסך הכול מרוץ הכנה (לאליפות העולם ולעונה הבאה), שהיא שדה תיקונים – לכול אלה שכשלו בסיבובי הארצות הקודמים, ובכלל, בעונה - שהיא חסרת ייחוד, שמיקומה בלוח האירועים לא מאפשר לה לרכוש אהדה ולא רצינות יתרה מהמתחרים והקבוצות, שבסך הכול כולם רוצים, לאחר השנה הארוכה והמתישה שעברו, להגיע לחופשה והיא תמיד תקועה כמו איזה קוץ, שזה בהחלט 'נחמד' לזכות בניצחון באחד הקטעים ובוודאי באחד התארים בוואלטה, אבל אלו לא שווים כמו התארים מהמרוצים האחרים (זה עדיין נכון), שהיא מעולם לא מצאה את עצמה, שהיא ממשיכה כול העת להמשיך ולחפש. והרי זה לא היה מאוד מזמן שאפילו צבע חולצת המוביל היה אחר – לפני האדום הנוכחי (מ- 2010) הוא היה מוזהב (1998-2010), ולפני כן צהוב, וקודם לבן, ולבן עם פסים, ואפילו כתום, וגם חולצת המאיץ הייתה כחולה לפני שהייתה ירוקה, ואפילו מיקומה בסדר המרוצים השנתי השתנה והיא בכלל השתייכה עד לא מאוד מזמן (1995) לסבב מרוצי האביב, אחרי הג'ירו ולפני הטור. גם אם כול זאת נכון היא נוגעת ללב.

היא נוגעת אולי ללב יותר מכול כאשר היא חוצה את המישורים הלוהטים והמשמימים בדרום ספרד, כשנדמה שמלבד שיירת המרוץ ורעש המסוקים באוויר הכול עצר מלכת וכול שנשאר לה לארץ הוא המרוץ הצולח דרכו על רקע יופי האדמה.

ויש בה בוואלטה, בדיוק כמו בג'ירו, מן הניחוח הפרובינציאלי. הרוכבים, שאמנם שלא כבעבר הרחוק עת רובם היו ספרדים, מגיעים עתה מכול קצוות תבל, אך קהל הצופים בדרכים נשאר כמו שהיה תמיד קהל מקומי, ורק הטור הצרפתי שונה משני אלה, האיטלקי והספרדי, אך לו הרי יתרון מובנה שלהם כפי הנראה לעולם לא יהיה: אמצע הקיץ. אמצע הקיץ מביא עימו לצרפת (וגם לטלוויזיה), קהל עצום שמחפש לעצמו מוצא - מוצא של הרפתקאות קיץ - והטור, אין מה לומר, הוא הרפתקת קיץ לא רעה!.

הוואלטה הוא עסק לוקאלי, מקומי, אך שם גם מונח חלק מקסמו. אותו קהל שבדרכים, במיוחד בחלק הצפוני יותר של חצי האי, חובב את הספורט, והוא מגיע עקב האהבה ופחות בגין הסיכוי להצליח להשחיל פרצופו למצלמות הטלוויזיה שעל האופנועים המלווים (גם כאלה מקומם כמובן לא נפקד).

והארץ כה גדולה, ממש ענקית, והיא מציעה מגוון עצום של כול טוב – כול טוב מישורי וכול טוב הררי – הררי גבוה וקצר, והררי גבוה וארוך, ארוך וגבוה וחד, וגבוה וחד ואלים...

הוואלטה בפתח השבוע השלישי והמסיים שלה, ושלושת קטעי המעבר שבפתח אמנם נראים על פניהם 'פשוטים' ולא מאיימים, כאלה שלא יפריעו להצגה הגדולה להמשיך ולהתגלגל ולהגיע לימי ההכרעה בימי שבת וראשון. אך שלושת הקטעים עשויים לתפוס כול מי שלא יהיה מוכן להם בהפתעה. אותה הסתמכות על הכרעה ביומיים האחרונים כשהיא מצטרפת למזג אוויר סוער בחלק מהימים הקרובים, קרבה לאוקיאנוס ולרוחות המנשבות סמוך לו, כמו לעייפות המתגברת בדבוקה עלולה לגרום לשלושת ימי מעבר אלו להיות לא פחות חשובים ואולי אף מכריעים מאותם ימי הכרעה שבת ראשון בסוף שבוע.

זה לא מאוד משנה. אז יש לסקאיי תכנית B?, כנראה שלא, אבל זה לא מאוד משנה. כול מה שחשוב הוא שסקאיי שוב נראים טוב, וזה חשוב עתה, בשלהי העונה השחונה שעברה על הקבוצה העשירה מבריטניה. פרום מוצא ת'רגליים, ואולי הבריטים מוצאים לו הרכב מלווה 'נכון' יותר לעונה הקרובה – קניוק ונייבה, או נייבה וקניוק, אם רק תוסיף להם לפני כן את תומאס, וקצת לפני כן את קטאלדו, או לופז, וקצת לפני כן את קיריינקה, וסוויצו, וקצת לפני כן ... (כאן אפשר לגוון בין שלל גררים שבנמצא ברוסטר) - נראה ש'נכון' יותר מאשר הרכב ליווי בראשות פורט. פרום הוא הכוכב הגדול ועל סקאיי, ואולי גם על פרום, ללמוד קצת מקונטאדור וטינקוף - רק שחקן אחד - כול היתר הם שחקני משנה.

קניוק ונייבה מעלים אותו בהר, לא עדיף?

קטע 17, יום רביעי 10.9, 190.7 קמ', Ortigueira / A Coruña

קטע מאיצים אחרון. לאחר פרישתם של חלק מ'בעלי המקצוע' – הופלנד בוהני וסאגאן – במרוץ עדיין רוכבים שלל כאלה שיכולים להנעים זמירות בסיום, ואולי עתה יתאפשר למי מהחדשים להשתמש בוואלטה ובסיטואציה שנוצרה (ובמזג האוויר הצפוי) בכדי לפרוץ דרכם אל עתיד זוהר יותר.

הסיום של הקטע, ממש על הטיילת בקורוניה, מסובך ומלא קשיים, אך עוד לפני כן, החלק האמצעי של הקטע מתנהל לחוף ימים - לא רק המאיצים וקבוצותיהם חייבים כאן בשימת לב אלא אנשי דירוג כללי נזקקים בו עוד ביתר שאת שמא חלילה ילכדו במלכודת רוח.

קבוצות הבכירים צפויות להגביר את קצב ההתקדמות עוד הרבה לפני הכניסה לעיר בניסיון להגן על יקיריהן ולמנוע כול אי נעימות. ארבעת הקילומטרים המסיימים מציגים לפחות 8 קרוסלות תנועה, אך עוד לפני כן מופיעים מספר קשיים טכניים שהם בנוסף ללחץ המתגבר ולכבישים החלקים עשויים לגרור תקלות.

בהינתן שיתגשמו בסיום תחזיות מזג האוויר כולן – גשם וכיוון הרוח – טוב יעשה כול בעל יומרות לניצחון אם ישמר ולא יחשוף עצמו לרוח החזיתית שתנשב קרוב לקו – סבלנות כאן עשויה להתברר כמשתלמת במיוחד.