למה הדבוקה הפסיקה לעבוד, היום

היום

הדרך העולה ל-Col du Noyer

הדבוקה תרכב היום את 'קטע המלכה' של הדופינה (Queen stege). האמת שהתרגום לעברית נשמע קצת מוזר ונדמה כמחטיא את הכוונה, אולי רק מבחינת המצלול, וכך 'Queen stage' נשמע מלא הדר ומשמעות ו'קטע המלכה' חסר חן וסר טעם. חוץ מזה מעולם לא הצלחתי לקבל פירוש סביר לביטוי 'קטע המלכה', ואין בפליאה זו הקשר מגדרי כלל אלא כללי - מה פתאום 'קטע המלכה'?

אך אם הבחירה בביטוי בלתי מפוענחת הכוונה בהחלט כן. ה - 'Queen stages' חזרו להופיע בשנים האחרונות בסיום מירוצי הקטעים, ומציעים לרוכבים אפשרות אחרונה בכדי להאבק בינהם על ההכרעה. ואם במאבקי הכרעה עסקינן, ואף בסיומם של מירוצי קטעים, הרי שקטעים אלו מתוכננים כך שסיבוכם יהיה מרובה ולעיתים אף אנוש. אך זה לא תמיד מסתייע, וזאת אף קרה ממש לאחרונה כאשר 'קטע המלכה' המתוכנן של הג'ירו איבד מעוקצו עקב מזג האוויר. אך לעומת זאת בשנה שקדמה לה, ובאותו מירוץ, הג'ירו, תומאס די חאנט ביצע מהפך באותו 'קטע מלכה' וגרם לכך שהמירוץ 'נשאר בחיים' ממש עד לסיומו ביום שלמחרת במילאנו, ואף הצליח בעזרת ביצועו בקטע (וגם בזה שעקב ביום ראשון במילנו, לזכות במקום השלישי במירוץ.

אך אליה וקוץ עם 'קטע המלכה' שלנו היום, ואין הדברים אמורים בסיבוך אלא דווקא בסיבוך עוקב - הקטע של מחר כלל אין וודאות שהינו מסובך פחות, וכך מה למלכה (אחת) ממלכה (אחרת), ואיך אפשר כלל להבדיל מה למלכות נועד ומה לפשוטי הקטעים?

הקטע בין 187.5 קמ, מ - Le Pont de Claix ועד לאתר הסקי ב - Superdevoluy.

בדיאגרמה הקטע נראה כך:

הקטע בהחלט קטע מסובך אם כי החלק המורכב ביותר (שאותו לא נספיק לראות) מופיע דווקא בחלק הראשון שלו, ואין לצפות למהלכים נועזים מדי בשלב זה מחבורת הבכירים, שיהיו מלֻווים בשלב זה וגם בהמשך על ידי קבוצותיהם בואך לחלק האחרון של הקטע והטיפוס ל - Col du Nuyer.

אך מכוון שפטור בלא כלום הרי אי אפשר, בוודאי כאשר מדובר על הטיפוס הקשה מכולם המופיע כאן לאחר 39 קמ'. הטיפוס לאלפ דואז הוא טיפוס בין 21 עיקולי דרך ו 12 קמ בשיפוע ממוצע של כמעט 9%, אך הסיפור כאן מורכב בהרבה מהתיחסות לממוצע בלבד. הקושי של האלפ דואז נובע יותר מהצורה המפותלת של הדרך העולה ומכך שעקב הצורה (ולא רק) היא רצופה בשינויי שיפוע תכופים שהופכים את הטיפוס לפסגתו לאנוש.

לא רואים את הקפיצות

לאחר מעבר הפסגה הרוכבים יפסעו מטה קלות ואז ימשיכו מיד לטפס את ה - Col de Sarenne, קטגוריה שניה, 3.1 קמ בממוצע של 6.8%, ורק אז יוכלו להתפנות לירידה שתביא אותם לאותה דרך שבה הגיעו אך עתה הם יפנו לכוון הטיפוס הבא ל -  Col d'Ornon, טיפוס בקטגוריה ראשונה, 10.5 קמ בממוצע של6.1% שלאחריו הם שוב ירדו וימשיכו בחלק המקשר לטיפוס המסיים, דרך שרחוקה מלהיות מישורית, עד לקילומטר ה- 165.

הטיפוס המסיים מורכב משני חלקים, החלק הראשון הוא הטיפוס ל - Col du Noyer שהוא טיפוס בקטגוריה הראשונה, 11.3 קמ בממוצע של 7.2%, ולאחר פסיעה קלה מטה החלק השני שהוא טיפוס בשלישית, 4 קמ ב- 5.7%.

הקטע בהחלט מתאים לקבוצת בריחה ואין מניעה לכך שתצליח לעשות את הדרך עד לסיום בהצלחה. הסיכויים שקבוצה שכזאת תעורר עניין אצל הקבוצות הבכירות כלל אינו רב, אך כידוע הנרטיב המרכזי של המירוץ מתרכז סביב הבכירים ויכולותיהם ולא בבורחים, והשאלה מתי יתחילו ההתקפות, וגם מתי תתחיל ועד כמה עמוק לתוך שני הטיפוסים האחרונים תעבוד קבוצת סקאיי.

למה הדבוקה הפסיקה לעבוד

אתמול ראינו קטע רכיבה מרתק שבו ידם של הבורחים בראשות תומס ווקלר היתה בסוף על העליונה. לבורחים כידוע אין בדרך כלל סיכויים רבים מול הדבוקה אך סיכוייהם לעולם אינם בטלים, וכך ראינו אמנם בחלקים האחרונים את הפער הולך ומצטמצם מצד אחד, אך מצד שני את הבורחים נחושים עד מאוד, אז מה בסוף הכריע את הכף? פשוט, לא היה מספיק כח אדם בעל עניין בתפיסה, וכך באופן פרדוכסאלי הבורחים התגלו כמהירים יותר בסיום והגיעו לקו בהצלחה ראשונים.

בעלי העניין היו אנשי אומגה פארמה שניסו להביא את מירסמן עם סיכוי לאיזור קו הסיום, אך התברר שזה לא מספיק בתוואי המסלול של אתמול, שאיתגר את הרוכבים בחלק האחרון, וכך מלבד שאבאנל ואחריו גם טוני מרטין לא היו עוד רוכבים מקבוצות אחרות שמוכנים לתרום מאמץ בחזית הדבוקה, והפער מהבורחים שבשלב מסויים הגיע ל ~ דקה התחיל לעלות ולטפס מעלה שוב.

ווקלר רוכב אופניים נהדר על אף שאינו אהוד ביותר על הרוכבים (וגם לא מאוד עלי), ולא קשה לראות מדוע. לווקלר אין בעיה לרכב מרחקים ארוכים עם קבוצת בריחה כאשר הוא רוכב בירכתיה ולא תורם דבר למלחמתה כנגד הרוח, ואז הוא בדרך כלל מופיע בחזית לקראת הסיום כשהוא רענן יותר משאר המשתתפים ויבצע זממו, ואת זממו הוא בהחלט יודע לבצע - ווקלר בהחלט יודע איך מנצחים במרוצי אופניים אך האם זה כל מה שחשוב? תלוי את מי שואלים.