צמיג וחישוק זה כול ההבדל
שוב ג'יאנט שימאנו (נצחונה ה-23 העונה, עם תשעה
רוכבים שונים), הפעם עם ניקיאס ארנדט, הבלגי (22), שמנצח על הקו, מקדים
את כריס בוקמן בן ארצו (27, לוטו בליסול), ויאנס ואן
רנסברוק, הדרום אפריקאי (25), שהחל את היום כרוכב המיועד של הג'יאנט למאוץ
הסופי, מוגן בשלב זה אף על ידי ארנדט, אך לאחר תאונה שעבר בחלק הראשון של המרוץ, מאפשרת
הקבוצה לשניהם חופש פעולה בסיום: “After the
crashed, we didn't know if he'd be up for the sprint so we decided to rush to
the line with two sprinters,”.
קודם היה חם, מאוד, ואף אחד לא היה מוכן לעשות יותר
ממינימום הכרחי, כזה שיאפשר למרוץ להימשך עם כמה שיותר מתחרים וכמה שפחות נפגעים/פורשים
(התוצאות, כמו בכול ארוחה מקולקלת, מורגשות לעיתים רק בהמשך). הדבוקה, בראשות
סקאיי, עם עזרה של קבוצות המאיצים בשלבים המאוחרים, לא אפשרה מרווחים – גם לא במספר הבורחים ואף לא
בזמן הנצבר על ידם – וכך, בזמן (23 קמ' מהקו), נתפסה קבוצת הבריחה היומית של
השלושה (Blel Kadri (Ag2r-La Mondiale), Natnael Berhane (Europcar) and
Cesare Benedetti (NetApp-Endura), שיצאה לדרכה מיד עם היציאה מ- Ambert, אך לא הורשתה לצבור יותר מארבע דקות יתרון,
נאבקת כנגד רוח פנים וחום גבוה שגרם למהירות הממוצעת של הקטע להיות נמוכה. הדבוקה, מצידה, מילאה את חלקה ולא לחצה, ובמאוץ
אל הקו שאופיין יותר מכול בחוסר שליטה בנעשה של מובילי המאיצים ניצח על הקו ארנדט.
בהרכב העשירייה הראשונה של הקטע אתמול שמות שחלקם
פחות מוכר. למעט ג'יאני מירסמן (10) של האומגה פארמה קוויק סטפס, ודמאר (9) של ה- FDJ, שענייניו לא הסתייעו אתמול
עקב אותה אנדרלמוסיה באיזור הקו, עת נאלץ להאט בכדי שלא להתנגש במאיצים שרכבו
לפניו, קוקלר (6, אוריקה), ואף צ'ימולאיי (5, לאמפרה), אפשר למצוא את טסאטביץ' (7,
קטיושה), מרטינז (4, יורופקאר), וכאמור רנסברוק בוקמן וארנדט.
ארנדט, המנצח, בשנתו השנייה בדבוקה המקצוענית,
משתייך לרשימה מתארכת והולכת של מאיצים (קיטל, דגנקולב, מזגק, וואן רנסברוק) מבית הייצור
של הקבוצה ההולנדית, והחל לספק ת'סחורה כבר בשנתו הראשונה בקבוצה, בשנה שעברה – מקומות
3 ו-2 בקטעים 5 ו-4 בטור הטורקי, ולאחר מכן ניצחון ומקום שלישי אחד בטור הנורבגי
(וחולצת הרוכב הצעיר), ואז אף מקום שלישי בקטע המסיים של הוואלטה, במדריד. השנה,
עוד לפני הניצחון אתמול, הוא מסיים שני בקטע הרביעי של 'ארבעת הימים של דנקרק',
ומוסיף אף מקום שני בתחרות החולצה הירוקה (תחרות הנקודות). ארנדט אינו מאיץ טהור,
וכמו דגנקולב מזגק ואף ורנסברוק, מצליח להופיע דווקא בקטעים שאינם מישוריים לגמרי,
שם יש ליכולתו לדלג מעל מכשולים טופוגראפיים בינוניים יתרון, אך יש לראות את
יכולתם של אלה גם כאחד מיתרונותיו הגדולים של קיטל שברכבתו רוכבים בעלי יכולת האצה
והתמצאות באזור הקו.
“Contador and Froome are on
another level. It’s their race, we are along for the ride essentially,” Talansky
said. “It’s going to make an exciting Tour with those two guys but you have to
be realistic; those guys have shown time and time again that they are on a
different level. Nibali could be there by the Tour. After those three,
it’s wide open.”
קטע 4, 168 קמ', Montelimart-Gap
למזלם
של הרוכבים, הטמפרטורות צפויות להיות נמוכות יותר היום (ראה בתחתית) מאלו שבקטע
הקודם - להפחית כך את מידת סבלה של הדבוקה מחד, ולהגביר את מהירות ההתקדמות לעבר
הקו מאידך. הסיום המוכר בגאפ, כולל המעבר ב- Rosans והטיפוס
בקטגוריה הרביעית קודם לכן, עם הטיפוס המוכר בקטגוריה שנייה ל - Col de Manse, טיפוס של 9.6 קמ' בשיפוע ממוצע של 5.2%, ואז הירידה
הטכנית והמהירה לכיוון הקו בעיר, צפוי לברור את המנצח היום. הקבוצות המעוניינות
יהיו חייבות לשתף פעולה עם סקאיי במלאכת הובלת הדבוקה בדרכים, אך ספק אם למי
מקבוצות המובילים גם עניין בכול שיתפתח בהמשך, בטיפוס ל- Manse ובירידה שלאחריה לעיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה