פאריס רובה, סיכומים, חלק ראשון

what u have to bear in mind is that BW is a rider for the big occasion. really big. roubaix fits that
William Fotheringham

ניקי טרפסטרה מנצח

התוצאות ידועות, אך עתה, נעזרים באינפורמציה שהעבירו הרוכבים אחרי המירוץ - כול אחד מזוית הראיה שלו כמובן - אפשר לנסות לפענח איך התגולל המירוץ, ואיך קרה שדווקא טרפסטרה, מי שבהינתן הרכב הרוכבים שרכבו בחבורת החוד בסיום אולי לא היה מועמד מוביל לנצחון, ניצח בסיום.

נתחיל עם בונן. בונן היה זה שעורר את המירוץ , התקפתו, 64 קמ לסיום, הייתה המהלך המשמעותי הראשון של המירוץ, זו שפתחה את סדרת מהלכי הסלקציה שהביאו בסופם לברירת המנצח. בונן דיבר אחרי המירוץ על הרוח - כול הרוכבים דיברו על הרוח - "The headwind hurts but behind you it also makes the group lose speed easily", אז מה עושים עם הרוח הזאת? בונן התקיף.

בונן הרגיש טוב אך המתין והתקיף רק בסקטור 9, I knew that at sector 9 the course is turning a little so you've got more tailwind. לפניו בחזית הדבוקה שרדפה אחרי הבורחים רכב באותה עת ואנדנברג וטרפסטרה, הוא עובר את טרפסטרה ו'מציע' לו להצטרף אליו, אך טרפסטרה השתהה יותר מידי, "I hesitated one second too long and then it was too late", ובונן נעלם. בונן התקיף בכדי לנצח והרגיש טוב אף לאחר שמצא שאין עימו אף אחד מקבוצתו, "I've won twice over here with much worse legs than today, אך אז הוא מצא שהחבורה הקדמית שאליה הצליח לגשר, שאליה הצטרף לאחר זמן לא רב אף טור הושהובד אינה עובדת בקצב הרצוי לו, with the headwind it was hard to motivate people to ride, אך להפתעתו ה-BMC, על אף שהושהובד רוכב עימו בחזית, עושה מאמצים לסגור את הפער לקבוצת החוד, We had the bad luck that BMC was constantly well organized and chasing their own rider [Thor] Hushovd. I can't understand that.

לאחר שקבוצה זו נתפסה על ידי החבורה של קנצ'לארה ווואנמארק, ושני אלה התקיפו, בונן 'קפץ' אחריהם, אך נתקע ואיבד מספר מטרים עקב נפילתו של לארס בום שרכב לפניו, ולאחר מכן לא מצא שוב את רגליו, Lars Boom crashed in front of me. So, I lost 100 meters. Then I couldn't find my pedal on the cobblestones, it just kept turning  

בשביל בונן הסתיימה השנה. ספק אם הקבוצה תצוות אותו לטור הצרפתי, וחוץ מזה הטור אולי מעניין את הספונסרים אך ספק אם גם את טום.

ועכשיו טרפסטרה. כפי שמסתבר עתה, עד לאותה נקודת זמן, 6.4 קמ לסיום, עדיין רכבו שני רוכבי האומגה (טרפסטרה ושטיבאר) בשביל בונן, ורק אז התקבל השיחרור המיוחל Wilfried Peeters told us if we go for the sprint we go with Tom. But, if you can attack, it's always good to open the final, וטרפסטרה הגיב, מייד, 20seconds later I attacked.

זה הפך כבר להיות אחד מסימני ההכר שלו - התקפה מאוחרת - זה כבר 'טרפסטרה קלאסי', they know I like to do it. במבט לאחור אנו יודעים עתה שטרפסטרה היה אחד הבודדים מחבורת החוד שלו היו בשלב זה עוד רגליים, אך גם אולי, וזה יותר חשוב, טרפסטרה היה אולי היחיד בחבורה הקדמית שלא היה בשלב מאוחר זה 'מסומן' (אולי גם לנגוולד של גארמין), וכבר לאחר שפתח מהחבורה פער של מטרים לא רבים התברר שאין אף אחד מהחבורה, כאשר שני רוכבי האומגה הנותרים בונן ושטיבאר הפסיקו 'להועיל' כלל, שמוכן לרדוף אחריו (ולאבד על ידי כך את סיכויו לנצח), אז טרפסטרה שם את קשית האוויר בין שפתיו, לא הפנה ראשו לאחור ('זה לא עוזר, הם יחזרו אליך בכול מקרה'), לפרידה, ונעלם.

 קנצ'לארה קנצ'לארה

מה היה צריך קנצ'לארה בכדי לנצח ביום ראשון? קבוצה 'נורמלית'. קשה לחשוב על שיקולים אחרים מלבד אלו הכלכליים כאלו שהשאירו את השוויצרי בדד, גם ביום ראשון ברובה, אך אף ביום ראשון שלפניו, ברונד, נלחם לבדו כנגד הדבוקה כולה. אמנם נכון שיד ימינו החשוב ביותר, סטיין דבולדר, סבל ממזל רע ברונד, פגש את הקרקע מספר פעמים, ואף כי סיים, באופן הירואי, את המירוץ, החבלות שמהן סבל לא איפשרו לקבוצה לצוות אותו ברובה; ונכון אף שפועל חשוב נוסף שלו, רולסטון, התרסק גם הוא ביום ראשון (ואף גרם לקנצ'לארה על ידי אותה נפילה לעיכוב, לאחר שנאלץ להחליף אופניים ולרדוף לאחר מכן אחרי החזית, תמונת הנפילה ומיקומו של קנצ'לארה בתחתית), אך האם זה מספיק - האם הרכב הרוכבים של קבוצת המפעל של טראק טובה מספיק בכדי לתמוך באחד מרוכבי המירוצים הקלאסיים הגדולים של תקופתנו? ספק.

קנצ'לארה סיפר, כמו כול היתר, שסבל מהרוח, ופעילותה המתנגדת מנעה ממנו מלהתקיף יותר במשך המירוץ, אך על אף כול זאת השוויצרי היה ממוקם בחבורת החוד בשלהי המירוץ, אך קנצ'לארה היה בשלב זה ללא אנרגיה עדיפה וחסר סיכויים, במילכוד. השוויצרי הוא הרוכב המסומן מכולם, ולכול ידוע שכול מהלך שלו יזכה בתשובה מכול היתר, וכך לאחר התקפתו של טרפסטרה לא נותר לו אלא להמשיך לסובב פדלים עד לאצטדיון ולהמר שוב על הספרינט, אך בניגוד לרובה היה זה ספרינט רק על מקום שני ושלישי, שאותו הפסיד לדגנקולב.

עומק בהרכב הקבוצתי היה מאפשר לקנצ'לארה מגוון אפשרויות משחק נוספות ושליטה גדולה יותר על מהלך העניינים (ראה מקרה אומגה) ואולי להימנע מתחושת רגליים 'מוזרה' I had 'funny' legs the whole time today. קשה להימנע מלחשוב שיכולותיו הכה גבוהות, שנדמות לעיתים בגבול הבלתי אפשרי, משלות, מסנוורות, לא מאפשרות להבין שגם קנצ'לארה בן אנוש, גם לא מגבלות, ואף הוא זקוק לעוזרים (ועוזרים טובים עולים כסף!).

הסיכויים הריאליים היחידים שהיו לשוויצרי אבדו עת הסלקציה האחרונה שבה רכב ביחד עם שני רוכבי האומגה שטיבאר וטרפסטרה, סאגאן (נראה מתקשה בשלב זה), ואנמארק ודגנקולב נתפסה, It was normal that there was not a huge collaboration when I went away with the four others after Carrefour de l’Arbre. I tried, Vanmarcke tried, Degenkolb tried, but of course QuickStep played their cards, and with their tactics in the end, the strongest team has won.

'צריכים להיות ריאליים...' אמר קנצ'לארה. השוויצרי התכוון לכך שבמצב העניינים שנוצר בשלהי המירוץ לא הייתה לו כול אפשרות לעשות דבר אחר, it was tough with me being alone at the end, and other teams still had two riders, 'לא היו לי שום כוונות להתקיף... אין לי כול עניין לקחת אף אחד על הגלגל שלי לאצטדיון...'.

נכון, קנצ'לארה לוקח את כול הכסף - כמעט את כולו - אך בסבב העולמי אין עדיין תקרת שכר; אם היצרנים האמריקאים רוצים למכור עוד ועוד זוגות אופניים, ועובדה היא כי קנצ'לארה מוכר היטב!, אז אולי כדאי שיכניסו את היד פנימה, קצת עמוק יותר לכיס - קנצ'לארה לא יהיה שם לעד.

קנצ'לארה אף הוא סיים את העונה, כמעט סיים - נקבל אותו שוב באליפות העולם בספרד בחלק המסיים של העונה, ואולי אולי אף בימים הראשונים של הטור הצרפתי.

פטריק לאפבאר מקבל מה שרצה

מהלך אמיץ של טום בונן שהתקיף את הדבוקה 65 קמ לסיום וחבר לקבוצת בריחה מאוחרת שהתנהלה במרחק לא גדול מהדבוקה, אפשר למועמדים האחרים של קבוצתו, שטיבאר וטרפסטרה, לשמור על כוחם, נעזרים כך ונמנעים מלחשוף עצמם לרוח החזיתית המזיקה שנשבה.

בשלב זה היה נדמה שהרודפים, שעליהם נמנו כול יתר המועמדים הבכירים, ממתינים בסבלנות ואינם מוטרדים כלל מהמהלך, והם אף אפשרו בשלב מסוים (40 ק"מ לסיום) לאותה קבוצת בריחה לפתוח פער שהגיע עד ל-50 שניות.

ואנמארק התקיף את הדבוקה באלימות, 38 ק"מ לסיום, בסקטור 8, וקנצ'לארה הגיב בהאצה משלו ונצמד לבלגי, אך פיטר סאגאן הגיב בהתקפה נגדית משלו, עקף את שניהם והחל מתרחק, כשאל גלגלו נצמד רק וונאנט מבלקין. 32 ק"מ לסיום הפער של השניים מהדבוקה היה 18 שניות, והדבוקה חזרה לסורה, ממתינה.

בשלב זה היה נדמה שכולם מחכים ל- caerrfour de l’arbre. 26 ק"מ לסיום סאגאן וווינאנט התנדנדו, תקועים בשטח ההפקר בין הדבוקה לבורחים, וקנצ'לארה הגביר את הקצב, לוקח איתו את ואנמארק על גלגלו ותפס את הבורחים, 23 ק"מ לסיום.

סאגאן תקף שוב, 21 קמ מהקו, לבדו, והחל להתרחק מבלי תגובה 'הולמת' מהדבוקה, אך כשנכנס סאגאן ל- caerrfour de l’arbre התקיף ואנמארק שוב, התעכב קלות אך הצליח להימנע מלפגוש את חברו לארס בום שהחליק לפניו, ואיפשר לקנצ'לארה לזנק קדימה לחזית ולרדוף אחרי סאגאן, שנתפס לקראת סיום ה- caerrfour .

עתה רכבו בחזית חמישה – קנצ'לארה, ואנמארק, דגנקולב, שטיבאר וסאגאן, והיה נדמה שמחבורה זאת גם יצא המנצח, אך שאננות, או שמא הייתה זו דווקא עייפות גדולה, איפשרה לקבוצת רודפים לתפוס את החמישה. עתה רכבו בחזית שני רוכבי סקאיי בראדלי וויגנס (!) וגארנט תומאס, שני רוכבי ג'יאנט שימאנו דגנקולב וברט דה בקר, רוכב גארמין לאנגוולד, בונן טרפסטרה ושטיבאר מאומגה, קנצ'לארה וסאגאן.

מכורסת הטלוויזיה היה נדמה בשלב זה שרוב הרוכבים בחבורת החוד מסובבים רגליהם מתוך אינרציה אך מבלי כול אפשרות לשינוי והגברת קצב, ואת מצב קיפאון זה ניצל ניקי טרפסטרה שהתקיף את החבורה 6.2 ק"מ לסיום, והחל מיד פותח פער שהמשיך ועלה והתייצב על ~ 20 שניות 3 קמ לסיום, ואז כבר היה ברור שלחבורה שרכבה מאחור באמת לא היו יותר כוחות להגיב.

ניקי טרפסטרה, הולנדי, בן 30, רוכב בקבוצת אומגה משנת 2011 (לפני כן, משנת 2007-2010, רכב במילרם). טרפסטרה היה נראה טוב כבר מתחילת השנה, עם ניצחון בקטע הראשון וזכייה בדירוג הכללי בטור של קאטאר, חמישי בניוזבלאד וניצחון לאחר מכן בדווארס דור וולאנדרן (בפעם השניה). מקום שני בהארלבקה ורביעי בארבעת הימים של פאן, ואז סיום במקום השישי ברונד בשבוע שעבר. אבל טרפסטרה לא הגיע משום מקום, והוא סיים כבר בשנה שעברה במקום השלישי בפאריס רובה, והיה אף אלוף הולנד פעמיים, בשנת 2012 ו- 2010, וברזומה אף נצחונות עם האומגה באליפות העולם בנגד השעון הקבוצתי (פעמיים), ועוד שלל השגים נוספים.

אין ספק שטרספטרה מנצח ראוי, ונצחונו מוכיח יותר מכול שהוא הצליח לנהל את המרוץ בשום שכל, שומר כול העת על כוחותיו, ונהנה, כאמור, מהתקפתו המוקדמת של בונן. טרפסטרה מנגן כינור שני לבונן, כמו יתר רוכבי המרוצים הקלאסיים של האומגה, אך ההולנדי הוכיח היום שיתרונה הגדול של קבוצתו של פטריק לאפבאר הוא בעומק ואיכות הסגל שלה, ואלו מאפשרים לה מגוון מהלכים שרוב יתר הקבוצות מנועות מלבצע עקב קוצר היריעה.
זהו, ביום רביעי חוזר סבב הקלאסיים לכביש עם De Brabantse Pijl, ואז ביום ראשון ה - Amstel Gold, ואנחנו נהיה עמוק בחלק השני של האביב הפורח.

L'enfer du Nord, המתחרים ומתי השידור מתחיל (ועוד משהו)

"אתה חייב להיות אגרסיבי בכדי לנצח בפאריס רובה, אם אתה לא אגרסיבי אתה לא במירוץ", שון קלי

המתחרים

פביאן קנצ'לארה

שוב, כפי שהיה בשבוע שעבר עוד טרם הרונד, ולדעת חלק אף ביתר שאת עתה, לאחר נצחונו, קנצ'לארה ניצב בראש סולם המועמדים לניצחון, וזוכה ליחס ההימורים הגבוה ביותר בסוכנויות ההימורים, אך על השאלה האם קנצ'לארה היה חנוק וחסר כוח בסיום הרונד יש כאן תשובה: כן.
האם הסיבוב בפלאנדריה היה קשה במיוחד, או שמא זה קנצ'לארה שנחלש, או אולי קנצ'לארה נחלש עקב כך שהמסלול היה כה קשה, על כך קשה לענות, אך על כך שקנצ'לארה לא הצליח לנתק עצמו ולהפליג, כדרכו, אל הקו, דווקא קל - והתשובה היא לא, וכך הוא מצא עצמו מוקף בעוד שלושה מתחרים, ששניים מהם היו מועמדים בכירים עוד לפני המירוץ, ואיתם נאלץ, כנגד העדפתו, לנהל מיאוץ אל הקו, שלשמחתו הסתיים כפי שהסתיים. לטעמי המירוץ ביום ראשון מתאים ליכולותיו של השוויצרי יותר מהמקביל הפלאנדרי, אך ספק אם לא ימצא עצמו שוב מוקף בכניסה לוולדורום ברובה בכמה רוכבים, ואולי אף באותם אלו משבוע שעבר, ויאלץ לנהל שוב מאבק אל הקו. וכך לשאלה המתבקשת האם לעולם חוסן? התשובה היא לא (הכוונה היא אך ורק ביחס למירוץ ביום ראשון), גם קנצ'לארה בשר ודם.
לקלנצ'לארה כמה יתרונות בולטים. קנצ'לארה הוא טקטיקאי מצויין, והוא אף בעל נסיון עצום - קנצ'לארה ראה כבר הכול - וקנצ'לארה, עד כמה שביכולות פיזיות מדובר, חזק מכול האחרים, והוא חזק יותר מהאחרים אף מהבחינה המנטאלית; קנצ'לארה מעולם לא נראה יהיר, ונדמה תמיד שהוא מתייחס למקצוע ברצינות מלאה - קנצ'לארה בהחלט נראה מוכן.
קנצ'לארה רוצה לנהל את המירוץ מלפנים, להיות אחראי לגורלו, אך עובדה זו ידועה גם לקבוצות האחרות והם יעשו כול אשר לעיל רגלם בכדי להפריע לתסריט זה לקרום עור וגידים, וישלחו שליחיהם קדימה - זה הסיכוי היחידי שלהם, וזה יאלץ את השוויצרי לקחת טרפיסטים חופשיים על גלגלו, ואת זה הוא אינו מחבב כלל וכלל, בלשון המעטה, וכך יתפתח משחק החתול והעכבר של קנצ'לארה מול כול יתר הדבוקה. מעניינת וחשובה בעבורו התשובה לשאלה האם פועליו המרכזיים (והמנוסים) פופוביץ' ודבולדר יופיעו ביום ראשון ויאפשרו לו מרווח פעולה.

ספ ואנמארק 

"I know I can handle the final"
ואנמארק בהחלט יכול, ואף הגיע הזמן, ואם רק לא יפקדוהו תקלות גדולות מידי, הוא המועמד המוביל של הבלוג לנצחון.

הבלגי הגבוה הראה את כוחו כבר מספר פעמים בשנתיים האחרונות, אך השנה יכולתו התיצבה (ואף המזל האיר פנים), והוא הצליח לסיים את המירוצים החד יומיים הגדולים שבהם השתתף באחד מהמקומות הראשונים (שלישי ברונד בשבוע שעבר, רביעי בגאנט, חמישי בהרלבקה, שלישי בקורנה בריסל קורנה, ורביעי בניוזבלאד), וכול מה שחסר לואנמארק הוא ניצחון, אז מה עומד עדיין בינו לבין היעד?. ואנמארק אדם צנוע, וחייו סובבים סביב מירוצי אופניים, והוא מאוד מאוד מאוד רוצה כבר להיות שייך למועדון שמאפשר להפסיק לשלם על המשקאות בבארים ברחבי פלאנדריה; ואנמארק רוכב התקפי, אך זקוק לשותף פעיל בכדי לנוע לעבר הקו ואינו יכול להתקיף ולעשות זאת לבד, ובכדי ששוב לא ימצא שם את השוויצרי לידו, הוא וקבוצת בלקין חייבים לנתק מגע מהשוויצרי די מוקדם, ובמלכוד שבו יהיה קנצ'לארה נתון ביום ראשון תסריט שכזה בהחלט עשוי להתגשם - אז מי מצטרף למסעו של ואנמארק אל הקו?

 '...at the end of the race the body is starting to get a little bit weary', שון קלי

גרג ואן אברמאט

"Flanders is usually better for me than Roubaix"
ואן אברמאט מוכן, גופנית ומנטאלית, ויכול, ואף בטוח בעצמו (יותר מואנמארק), והוא מוכן לנסיעה - תהיה היא בחברת אחרים או שיעשנה לבד וישאר ברשות עצמו - לואן אברמאט זה כבר לא משנה וכבר לא מפריע - ואן אברמאט החליט שגורלו נתון בידיו, ואברמאט אף יכול כבר לנהל את עיניניו בעצמו ולא זקוק יותר לעזרה מאחרים, גם לא מהקבוצה, אך BMC בנוסף לעובדה זאת מביאה לרוכבה המוגן תגבורת בעלת איכויות בלתי מבוטלות - מרקוס ברגארט, טיילור פיני, סילבן דילייר, מנואל קווינזייאטו, מיכאל שאר וטור הושהובד אינם רוכבים של מה בכך!. ואן אברמאט מסיים ביום ראשון בין שלושת הראשונים.

"המכוניות כל כך רחוקות מאחור בהתחלה... תקלה מכנית יכולה לגמור לך את המירוץ כבר אחרי 100 קמ" , שון קלי

אומגה פארמה קוויק סטפ

האומגה מביאים שוב את שלושת הבכירים - בונן טרפסטרה ושטיבאר - ואף כי בונן, וגם הבוס-I’m not interested in podiums-לפאבאר הצהירו שהבלגי הגבוה מוכן לפאריס רובה, דעת בלוג זה לא השתנתה - בונן אינו בכושר מספק בכדי לשרוד את כול 257 הקילומטרים ולהגיע בקבוצה הראשונה שתיכנס בשערי הוולדורום ברובה ביום ראשון. אך שוב, לאומגה אין קלפים מספיק חזקים אחרים, והם נאלצים להלחם עם מה שיש. אם לאומגה יש יתרון הרי שיתרונה הוא בטיב מקבץ הרוכבים העומדים לרשותה - הוא הטוב בדבוקה, אך טיב מקבץ רוכבי קבוצה אינו מבטיח דבר במקרה מירוץ אופניים, הוא רק מאפשר לשחק ת'משחק על ידי שימוש במגוון אפשרויות רב יותר. האומגה ישלחו שליחים עצמאיים, וידאגו אף לכסות התקפות נגדיות של קבוצות אחרות, אך הסיכוי שלהם לנצח תלוי יותר בצירוף מקרים מאשר במהלך שיוכתב על ידה. 

 'there’s only one Mr Paris-Roubaix and that’s Roger De Vlaeminck', טום בונן

למי עוד לשים לב

גארמין מביאים איתם את סבסטיאן לנגבלד (מנצח הניוזבלאד ב-2011 ומקום עשירי בשבוע שעבר ברונד), שיעזר בואן סומרן (מנצח המירוץ מ-2011) שחוזר להתחרות אחרי התאונה ברונד בשבוע שעבר.

הקטיושה מציגים שוב את אלכסנדר קריסטוף אחרי ההצגה והניצחון במילאן סן רמו ורכיבתו המרשימה ברונד בשבוע שעבר (מקום חמישי) - קריסטוף בהחלט יכול להופיע לחגיגה באצטדיון, ואם כך יקרה והוא יופיע שם למופע המרכזי הוא בעל סיכויים גבוהים לנצח. הדברים הללו נכונים גם לגבי דגנקולב, שמצטרף גם הוא מחר ליוצאים לדרך החתחתים.

יש לשים לב אף לארנו דמאר מ- FDJ שנראה מצויין בעת האחרונה (שני בגאנט ושני גם בשלושת הימים של פאן), אך ספק אם הגיע זמנו אף לפאריס רובה.

סבסטיאן טורגו ודמיה גודה מ-AG2R נראו טוב במירוץ בשנה שעברה אך עדיין לא הראו השנה שהם מוכנים לגודל המעמד ביום ראשון.

הרוכבים הנ"ל ורוכבים נוספים אחרים עשויים לנצל את העובדה שהמועמדים הבכירים יהיו עסוקים מן הסתם בשמירה של אחד על האחר (ובני קבוצותיהם בשמירה עליהם), יחמקו מהראדאר ועשויים לזכות כך באבן היקרה מן ההפקר.

עוד משהו

כפי שמזכיר מדי פעם ה- Inner ring, יש רק שני מירוצים שהם מירוצי יעד ואינם משמשים כהכנה למירוץ אחר - אחד הוא הפאריס רובה והשני הוא הטור דה פראנס (כמובן).

שידורים

היורוספורט יעביר את המירוץ משעה 14.15. אפשר להיעזר בשידורים של רשתות שידור אחרות בעזרת רשימות הסטרימינג של www.steephill.tv 

הקטעים המרוצפים

  

l'enfer du Nord, המסלול

"In stage racing, it's all too often about recovery and calculating for the next day, but a Classic is a place where you can throw everything you've got into the pot – and if you can't walk properly for the following three days, then so be it"

Robert Miller

המסלול

פאריס רובה, 'גיהנום הצפון', אולי 'הגיהנום בצפון' -  L'enfer du Nord  , 'מלכת הקלאסיים', The queen of classics - אבל למה גיהנום? (חלק הצפון מובן, המירוץ אמנם נחשב כחביב ויקר ללב הבלגים לא פחות, ואולי אף יותר, מהצרפתים, אך מתרחש בצפונה של צרפת ומסתיים ממש על סף גבולה של בלגיה)  - למה פאריס רובה הוא גיהנום (זה לא בדיוק פאריס - היציאה היא מ - Compiègne, כשבעים ק"מ צפונית מזרחית מפאריס), או למה הוא, אם בכלל, גיהינום יותר מהאחרים? ובכן אלו קשורות באיכויותיה של האבן (ראה 'אבן וידיים' בתחתית).
פאריס רובה הוא מירוץ כביש חד יומי בו מוטמעים מקצי TT פנימיים. אמנם אף, בשינוי הדגשי הקושי, הרונד הוא מירוץ כביש חד יומי בו מוטמעים קטעי טיפוס פנימיים, אך אופי הקשיים שונה, ואין דין האחד כדין האחר. אין דין 55 הקילומטרים הבוררים של קטעי Pavé ברובה (מידת הקושי הוגדרה לפני מספר ימים  על ידי המארגנים בסולם קושי של בין כוכב אחד לחמישה, בהתאם לאורכם וטבע אבני המרצפות) כדין גבעות ה -Pavé הבוררות של חלקה הצפוני יותר של פיסת ארץ זו, ועל אף שבשניהם מופיעים סוגים דומים של אותה תשתית הרי 'איכויות' האבן שונות.
"Even in a farm tractor it’s not comfortable. On a road bike the sensation is awful", The Inner Ring
תשתית הקרקע באותם קטעים מרוצפים, אותם Cobblestones, נוטה להיות 'קשוחה' הרבה יותר מאשר בקטעים המקבילים ברונד - חסרת אחידות, מרווחים רחבים וגדולים בין אבן לאחרת טבולים בחלקם בצמחיית בר, מלוחחת לעיתים, והמשטח חסר כול איזון - החלק האמצעי מתתלל והצדדיים שקועים מטה תחתיו (תמונה מצורפת בתחתית), וכול זאת על אותה חלקת קרקע, אותה פיסת דרך מרוץ; בכדי לשרוד את מעבר הקטעים - מעבר לשליטה הטכנית הגבוהה הדרושה והמתחייבת באופניים עצמן - חייבים הרוכבים להעביר כוח עצום לגלגלים למשך אותו פרק זמן המעבר, ועובדה זאת, בנוסף לכך שמהבחינה הטופוגראפית הפאריס רובה שטוח לגמריי, מאלצת במשך מעבר הקטעים רכיבה דומה לרכיבה נגד שעון; בפאריס רובה יותר מכול מקום אחר הרוכב נשאר בודד וחשוף - הרוכב נגד האדמה. אמנם ברשימת מנצחי העבר של המירוץ נמצאים רוכבים רבים שכלל לא התמחו ברכיבה נגד שעון, ואף אלוף העולם ברכיבה נגד שעון, הגרמני טוני מרטין, בוחר שלא להתחרות ברובה (בחירה מוזרה), עדיין, על אף זאת, בכדי לעבור בשלום את אותם קטעים נדמה שהרוכבים נזקקים יותר לעוצמתם שלהם עצמם ותלויים הרבה פחות בתמיכה הקבוצתית ויותר ביכולתם לשמור על מהירות גבוהה באותו מישור מרוצף.    
"...והקשיים אינם נובעים, כפי שהם ברונד, מחוסר תנופה מספיקה שנגרמת, יותר מכול, עקב תלילות המדרון בנוסף לאיכות האבן, אלא כמעט אך ורק עקב איכות זאת, המבטיחה להתייצב כחומה בצורה ואכזרית ולמנוע מכול רוכב שיבחר, או שנקלע, לחלק בלתי מוצלח במשטח, להמשיך ולרכב (ונפילה נוטה לגבות מחיר גבוה במיוחד בפאריס רובה)". 
גם פאריס רובה הוא מסוג מרוצי ההתשה ( a race of attrition (שְׁחִיקָה, הַתָּשָׁה, הַחְלָשָׁה)), ומקטע Pavé אחד לשני תתרחש אותה סלקציה, אותה ברירת מנצח טבעית (המפסידים ימשיכו ויופיעו שוב בשנה הבאה ואותה ברירה טבעית מתיחסת אך ורק למרוץ מסוים בודד אחד) - של הכשירים.

רשימה מדויקת וממצה של ה- Inner ring על הפאריס רובה

'אבן וידיים' (ואן סומראן)

מי למעלה ומי בבוץ (פיניון)

עכשיו זה כבר 3+3, מה יהיה בשבוע הבא?

ספרטקוס שולט

רק מקום ראשון. מקום שלישי או שני זה כלום, שום דבר, בטל, לא נחשב. בעולם האופניים המנצח לוקח את הכול, וליתר אין כול נחמה.

אז קנצ'לארה בילף בסיום? עדיין קשה לדעת – לפי דבריו בראיון לאחר המירוץ - שגרמו גם לואן אברמאט וגם לואנמארק לגחך עד מאוד (עד לחשיפת שיניים מלאה) - הוא היה חנוק בסיום, אך מהצד השני, אם אתה יודע את משחק הכזבים, איך בדיוק מבלפים, אסור לך לחשוף מה האמת גם כשמרוץ מסתיים, אולי רק בסיום הקריירה (וגם אז קשה יהיה להאמין לך – מפיח כזבים, מבלף, יבלף יתחמן תמיד – הרי בכזבים יש בהחלט יתרונות בלתי מבוטלים...), וקנצ'לארה רצה את שני הבלגים לפניו בהמתנה שלפני מיאוץ הסיום, וכך עושים זאת במירוץ אופניים.

ואנמארק סירב לקנות מהשוויצרי 'בדיות', של גוף, כאלו שהפגין בפומבי השוויצרי במשחק שלפני המיאוץ אל הקו, ושוב האמין שהוא יוכל לו בסיום – אבל הוא הרי בוגר של כיתת אומן, זו מהשנה שעברה בוולודרום ברובה; מהצד השני, אם נאמין לשוויצרי, שלדבריו הוא אכן היה חסר רגליים בסיום, הרי אותה התעכבות של ואנמארק עלתה לו בניצחון - לפחות במקום השני - כי השוויצרי חזר לעצמו, הימר, כדבריו, על קלף בודד – של ספרינט קצר אל הקו – וניצח.

קנצ'לארה רכב מרוץ מושלם והוא עכשיו עם שלוש זכיות ברונד. אף שהיה מבודד בחלק המסיים של המרוץ מבני קבוצתו - פופוביץ התרסק ופרש די מוקדם, ודבולדר התרסק מספר פעמים ונמנע ממנו עקב כך לחזור לקבוצה הראשונה - הוא כלכל את צעדיו בתבונה רבה, המתין מספיק בכדי לזהות מי מהיריבים חזק ואיפה כדאי להתקיף, ובשונה מהשנה שעברה, אז חיכה עד לטיפוס האחרון בפטרברג, החל להתקיף באלימות בדיוק ברגע הנכון בכדי שלא לתת לאף אחד סיכוי להתיישב על גלגלו (חוץ מואנמארק). חייבים לציין שקנצ'לארה הוכיח שהוא יכול לנצח מרוץ שכזה לא רק בהיעלמות מרחוק, אלא אף בספרינט מול כמה רוכבים – "צריך הרבה ניסיון בכדי לנצח ברונד", אמר בסיום.

האומגה היו היחידים שלהם היה ייצוג מספרי, ייצוג מספרי גדול בשלבים הסופיים, אך לדברי קנצ'לארה בסיום, גם זה מצב לא פשוט – איך בדיוק משחקים עם הקלפים. עדיין היה נדמה שעל אף היתרון המספרי לא היה לקבוצה אף רוכב עם רגליים מספיק חזקות בסוף.

מה עם סאגאן? קשה לדעת. סאגאן נראה פחות טוב מאשר בשנה שעברה, גם במירוצים המוקדמים יותר השנה, והוא, גם לאחר המירוץ של היום, עדיין ללא נצחון במונומנטים. יש לסלובני עדיין בעיות עם מרחקים ארוכים, כול אלה שמעל ל – 250 קמ, אבל קרוב לוודאי שהוא יתחזק. אולי הוא הגיע ל'שיא', להכרה, מוקדם מידי, והציפיות (והכסף) תפחו בהתאם, וכול זאת מתברר אולי שלא לטובה. קנצ'לארה, בראיון לאחר המירוץ, אמר שהוא ידע עוד קודם לכן שהקוורמונט הישן לא 'אהוב במיוחד' על סאגאן – "זה לא בשבילו... הוא לא רוכב בשביל טיפוס כזה" – זו הערה מעניינת; סאגאן רוכב חזק, אבל הגיע אולי הזמן שלו לשאול שאלות ולעשות חושבים; סאגאן זקוק למנטור ואולי אף לקבוצה אחרת, אמדיו והקנונדייל קטנים עליו, הוא זקוק למישהו שיסביר לו שאמנם הכישורים שאיתם הגיח לעולם מרשימים, אפילו מאוד מרשימים, אך לא לעולם 'חוסן-כישרון' - זה לא מספיק (כול עוד הוא מכוון למירוצים הללו, כמו זה של אתמול); התופעה הולכת וממצה עצמה, וסאגאן יהיה חייב להתמקצע, כמו כולם בסבב; סאגאן יהיה חייב לשאול עצמו מה הוא רוצה, כי עד עכשיו היה נדמה שכול מה שהוא צריך זה רק לבחור - הוא צריך להתחיל לשאול עצמו מה הוא יכול, מה מתאים לו, כי גם סאגאן לא כול יכול; בכדי שגאון מסוגו יוכל להיעזר, לשאול שאלות ולקבל תשובות, הוא זקוק למישהו שיוכל להעריך את תשובותיו, מישהו בעל שיעור קומה. אם הוא ישאל את קנצ'לארה, וקנצ'לארה יהיה כן, הוא יספר לו שריס לימד אותו איך זה עובד, ריס, בירנה ריס, וריס יכול מאוד להתאים לסאגאן, ואפילו יכול מאוד להיות שטינקוף יהיה מוכן לשים את הכסף על השולחן, מאוד יכול להיות.

מה אפשר ללמוד על האחרים מהמרוץ של היום?

ואנמארק ימשיך ויתחזק וילמד איך עושים זאת, ואף יעשה זאת בשנים הקרובות (אולי אפילו בשבוע הבא ברובה).

ואן אברמאט? ובכן, לואן אברמאט לא חסר כבר ניסיון, ולא מהירות, והוא עדיין מספיק צעיר (29), ואולי זה עניין של מזל – לבלגי בוודאי יש את זה ברגליים – לעיתים זה עניין של פעם ראשונה ואחר-כך הכול מסתדר והנצחונות מגיעים בצרורות. הבלגי, אחרי אתמול, הוא 'רוכב מסומן', ולאלו קצת יותר קשה. ועוד מילה על BMC - פייפר עושה כנראה עבודה טובה - אם ככה אנחנו מקבלים עתה את אברמאט מעניין איך נקבל עוד מעט את ג'ילבר, בארדנים.

דגנקולב? הוא כבר לא מאוד רחוק, אבל רק כמעט, כמעט – הוא עדיין לא שם – איך השוטר הגרמני מתקדם והופך לנגד עינינו מסוג של ספרינטר ל – Hardman, מעניין.

מה אנחנו יודעים ביחס לשבוע הבא? שקנצ'לארה שוב המועמד המוביל ואז זה יהיה כבר 4+3. ואנמארק ואולי גם ואן אברמאט יהיו שם, יש להם רגליים מלאות – ביחס לאומגה קשה לדעת – בונן לא יהיה, זה בטוח.

בדרך חזרה למלון

De Ronde, המסלול והמתחרים

המסלול

השנה שוב שינו המארגנים, בתבונה, לאחר שהפגינו 'רוב קשב' לביקורת שהושמעה בשנתיים האחרונות גם על ידי המתחרים וגם על ידי הקהל ביחס למסלול החדש, זה שנבחר לפני שנתיים בצעד מפתיע ואמיץ, שלא כלל את ה'קיר', בעיירה חררדסברחן, הקפלמור (Muur van Geraardsbergen), שהיווה במשך שנים רבות את נקודת השיא של המירוץ, ואף הבורר המדויק האבסולוטי והמוכר של דמות המנצח, ששמו ומראהו נקשר באופן בל יפרד מ'הרונד', ובחרו בבורר-מנצח אחר, או שמא ליתר דיוק 'צמד-חמד-בוררים' - גם ה'קוורמונט הישן', ובמרחק של 3 קמ, מיד אחריו, גם את ה'פטרברג' ( Oude Kwaremont, Paterberg, סקיצות בתחתית).
'כנראה' שאף שיקולים כלכליים עמדו מאחורי הבחירה באותו צמד-חמד-בוררים (אוהל VIP גדול 'על הגבעה', ועוד שלל אפשרויות נוספות לבזבוז כסף עומדות עתה לרשות העשירים), ובהתאם לכך יטפסו (ויעברו על פני הצופים בבלקון) הרוכבים מספר פעמים בכול אחד מהגבעות הנ"ל - שלוש פעמים בקוורמונט הישן (פעם ראשונה ממש על ההתחלה), ועוד פעמיים בפטרברג, כשהרצף קוורמונט-פטרברג יהיה גם צירוף הקשיים האחרון ו(כנראה) גם המכריע במירוץ.
אז מה השתנה? המרחקים המקשרים.
מעבר להשגות בענייני מסורת רבת שנים שהופרה על ידי הסרתו של הקפלמור, הופנתה כנגד המארגנים אף ביקורת מקצועית, במרכזה הטענה שמרחקים גדולים מידי בין הופעת גבעה אחת לאחרת, מונעים מרוכבים התקפיים להמר ברגליהם, ביודעם שלדבוקה תהיה אפשרות נוחה להתגונן ולמשוך אותם אליה בחזרה באותם קטעי הפקר שבין הגבעות, וכך, כפי שאכן קרה בשנתיים האחרונות, כולם יחכו לסוף - עד לאותו צמד-חמד-אחרון - מבלי להתקיף.
המארגנים צמצמו את המרחקים בין הגבעות, וצופפו ב-50 קמ האחרונים (למעשה יש לגרוע את 14 הק"מ שבין הפסגה האחרונה בפטרברג לקו הסיום) 8 'גבעות-מרעידות' (Pavé), והם מקווים כך, על ידי שימוש בבוררים כה צפופים, לטעת יתר מוטיבציה באלו שמהמרים בהתקפה, וכפועל יוצא יתר עניין במירוץ.

                                                                                                  "...it’s you, knowing the route, that makes all the difference" 
           "the important part about knowing Flanders is the first 150 kilometres, not the last part like in many othe races"
אוסקר פריירה

המתמודדים

פביאן קנצ'לארה

בראש טבלאות ההימורים בסוכנויות השונות ניצב פביאן קנצ'לארה, ואין בכך בכדי להפתיע - קנצ'לארה נראה בעת האחרונה מצויין - רזה (כמו תמיד בזמן זה של השנה), וטס מרחף בדרכים. הוא היה נראה מצויין במילאן סן רמו לפני שבועיים, ואף ב - E3 Harelbeke, ביום שישי הקודם, ורק תאונה שמנעה ממנו להתקדם לזמן מה מנעה ממנו להיות עם הקבוצה הראשונה שהגיעה לקו הסיום. קנצ'לארה, בכדי לנצח, יהיה חייב להתנער מיריבים פוטנציאלים בעלי יכולת סיום טובה משלו, ואף כי אין הרבה מזן זה שיעמדו מולו ביום ראשון, עדיין חובת ההפטרות מוטלת עליו, וקנצ'לארה טאקטיקאי מצויין, כך שכול מה שהוא זקוק לו הוא תזמון-בריחה, מפני שמאותו רגע הינתקות הוא יתכנס לקונפיגורציה הביונית שלו, ויעלם, וכפי שכולם יודעים הוא יכול להיעלם כבר ממרחק רב - זה אף פעם לא הפריע לו - כך שיריביו חייבים להישאר ערניים. קבוצתו של קנצ'לארה מחזיקה בידיה עוד קלף שנמצא כעת בשיאו - סטיין דבולדר (בעצמו זוכה הרונד פעמיים). מעניין יהיה לראות אם דבולדר ישלח למשימות פתיון טאקטיות או שירכב כ'לוטננט צמוד', גם יגן על השוויצרי מקרוב וגם ישא מתחת גופו אופניים רזרביות, ויאפשר לשוויצרי להימנע מתקלות ציוד שעלולות להוציא אותו מהמשחק.
אז את מי השוויצרי לא רוצה לראות לידו בהתקרב קו הסיום?

סאפ ואנמארק  

ואנמארק נראה טוב מאז שפרץ האביב, וטוב יותר ויותר ככול שהרונד התקרב (רביעי בניוזבלאד בתחילת מרץ, שלישי בקורנה-בריסל-קורנה יומיים אחר-כך, ואז חמישי ב-E3 ורביעי בגאנט-וייבלכם לפני מספר ימים). אין ספק שקאנצ'לארה מודע לכך (הוא סיפר בסיום ה-E3 שהתקלה שממנה סבל אמנם מנעה ממנו לנצח אך איפשרה לו לעמוד על קנקנם של יריביו הפוטנציאליים), והוא זוכר היטב כיצד הצליח להכניע את הבלגי הגבוה רק על קו הסיום בולודרום ברובה, בסיום הפאריס רובה האחרון, לאחר שואנמארק היה היחיד שהצליח לעמוד בקצב שלו כול הדרך לקו. ואנמארק בעל יכולת להאיץ אל הקו, כך שקנצ'לארה בהחלט היה שמח להיפטר ממנו מבעוד מועד, אבל את זה גם הבלגי יודע, וכך כול שנותר לואנמארק הוא לקחת החלטה - או לתקוף כבר קודם, לפני צמד הטיפוסים האחרונים, או לא למצמץ ולהמר על כך שיצליח לעמוד בקצב שיכתיב השוויצרי בטיפוסים הללו. אופתע אם הוא לא יתחיל להתקיף מוקדם יותר ויחפש שותפים למהלך מנצח. זמנו של ואנמארק הולך ומתקרב (בלקין יודעת זאת והחתימה אותו על חוזה חדש עד לסיום 2016).
פיטר סאגאן 
כן, כולם יודעים שסאגאן פנומן, והוא נראה מוכן ליום ראשון (מקום שני בסטראדה בייאנקה בתחילת מרץ, ניצחון ומקום שלישי אחד בטיראנו, ניצחון ב-E3 ומקום שלשי בגאנט, ועוד ניצחון קטע בפאן, לפני ימים מספר), אך סאגאן מתקשה במירוצים המאוד ארוכים, והוא אף חסר ניסיון מספיק, אז למה אף אחד לא מהמר כבר נגדו? (כי זו שטות).
סאגאן יהיה חייב להיות צמוד לקנצ'אלרה, צמוד צמוד, כול הזמן, כי קנצ'לארה הוא נקודת הייחוס שלו, והוא נקודת הייחוס שלו לא רק ביחס למירוץ עצמו אלא גם ביחס לעתיד, כי אם סאגאן יצליח כעת לנצח בפעם הראשונה את הרונד הוא יכניס רגל כבדה ויציבה בתוך ספר ההיסטוריה, ויתחיל במסע שלו לעבר תהילה ממין שקנצ'לארה כבר חובק. אני ספק אם הוא מוכן.

מי עוד (1) ?

יש עוד כמה רוכבים בודדים מכמה קבוצות שונות, ועוד קבוצה-עם-אילוצים. הקבוצה-עם-אילוצים היא כמובן האומגה פארמה קוויק סטפ. אומגה מחויבת למרוצים בפלאנדריה - היא קיימת בשביל המירוצים בפלאנדריה - היתר בשבילה הוא אילוץ פורמאלי - רק מפני שחייבים (להיות שייכים ל-Worldtour  בכדי לקבל הזמנות אוטומטיות למירוצים הללו), אבל לא מפני שזה כל כך מעניין; רק מה, הקלף החזק שלה, הג'וקר בכבודו ובעצמו, פיספס את הזמן, ואולי גם אנחנו, כי טום בונן לא מוכן לרונד (מסיבות שונות כאלה ואחרות), ואולי זו הפעם האחרונה שהיה לנו סיכוי לקבל (שוב) קרב של הענקים, ראש בראש, בונן-קנצ'לארה, אלו שחולקים ביניהם חמש זכיות ברונד מאז 2005 (ביחד השניים מחזיקים אף ב-7 זכיות בפאריס רובה מאז אותה שנה), ולכן האומגה יאלצו לשחק עם קלפים אחרים, ויש להם שני קלפים גבוהים ובולטים - ניקי טרפסטרה וזדנק שטיבאר.
טרפסטרה חייב לתקוף מרחוק, והוא גם יעשה זאת, ועל אף שהוא בכושר נפלא (ניצח את ה- Dwars door Vlaanderen לפני שבוע וחצי, סיים שני בהראלבקה לפני מספר ימים, וגם רביעי ב- Driedaagse De Panne השבוע) זה לא יספיק, כך שנשאר שטיבאר.
אם האומגה לא יבזבזו אותו טאקטית, אולי אף כמגינו של בונן בחלק הראשון (אם בונן רק יביע רצון, האומגה, למצער, ילכו אחריו שבי), וישאירו אותו טרי מספיק, הוא אולי יוכל לספק ת'סחורה, אבל גם הוא יהיה חייב לתקוף את קנצ'לארה מרחוק (ואנמארק ישמח לשתף פעולה).

מי עוד (2) ?
אם מישהו יודע משהו על ג'וקרים זה מייקל קונדה, ומומלץ תמיד לקבל ממנו תובנות:
C-Cycling - Ronde van Vlaanderen 2014 Preview & Favorites

שידורים
השידורים החיים מפלאנדריה צפויים להתחיל ב - 13.30 שעון ישראל, ואף היורוספורט, כפי שמעודכן בטבלאות השידורים ביס והוט, תעביר שידוריה לבלגיה באותה שעה. בכול מקרה של תקלה אפשר להתעדכן ב- steephill.

הגבעות (והיכן הן מופיעות בסרט)

הקוורמונט הישן (ירוק וכחול)

Oude Kwaremont

הפטרברג (קצר ואדום)

Paterberg

De Ronde, סוף כול סוף הכול מתחיל (ואף לעיתים נגמר)

ביום ראשון הקרוב, בשעות הבוקר האמצעיות (10.30 שעון בלגיה), יצא לדרכו 'הסיבוב של פלאנדריה', שמוכר יותר כ - Ronde van Vlaanderen, ובקיצור De Ronde, 'הסיבוב', ויביא את עונת המירוצים של 2014 לשיא, בהבלחה, במפץ צבעוני אחד מתמשך של מספר שעות, ויסתיים 6.30-7.30 שעות ו-260 קמ לאחר מכן ב - Aankomst, בפאתי Oudenaarde.
למה ה'רונד' ולא כול מירוץ אחר? למה לא פאריס רובה למשל (בשבוע שלאחר ה'רונד'), או ליאז' באסטוניה ליאז', השיא של החלק השני של מירוצי האביב, בארדנים, קצת מאוחר יותר (27.4), ולמה לא מירוצי הקטעים הארוכים והקצרים, ובמיוחד ימי ההרים הגבוהים בתוכם, ואולי מירוץ הכביש באליפות העולם, אולי - בעצם כול אחת מהבחירות הנ"ל וגם אחרות לגיטימית, אז למה זה בכול זאת 'הרונד'? קשה לענות, בוודאי שלא תשובה משכנעת, מוחלטת, חד משמעית - אולי זה לא הרבה יותר מאשר בחירה אישית שחסרה כול אוביקטיביות, 'העדפה', כזאת שתשתנה שוב ושוב עם השנים החולפות, כפי שהיא השתנתה כבר בעבר; ואולי זה בסך הכול עניין של מקום, איפה נולדת, והתשובה לשאלה תפענח את התעלומה, וכך אם נולדת בפלאנדריה ה'רונד' הוא המירוץ היפה והקשה והנחשב ביותר בעבורך, והוא תמיד גם ישאר כזה, 'נוף מולדת', ואם אתה מוואלוניה, הרי שזה לעד יהיה ה'ליאז'-באסטוניה-ליאז'', מה לעשות, אי אפשר גם אם נדמה להתרחק מאוד מהבית - אבל מה קורה אם נולדת ביפו, ליד הים, מה אז?.
אני אוהב את ה'רונד' יותר מכול המירוצים האחרים, ומצידי העונה יכולה להסתיים כבר ביום ראשון בערב - זה השיא, שיא השיאים, אין יותר מזה, אבל אני חייב להודות שכבר אהבתי בעבר כמה מירוצים אחרים (יותר מכול האחרים), ונשבעתי כבר יותר מפעם אחת במירוץ אחד, וגם 'הבנתי' יותר מפעם אחת מדוע, מדוע המירוץ המסוים הוא המירוץ החשוב קשה יפה נחשב מכולם, אבל מה, בחלוף איזה זמן 'הבנתי' דברים אחרים, וגיליתי עולמות חדשים ומירוצים אחרים, ולאחר זמן הצלחתי אף לפענח אותם, ואז נשבעתי שוב אמונים, אמונים של תובנות אחרות, 'גבוהות' יותר, למירוצים אחרים;
לא חזרתי בי, אך אף לא חזרתי לאהוב מירוצים שאהבתי בעבר שוב, מגלה תובנות חדשות והופך 'החלטותיי', מתאהב בהם שוב ומכתירם כגדולים מהשאר - המירוצים הם חלק מהחיים והחיים זורמים וזורמים, לכיוון כלשהו (או מבלי שום כיוון).
לא נולדתי בבלגיה, וגם לא בצרפת או באיטליה, או בספרד, נולדתי ביפו, ולמדתי מרוצי אופניים לא בעברית, ולא תוך כדי חיים במרחק נגיעה מההתרחשות, ואני אוהב את ה'רונד' יותר מכול המירוצים האחרים, עד להבנה הבאה.

                        יואן מוסיאו מטפס על 'הקפלמור'  (שנפקד מהרונד בשנתיים האחרונות)