יום שלישי, 9 באוקטובר 2012

הטיול בצרפת 2012, קטע 15, Samatan - Pau

סוראנסן מסאקסו טינקוף, הרוכב האגרסיבי של קטע 15 - 20 קמ בשום מקום



עובדות היסטוריות, מבט לאחור:
עובדה 1:
פּייריק פדריגו  Pierrick Fédrigo - 'האף של צרפת' (FDJ-Bigmat) - מנצח במיאוץ דו ראשי לקו הסיום את ואן דה וֶאלדֶה האמריקאי מגרמין שארפ, לאחר ששניהם 'עזבו' את קבוצת הבריחה 6.5 קמ לסיום.
עובדה 2:
קבוצת הבריחה מנתה בשלב העזיבה 6 רוכבים - פדריגו, ואן דה וֶאלדֶה, תומס וֹוקלֶאר מיורוקאר (שמסיים שלישי 12 שניות אחרי המנצח), ניקי סוראנסן מסאקסו טינקוף (מפסיד במיאוץ למקום השלישי לווקלאר), דרַייס דֶבנינס מאומגה פארמה קוויק סטפ שמסיים 21 שניות לאחר המנצח, וסמואל דמולא מקופידיס שמסיים שישי ב- 1.08 דק איחור.
עובדה 3:
הדבוקה בראשות גרייפל מסיימת  12 דק לאחר המנצח.
עובדה 4 :
קטע 15 היה הקטע שלפני יום המנוחה השני בטיול הצרפתי 2012, 'רכבת גבעות' של 158.5 קמ, שכללה בין שאר הגבעות שלושה טיפוסים בקטגוריה - שניים ברביעית ואחד בשלישית.
עובדה 5:
הקטע הסתיים בפּו (Pau), והכניס את המירוץ לאיזור הרי הפירנאים ולשלב ההכרעה שלו.
עובדה 6:
קבוצת בריחה של חמשת הרוכבים (ללא סוראנסן) מתגבשת לאחר 60 קמ - 98 קמ לסיום הקטע.
עובדה 7:
סוראנסן הדני מצליח להצטרף לקבוצת הבריחה רק בקילומטר ה ~ 80, לאחר שהוא רוכב 20 קמ לבדו, 'בשום מקום', בין הדבוקה לבורחים.
עובדה 8:
קבוצת החמישה +1 מתגבשת רק לאחר נסיונות בלתי פוסקים ואגרסיביים שלא עלו יפה לפני כן של שלל רוכבים, נסיונות שהחלו מיד לאחר ההזנקה ביציאה מ- Samatan.

האם שמונה העובדות שלעיל מספרות את הסיפור של קטע 15, או שהן עובדות שאין בהן כל משמעות אמיתית מבלי ביאור?.
ובכן התשובה היא שהעובדות בהחלט מספיקות בכדי לדעת מה קרה בקטע 15, מה קרה לפני מה ומה היו התוצאות של הקטע, אך הן לא מספיקות בכדי להבין - אין בתיאור עובדתי שכזה מספיק - בכדי שנבין אנחנו זקוקים להרבה יותר מהעובדות, אנחנו זקוקים לביאור, אנחנו זקוקים לביאור שהוא מה שמחבר בין עובדה אחת לעובדה שאחריה, ולא משנה כמה עובדות נמשיך ונמנה.
ולמה דווקא קטע 15? - פשוט מאוד - השנה באופן יוצא דופן העבירה יורוספורט מספר קטעים שלמים - מההתחלה עד הסוף (כמובן שיורוספורט היא לא הגוף המפיק ותלויה בהפקה והשידור הצרפתי, ולכן יש לראות זאת כנסיון מכוון של הצרפתים להראות קטע מרוץ אופניים שלם, מתחילתו ועד סופו, שיורוספורט תפסה עליו טראמפ) - וקטע 15 היה אחד מהם. אבל הסיבה לבחירה בו ולא בקטע אחר קשורה בדבר אחר והוא גילוי מפתיע שהתגלה במהלכו ועליו בהמשך.

הביאור המשלים
הביאור יעשה מהסוף להתחלה - מעובדה 8 לעובדה 1 - אבל מהלך זה לא יגרום לשינויים בתוצאות של עובדה 1 - 'האף של צרפת' מנצח גם כאן.
מה ש'התגלה' כתוצאה מהאפשרות שנִתנה לעקוב אחרי קטע שלם מתחילתו ועד סופו, ועל אף שהדבר היה 'ידוע' עוד מלפני-כן לכלל המבינים הוא, שמרוץ אופניים מחולק לכמה חלקים: שני חלקים שבהם מתנהל מרוץ אגרסיבי שלו שתי תוצאות -  התוצאה של הראשון היא קבוצת הבריחה, ושל השני הוא הנצחון במרוץ (במקרה שלנו הקטע), והתווך הוא הקטע שנחשב משעמם, שבו בדרך כלל לא מתרחש שום דבר דרמטי - הקצב מתייצב ונרגע - הדבוקה מורידה הילוך ומאפשרת לעצמה מנוחה ולבורחים להצטלם לטלוויזיה.
אז מה חדש פה? - הרי זה היה ידוע - לא רק העובדות, שמתוארות בדר"כ בסיכומי המרוץ באמצעי התקשורת השונים שמסקרים את המרוץ (באופן מילולי בצירוף תמונות - הקטע הרי לא מצולם כלל על ידי מצלמות טלוויזיה), אלא התוצאה - קבוצת הבריחה - שאותה כמעט תמיד ניתן כבר לראות בחלק שמועבר (בטלוויזיה או בסטרימינג).
שוב - מה בכל זאת? - מה שהתחדש כתוצאה מהעברת השידור של הקטע הוא מראה העיניים, שאיפשר להיווכח עד כמה המרוץ (החלק) הראשון הוא אגרסיבי, עד כמה הוא קשה, ועד כמה עוצמתו לא מאוד שונה או פחותה מעוצמת הקטע האחרון - סיום המרוץ - אם כי התמורה בוודאי שונה באורך מהותי - פרסים תהילה וכו'.
אבל עדיין - עדיין זה לא מספיק - שוב - מה היה בכל זאת הפעם כה שונה? - הרי אנחנו יודעים איך נראה מרוץ אופניים, והוא נראה הרבה פעמים די דומה, בוודאי בחלק המסיים שלו, אך מה שאנחנו לא יודעים, גם כאשר מתאפשר לנו לצפות במרוץ מעל המסך הוא עד כמה.
מרוץ אופניים הוא מאמץ על אנושי אבל קשה להבין זאת, להבין עד כמה - כי זה פשוט לא נראה בטלוויזיה (כן, נכון, יש יוצאי דופן, שהם בין היתר הטיפוסים להרים הגבוהים במרוצי הקטעים הגדולים, שאז המאמץ הזה גם נראה), וכמות הנתונים - ה'עובדות' שיועברו לנו - מהירות הרוכבים, אחוזי השיפוע וכדו' - לא ישנו דבר - אי אפשר לראות את זה בעיניים ולכן אנחנו לא יכולים להבין.
בכדי שנבין, או לפחות שתהיה לנו אפשרות להתקדם בהבנה, יורוספורט מעניקה (על חשבונה) עזרה, ומצרפת לתמונה הויזואלית המועברת גם פס קול- את הרמון וקלי (David Harmon, John James 'Sean' Kelly) - התמזלנו!.
אבל מה, גם לזה אנחנו רגילים (האמת שזה לקח קצת זמן להתרגל למבטא ולאופן הדיבור והתגובות של קלי) - אנחנו מבלים כל-כך הרבה שעות בהאזנה (לעיתים מבלי לצפות במסך), וכדרך הטבע וההרגל כבר לא שמים ממש לב לכל פרט או הארה, ולא שזה משעמם. באופן מוזר ומפליא זה לא משעמם - הם לא מצליחים לשעמם אותי האירי והאנגלי האלו - באמת מוזר.
בואו נחזור שניה לקטע 15, מהסוף להתחלה:
איך שפרודום נפנף בדגל להזנקה, לאחר האיזור הניאוטרלי, התחילו מאבקים קשים בנסיון לגבש בריחה. בתחילה התקיפו ארתור וישו (FDJ- BIG MAT), דניאל אוס מליקוויגאז ודרייס דבנינס מאומגה פארמה קוויקסטפ, שאליהם ניסו להצטרף קבוצות של רוכבים, שבינהן היו גם וינוקרוב ופראנק שלאק (לפני שהעיפו אותו), אך אחרי 31 קמ כולם חזרו/הוחזרו הביתה לדבוקה - 'סליחה, אבל הדבוקה לא מרשה...'.
מיד לאחר הבליעה הראשונה יצאה הקבוצה השניה לדרך וניסתה להתנתק. עתה רכב שם דויד מילר מסקיי, רוי קוסטה ממוביסטאר, גריבקו מאסטנה, ברט גראבש מאומגה פארמה וארשירו היפני מיורוקאר, והם פתחו כמעט מיד 30 שניות על הדבוקה והיה נדמה שהנה הכל ירגע וכל אחד ירכב לדרכו. אך כך החל לחלוף הזמן, וגם הקילומטרים רבו ופחתו (תלוי אם סופרים מההתחלה או מהסוף), אבל הפער נשאר יציב - 20-30 שניות - FREEZING - 'מצטערים, אבל אין אפשרות לקבל אישור ליותר מ- 30 שניות בשלב זה'. בשלב זה אפשר להבחין שהרבה רוכבים מנסים לגשר לקבוצה של מילר, ושבוסאן האגן ואייסל מסקיי מגישים בשמה בקשת חנינה - 'עזבו אותם במנוחה - תנו להם לברוח, אלוהים אדירים, די'. הדבוקה עוברת בשעה הראשונה למרוץ 46.1 קמ, וברור שבמהירות הזאת לא יהיו שום בריחות.
בואו נחזור שוב להרמון וקלי:
הרמון פותח תמיד את השידור לבד, בקשקושים הרגילים שלו - 'קשקושי רקע' - ואנחנו מרגישים בשלב מסוים (כשהעניינים מתחילים להסתבך) עד כמה הוא היה רוצה שקלי יגיע כבר ויעזור לו. הרמון מבין הרבה, המון, אבל הרמון לא היה רוכב בדבוקה המקצוענית, ומה שנראה לקלי כה ברור מאליו - אובייסיאלי - הרמון לא תמיד מבין, גם עכשיו, אחרי כל-כך הרבה שנים (הוא שדרן האופניים של היורוספורט 10 שנים) ומורה ברמה של קלי, מורה שאוהב אותו, כולם יודעים את זה, ויש להרמון גם זיכרון טוב, ממש טוב, ועדיין.
כשהחלו נסיונות הבריחה הראשונים קלי לא אמר כלום. לפעמים נדמה שהוא פשוט אדיש, פלגמאטי, ואם הרמון לא ילחץ עליו הוא לא יגיד הרבה, אבל הסיבה היא לא אדישות (על אף שהוא באמת קצת אדיש), הסיבה היא שהוא פשוט לא מודע לכך שמישהו יכול שלא להבין מה שנראה לו כה ברור, ורק כשהוא מפנים שהרמון בעצם מבקש ממנו שיעזור לו ולצופים, נופל לו המטבע, והוא (בשמחה מרובה) מתחיל להסביר להרמון ולנו מה בעצם קורה.
כשהמשיכו נסיונות הבריחה והתחילו להגיע גם ה'עובדות' ביחס למהירות שבא נע המרוץ, קלי אמר פתאום - 'THEY ARE ON THE LIMIT' - משפט פשוט - 'הם על הגבול' - רק שאת זה אנחנו לא ראינו.
על איזה גבול מדבר בכלל קלי, מה הוא מתכוון כשהוא אומר שהם על הגבול?.

To be continued




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה