 |
| אנדי, חלק מהצמד אנדי ופראנק שלק |
אז מה, אנדי חוזר? - נראה שכן - הוא גם רשום היום כאחד המשתתפים ב- Binche-Tournai-Binche (Mémorial Frank Vandenbroucke) שיוצא היום לדרך בבלגיה וגם כנראה ישתתף בטור של בייג'ין בשבוע הבא. אנדי נפצע לפני ארבעה חדשים בנגד השעון בדופינֵה, וניסה לחזור כבר פעמיים - פעם אחת ב-US ProCycling Challenge, ואחר-כך גם ב-GP Fourmies, אך זה לא הסתייע.
המירוץ היום הוא מירוץ חצי קלאסי (מדורג 1.1) ל- 200.3 קמ, שמסיים בדרך כלל את עונת המירוצים בבלגיה, אם כי מאז הופעתו הראשונה, עוד ב-1911, הוא לא הופיע באופן סדיר בלוח האירועים השנתי, וחזר לאחרונה ב-2010, לאחר שנעדר מאז 1996, אך כעת בשינוי שם, כאירוע זיכרון לפרנק וונדאנברוק, הרוכב הבלגי המפורסם שמת בדמי ימיו, שהספיק גם לנצח במרוץ בשנת 1996. המרוץ יוצא מהעיר ביאנקה, בחלק הדרומי של וולוניה, מגיע עד לפאתי טורנאיי, וחוזר שוב לביאנקה
בהצלחה אנדי.
להלן תרגום לקטע מסיפור קצר של הסופר הלוקסנבורגי יוס דה שוֹנאמַקֵר:
*
איש מוזר אוזניים
קם לו איש מוזר אוזניים, והניח משקפיו הלבנות, המאובחנות, הגדולות, המעוצבות,
על פניו הנוצריות, וירד לחדר האוכל.
מנה אחר מנה של פסטה הוא אכל לבד, ואחר-כך האיץ בו ביארן הקירח, והרופא,
(והשומרים), שהכמות אינה מספקת, ושכדאי לו שישקול שנית, (הרי הוא כבר התחייב),
וחייב - לדחוף עוד פסטה אלי גופו המצומק. 'עת הטוּר בארץ, עת זמיר בצמרות צרפת -
הטור הגיע!, שוב שכחת?. ובסוף, בעזרתם, הוא הצליח! - להעמיס - כמעט חצי הטונה של
'מזון מלכוּת של הר' אל תוך מיכליו הפנימיים (של גופו הלבנבן, המוארך).
ואז קרא לו איש רחב מאוד כתפיים, והכניסו אל חדר ממוזג, ופירק גופו אחת
ושתיים, ואז סידר שריריו בחזרה אל תוך עורו - זה המתוח (וסידר לו גם ת'צלב על חזהו
המשעי).
ואז, רק אז, הוא התלבש בבגדיו החדשים (כמו כל יום), והרגיש שהוא מוכן לצאת,
לשמש - לאוויר הצח.
אך אז, הגיחו וזינקו, שומרים של ראש (משום מקום), ובמיומנות, בלי שום כבוד,
נלקח מוזר האוזן לאיזה חדר (בלי מזגן), והועמד, על שתי רגליו דחליל - לפני
דירקטוריון נשוא פנים.
'אם יורשה לי כלל לשאול מי ומה, ומי נתן בכם סמכות בכלל?'
: 'דירקטוריון ייעוץ מצב של רוח, ושירותינו נשכרו (על ידי איש גדול, קירח),
'אבל עכשיו הרי, בהר, ורוח אין לה פונקציה כלל' - אמר,
'זה די נכון בדרך כלל, אך מומחיות גדולה לנו, ברוח האדם... וכפי שכבר היטב
נודע (בארצות השפלה) - ליהירות יש נטייה, והיא בהחלט אף יכולה (כך סתם, בלי שום
סיבה), לגרום להפרעה, ולתוגה. אז אולי יהיה אפשר ממנה הימנע (על ידי טיפול מתאים):
תוריד מייד את החיוך!.
וּכשיצא קפוא גפים (ארוכות), חיבק כתפו מיד אז הקירח, ולחש:
'מעבר לכביש ישן מלך ספרדי פשוט מראה, שמחייך - מן השפה לחוץ – ואף זה בצחוק –
ואם תקנה כך חתולו בשק, מיד תוכרע!. זו דלת ההיסטוריה: רק מן השפה לחוץ – הקפד –
רק מן השפה לחוץ!.
ואז, בסוף, הם פתחו את הדלתות, ועל מוזר
האוזניים זינקו אז האורבים, וכתבו מיד וסימולטאנית, שהלוקסנבורגי נראה פתאום שונה,
שקט, רגוע, ואין לדעת איך עבר לילו.
*
זהו.
יום טוב.
תודה רבה על הבלוג הזה שלך,
השבמחקאני מאוד נהנה משאר הרוח עימו אתה ניגש לנושא קרוב לליבי ומכאיב לרגליי.
אני מודה לך על שאתה בכתיבתך כמו יצירת אמנות... הנפש גדלה הרוח שקטה הלב מתרחב והעולם יפה ! באמת יפה!
תודה.