עכשיו כולם שואלים פתאום למה ארמסטרונג לא מדבר - 'איך הוא בעצמו לא אומר מילה?...', אז ככה: אם מישהו באמת חושב שארמסטרונג יעשה מעשה - אולי יביע חרטה, אפילו חרטה כללית, חרטה על כך שהכל הסתבך כל כך, ואפילו אולי גרם מפח נפש לחלק מתומכיו ואוהדיו הרבים שהולכים איתו דרך ארוכה כל כך, או שיבקש מאותם אלו סליחה (וגם מאיתנו שהיינו אוהדיו כמו כולם), סליחה כללית כזאת, מבלי לפרט ולחפור עמוק לתוך התיק העבה שלו, או שאולי יתוודה על הכל, ושוב - מבלי לספר פרטי פרטים - סתם ווידוי כללי - 'כן, זה נכון, השתמשתי בסמים, אבל זה מאוד רחוק מסיפור העלילה הזה שתפרו לי...' - אם מישהו חושב שארמסטרונג יעשה משהו כזה הוא פשוט לא מכיר את לאנס ארמסטרונג - ארמסטרונג הוא משהו אחר, אבל חוץ מזה יש לו עוד כמה סיבות לשתיקה.
ארמסטרונג תמיד היה משהו אחר, ואם יש סיבה וסיכוי שמשהו ישתנה הם שינויים לא בו עצמו אלא שינויים טקטיים בשיקוליו ביחס לנסיבות שהשתנו, לא יותר. ארמסטרונג שחקן שח גאון, שהיה מודע וידע יותר טוב מכולם איך משחקים את המשחק עם היתרונות שלך וגם איך מסתירים חסרונות, אך אם על לוח שישים וארבע המשבצות אין ממש לאן לברוח, ושעון המשחק ממשיך לתקתק בעקשנות ומאלץ אותך לטעות אם אין לך רעיונות טובים, במציאות יש ויש, יש המון אפשרויות תמרון, וחלק מהן נובעות לא רק מהתחכום שלך אלא גם מהכוח שלך, ומשלב מסוים, ודי מוקדם בקריירה שלו, הסופר נובה של ארמסטרונג התפוצץ, קצת אחרי שהחלים מהסרטן, והוא הצליח לייצר המון כסף תוך זמן אפסי - ואז ארמסטרונג היה פתאום לא רק מתוחכם ורוצה מאוד, אלא גם בעל אמצעים כספיים עצומים וכך בעל כח רב להשפיע, והשילוב של תחכום וכח איפשרו לארמסטרונג לעשות מה שרצה, או יותר נכון מה שחשב כנכון לעשות בכדי לקדם את מטרותיו, שמעליהן היתה מטרת על אחת - להמשיך ולגדול, להמשיך ולשלוט, להמשיך לנצח, להמשיך להראות לכולם שהוא רוכב גדול, שהוא איש גדול, ואחר-כך שהוא הכי גדול - הכי גדול מכולם.
ארמסטרונג באמת גדול, גדול מאוד, אולי הכי גדול, ולא משנה במה. עכשיו למשל מתברר שהוא היה הכי הכי מסומם, אבל הוא היה לא סתם מסומם אלא המסומם - המסומם הכי מתוחכם, המסומם שהשתמש בסמים הכי מתקדמים, בשיטות הכי מתקדמות, ונעזר במסמם הכי מוכשר ומבריק (כנראה שהוא עדיין כזה, מר פרארי), ולא רק שהוא היה הכי מסומם, הכל חשבו שהוא נקי, הכי נקי - ובשביל שתהיה הכי מסומם מכולם (מכל הרוכבים), ושכולם (כל העולם) יחשוב שאתה הכי נקי, ועוד יאמינו לך כל כך הרבה זמן, אתה חייב להיות משהו מיוחד - וארמסטרונג היה משהו מיוחד. אז למה שמשהו ישתנה, למה שארמסטרונג יפסיק פתאום להיות כה מיוחד?.
ארמסטרונג רמאי? - לא בדיוק, בוודאי שלא בעיניו שלו, לא עכשיו ולא איי אז כשהכל התחיל, ואין לכך שום קשר לכך שהוא השתקם מסרטן. כשלארמסטרונג נפל האסימון והוא הבין איפה הוא בדיוק חי, ומה הסיכוי שלו להצליח בחיים הללו (כרוכב אופניים, אבל גם בכלל), על אף הכישרונות הגדולים שלו, הוא החליט החלטות, אבל אלו לא היו שום החלטות מיוחדות, החלטות שלא נלקחו על ידי רבים אחרים בדבוקה, והוא כלל לא ידע או יכול היה לדעת מה תהיה המשמעות של שימוש בסימום מתקדם לגביו, הוא בסך הכל הבין שאם הוא רוצה סיכוי להיאבק כנגד השאר הוא חייב ליישר קו, וכמו שהוא נהג לפני כן ביתר חייו הוא עשה זאת טוב, הכי טוב, וגם פה הרבה יותר טוב מכמעט כולם, אבל לארמסטרונג היה מזל שבמקרה שלו הסמים עשו הבדל עצום בין מה שהוא היה לפניהם למה שהוא גדל להיות בעזרתם - ובעניין הזה הוא היה יותר בר מזל מאשר רמאי גדול.
אז לא - ארמסטרונג לא היה מהל"ו - אז מה, בינינו, כמה אנשים אתם מכירים ששייכים לחבורת השלושים ושש הזאת? - אני לא מכיר אף אחד, ובכל מקרה קרוב לוודאי שאין יותר מל"ו שכאלה, אולי עוד אחד או שניים, לא יותר, ואין סיבה שהם ימצאו דווקא בחבורה של רוכבי אופניים נבחרים - לא מספיק שנולדת כל כך מוצלח כרוכב אופניים ויש לך לב גדול, אתה רוצה להיות גם צדיק? - זה נשמע יותר מדי לבקש. אבל ארמסטרונג רצה יותר, את זה כולם יודעים, ולא בגלל כל מה שהתגלה עכשיו, זה היה ידוע לכל מי שהכיר אותו גם לפני כן, ולא היה מה לזלזל במה שהיה לו ברגליים גם בלי כל הסמים, הוא היה גם ככה רוכב ענק, אבל הוא היה רוכב של מרוצים קלאסיים ולא רוכב טורים, אבל התברר (גם לו) שבעזרת ה- 'new Super', כפי שהגדיר זאת פיניון (ההגדרה בצרפתית לדלק מאוקטן גבוה), הוא התגלה כרוכב טורים גדול גם כן, ואת זה כנראה לחש לו הבלגי ברוניל מתישהו בסוף שנות התשעים - 'אתה לא בעניינים... תשמע טוב מה שאני אומר לך: אתה יכול לנצח את הטור דה פראנס...', ומאז ששמע את הלחישה הזאת על האוזן ארמסטרונג בעצם לא הביט יותר לאחור.
אז ברוניל בא בהצעה לארמסטרונג, והבלגי 'דובר אלף השפות' הזה תפס את ארמסטרונג בדיוק בזמן, כי ארמסטרונג בדיוק חזר מביקור בגיהינום והתחיל להתחזק שוב, והיצרים שלו היו אפילו יותר חזקים ממקודם, ולא שלא היו לו יצרים גדולים גם קודם לכן - היו לו יותר יצרים מכמעט כולנו - וכך נפלה לחישתו של הבלגי על אוזניים כרויות - הזכרון הטרי כל כך ממראות מדורי התופת יצרו אצל ארמסטרונג צמא ענקית לחיים וגם הבנות, ההבנות שמתוך הפרופורציה, ואצל אנשים גדולים הצמא והרעב הם חסרי שובע, בעלי ממדים מפלצתיים, ורעב שכזה מייצר מפצלות, מפלצות שאוגרות בתוכן כוחות עצומים שמחפשים מוצא, שמחפשים אפיק בכדי להתפרץ, וכך נמצא לארמסטרונג מוצא שכזה - מוצא וגם בעל ברית - בעל ברית שכמו ארמסטרונג לא ממש רואה בעיניים.
ואז התחיל להגיע כסף גדול, בכמויות, כסף בערימות, וארמסטרונג/ברוניל (היו עוד כמה וכמה רבי אומנים בפמליה של ארמסטרונג) הלכו וצברו כח עצום, כח שאותו הם גם מייד זיהו, כי הסיפור של ארמסטרונג וההצלחה בטור של 1999 איפשרו לתעשיית האופניים לבצע קפיצה של כמה קומות במכה אחת, לא עליה של מדרגה אחר מדרגה, ואף לא קומה אחר קומה, אלא קפיצה אחת גדולה וחזקה למרומים, וכך ביום אחד ארמסטרונג ואנשיו הבינו שלא רק שאף אחד לא רוצה שהוא יפול או יפסיד, אלא אף אחד גם לא ייתן לזה לקרות, כי ארמסטרונג גילם בדמותו מצד אחד את האפשרויות של תעשייה ענקית (לא רק של אופניים - בשלב זה הצטרפו רבים אחרים משלל תעשיות אחרות לרכבת הכסף שלו), שמחזוריה הכספיים הלכו ותפחו ונסקו מעלה מעלה, אך מצד שני היה לארמסטרונג ג'וקר נוסף בקלפים שקיבל בחלוקה, כי הוא גילם בעבור אוכלוסיה עצומת מימדים של חולי סרטן - הם, בני משפחותיהם וכל מי שהיה מעורב במחלתם - את הסיכוי - את סיכוי החזרה מהגיהינום - וגם את זה ארמסטרונג והפמליה זיהו היטב.
אז נכון - השאלה היא מה אתה עושה עם החיים שלך, ועד כמה רחוק אתה מוכן ללכת, והשאלה היא בעלת משקל רב יותר ככל שכוחך גדל, ואין ספק שארמסטרונג השיב עליה כל פעם מחדש, הוא לא מישהו שלא שואל שאלות על אף כל מה שמתואר בדוחות שהתפרסמו לאחרונה, אך מה שנראה לאדם שמן היישוב הוא לא מה שנראה לאנשים מהסוג של ארמסטרונג, לאנשים מהסוג הזה יש תשובות קצת שונות, ושיקולים אחרים, מה לעשות - הם נולדו שונים והשאלות והתשובות שלהם שונות, וכך השאלה האמיתית שצריכה להישאל (על ידינו) היא אם ארמסטרונג מועיל או מזיק - אך ראו זה פלא - גם על השאלה הזאת, ואף עתה לאחר הדוחות ושלילת התארים, אי אפשר לענות בכן או לא, והתשובות מסתבכות והולכות להן מעצמן - ואז כמעט מאליה נשאלת השאלה: 'אז מה ארמסטרונג בעצמו חושב?' - אבל כנראה שאת זה גם ארמסטרונג יודע, ובשלב הזה כדאי לו לחכות, וממרום האופוריה של הימים האחרונים יכול מאוד להיות שתבוא נפילה, וימצא לו איזה מוצא - אז עכשיו עדיף לו לשתוק.
נדמה שעכשיו המלחמה של ארמסטרונג היא לשמור על הכסף שלו (כנראה משהו בסביבות ה-100-120 מיליון דולר), וכמות כסף כזאת מאפשרת לו מרווח תמרון די גדול אם כי לאו דווקא עצום - הסכומים שהרוויח היו עצומים וכך גם יהיו התביעות, וזו כנראה הסיבה המרכזית לכך שארמסטרונג לא יבצע התאבדות בפרהסיה, התאבדות שעל ידי ווידוי - ווידוי שכזה יאפשר לצד שמנגד לקבל את הכסף של ארמסטרונג ביתר קלות, אבל אם ארמסטרונג ידע לקחת כסף - הרבה כסף ודי בקלות - לקחת מארמסטרונג ת'כסף בחזרה תהיה עבודה קשה, ואולי בקשר לחלק גדול ממנה לא נדע דבר והיא תעשה במחשכים, זה בוודאי מתאים לאינטרסים שלו שלא נדע על כך.
בינתיים חייבים לחכות - גם ארמסטרונג חייב לחכות וגם אנחנו - ולאט לאט נראה מה קורה עם 'תיק ארמסטרונג' הזה - הוא לא הולך לשום מקום - הוא נשאר איתנו לעוד הרבה זמן
"Nel mezzo del cammin di nostra vita…" ('במחצית הדרך של חיינו' - השורה הפותחת את הקומדיה האלוהית של דנטה אוליגיירי).
זהו.
מחר בצהריים טקס הצגת המסלול של הטור 2013 - רשימת ערוציי סטרימיניג אפשר למצוא כאן.
לילה טוב
ארמסטרונג תמיד היה משהו אחר, ואם יש סיבה וסיכוי שמשהו ישתנה הם שינויים לא בו עצמו אלא שינויים טקטיים בשיקוליו ביחס לנסיבות שהשתנו, לא יותר. ארמסטרונג שחקן שח גאון, שהיה מודע וידע יותר טוב מכולם איך משחקים את המשחק עם היתרונות שלך וגם איך מסתירים חסרונות, אך אם על לוח שישים וארבע המשבצות אין ממש לאן לברוח, ושעון המשחק ממשיך לתקתק בעקשנות ומאלץ אותך לטעות אם אין לך רעיונות טובים, במציאות יש ויש, יש המון אפשרויות תמרון, וחלק מהן נובעות לא רק מהתחכום שלך אלא גם מהכוח שלך, ומשלב מסוים, ודי מוקדם בקריירה שלו, הסופר נובה של ארמסטרונג התפוצץ, קצת אחרי שהחלים מהסרטן, והוא הצליח לייצר המון כסף תוך זמן אפסי - ואז ארמסטרונג היה פתאום לא רק מתוחכם ורוצה מאוד, אלא גם בעל אמצעים כספיים עצומים וכך בעל כח רב להשפיע, והשילוב של תחכום וכח איפשרו לארמסטרונג לעשות מה שרצה, או יותר נכון מה שחשב כנכון לעשות בכדי לקדם את מטרותיו, שמעליהן היתה מטרת על אחת - להמשיך ולגדול, להמשיך ולשלוט, להמשיך לנצח, להמשיך להראות לכולם שהוא רוכב גדול, שהוא איש גדול, ואחר-כך שהוא הכי גדול - הכי גדול מכולם.
ארמסטרונג באמת גדול, גדול מאוד, אולי הכי גדול, ולא משנה במה. עכשיו למשל מתברר שהוא היה הכי הכי מסומם, אבל הוא היה לא סתם מסומם אלא המסומם - המסומם הכי מתוחכם, המסומם שהשתמש בסמים הכי מתקדמים, בשיטות הכי מתקדמות, ונעזר במסמם הכי מוכשר ומבריק (כנראה שהוא עדיין כזה, מר פרארי), ולא רק שהוא היה הכי מסומם, הכל חשבו שהוא נקי, הכי נקי - ובשביל שתהיה הכי מסומם מכולם (מכל הרוכבים), ושכולם (כל העולם) יחשוב שאתה הכי נקי, ועוד יאמינו לך כל כך הרבה זמן, אתה חייב להיות משהו מיוחד - וארמסטרונג היה משהו מיוחד. אז למה שמשהו ישתנה, למה שארמסטרונג יפסיק פתאום להיות כה מיוחד?.
ארמסטרונג רמאי? - לא בדיוק, בוודאי שלא בעיניו שלו, לא עכשיו ולא איי אז כשהכל התחיל, ואין לכך שום קשר לכך שהוא השתקם מסרטן. כשלארמסטרונג נפל האסימון והוא הבין איפה הוא בדיוק חי, ומה הסיכוי שלו להצליח בחיים הללו (כרוכב אופניים, אבל גם בכלל), על אף הכישרונות הגדולים שלו, הוא החליט החלטות, אבל אלו לא היו שום החלטות מיוחדות, החלטות שלא נלקחו על ידי רבים אחרים בדבוקה, והוא כלל לא ידע או יכול היה לדעת מה תהיה המשמעות של שימוש בסימום מתקדם לגביו, הוא בסך הכל הבין שאם הוא רוצה סיכוי להיאבק כנגד השאר הוא חייב ליישר קו, וכמו שהוא נהג לפני כן ביתר חייו הוא עשה זאת טוב, הכי טוב, וגם פה הרבה יותר טוב מכמעט כולם, אבל לארמסטרונג היה מזל שבמקרה שלו הסמים עשו הבדל עצום בין מה שהוא היה לפניהם למה שהוא גדל להיות בעזרתם - ובעניין הזה הוא היה יותר בר מזל מאשר רמאי גדול.
אז לא - ארמסטרונג לא היה מהל"ו - אז מה, בינינו, כמה אנשים אתם מכירים ששייכים לחבורת השלושים ושש הזאת? - אני לא מכיר אף אחד, ובכל מקרה קרוב לוודאי שאין יותר מל"ו שכאלה, אולי עוד אחד או שניים, לא יותר, ואין סיבה שהם ימצאו דווקא בחבורה של רוכבי אופניים נבחרים - לא מספיק שנולדת כל כך מוצלח כרוכב אופניים ויש לך לב גדול, אתה רוצה להיות גם צדיק? - זה נשמע יותר מדי לבקש. אבל ארמסטרונג רצה יותר, את זה כולם יודעים, ולא בגלל כל מה שהתגלה עכשיו, זה היה ידוע לכל מי שהכיר אותו גם לפני כן, ולא היה מה לזלזל במה שהיה לו ברגליים גם בלי כל הסמים, הוא היה גם ככה רוכב ענק, אבל הוא היה רוכב של מרוצים קלאסיים ולא רוכב טורים, אבל התברר (גם לו) שבעזרת ה- 'new Super', כפי שהגדיר זאת פיניון (ההגדרה בצרפתית לדלק מאוקטן גבוה), הוא התגלה כרוכב טורים גדול גם כן, ואת זה כנראה לחש לו הבלגי ברוניל מתישהו בסוף שנות התשעים - 'אתה לא בעניינים... תשמע טוב מה שאני אומר לך: אתה יכול לנצח את הטור דה פראנס...', ומאז ששמע את הלחישה הזאת על האוזן ארמסטרונג בעצם לא הביט יותר לאחור.
אז ברוניל בא בהצעה לארמסטרונג, והבלגי 'דובר אלף השפות' הזה תפס את ארמסטרונג בדיוק בזמן, כי ארמסטרונג בדיוק חזר מביקור בגיהינום והתחיל להתחזק שוב, והיצרים שלו היו אפילו יותר חזקים ממקודם, ולא שלא היו לו יצרים גדולים גם קודם לכן - היו לו יותר יצרים מכמעט כולנו - וכך נפלה לחישתו של הבלגי על אוזניים כרויות - הזכרון הטרי כל כך ממראות מדורי התופת יצרו אצל ארמסטרונג צמא ענקית לחיים וגם הבנות, ההבנות שמתוך הפרופורציה, ואצל אנשים גדולים הצמא והרעב הם חסרי שובע, בעלי ממדים מפלצתיים, ורעב שכזה מייצר מפצלות, מפלצות שאוגרות בתוכן כוחות עצומים שמחפשים מוצא, שמחפשים אפיק בכדי להתפרץ, וכך נמצא לארמסטרונג מוצא שכזה - מוצא וגם בעל ברית - בעל ברית שכמו ארמסטרונג לא ממש רואה בעיניים.
ואז התחיל להגיע כסף גדול, בכמויות, כסף בערימות, וארמסטרונג/ברוניל (היו עוד כמה וכמה רבי אומנים בפמליה של ארמסטרונג) הלכו וצברו כח עצום, כח שאותו הם גם מייד זיהו, כי הסיפור של ארמסטרונג וההצלחה בטור של 1999 איפשרו לתעשיית האופניים לבצע קפיצה של כמה קומות במכה אחת, לא עליה של מדרגה אחר מדרגה, ואף לא קומה אחר קומה, אלא קפיצה אחת גדולה וחזקה למרומים, וכך ביום אחד ארמסטרונג ואנשיו הבינו שלא רק שאף אחד לא רוצה שהוא יפול או יפסיד, אלא אף אחד גם לא ייתן לזה לקרות, כי ארמסטרונג גילם בדמותו מצד אחד את האפשרויות של תעשייה ענקית (לא רק של אופניים - בשלב זה הצטרפו רבים אחרים משלל תעשיות אחרות לרכבת הכסף שלו), שמחזוריה הכספיים הלכו ותפחו ונסקו מעלה מעלה, אך מצד שני היה לארמסטרונג ג'וקר נוסף בקלפים שקיבל בחלוקה, כי הוא גילם בעבור אוכלוסיה עצומת מימדים של חולי סרטן - הם, בני משפחותיהם וכל מי שהיה מעורב במחלתם - את הסיכוי - את סיכוי החזרה מהגיהינום - וגם את זה ארמסטרונג והפמליה זיהו היטב.
אז נכון - השאלה היא מה אתה עושה עם החיים שלך, ועד כמה רחוק אתה מוכן ללכת, והשאלה היא בעלת משקל רב יותר ככל שכוחך גדל, ואין ספק שארמסטרונג השיב עליה כל פעם מחדש, הוא לא מישהו שלא שואל שאלות על אף כל מה שמתואר בדוחות שהתפרסמו לאחרונה, אך מה שנראה לאדם שמן היישוב הוא לא מה שנראה לאנשים מהסוג של ארמסטרונג, לאנשים מהסוג הזה יש תשובות קצת שונות, ושיקולים אחרים, מה לעשות - הם נולדו שונים והשאלות והתשובות שלהם שונות, וכך השאלה האמיתית שצריכה להישאל (על ידינו) היא אם ארמסטרונג מועיל או מזיק - אך ראו זה פלא - גם על השאלה הזאת, ואף עתה לאחר הדוחות ושלילת התארים, אי אפשר לענות בכן או לא, והתשובות מסתבכות והולכות להן מעצמן - ואז כמעט מאליה נשאלת השאלה: 'אז מה ארמסטרונג בעצמו חושב?' - אבל כנראה שאת זה גם ארמסטרונג יודע, ובשלב הזה כדאי לו לחכות, וממרום האופוריה של הימים האחרונים יכול מאוד להיות שתבוא נפילה, וימצא לו איזה מוצא - אז עכשיו עדיף לו לשתוק.
נדמה שעכשיו המלחמה של ארמסטרונג היא לשמור על הכסף שלו (כנראה משהו בסביבות ה-100-120 מיליון דולר), וכמות כסף כזאת מאפשרת לו מרווח תמרון די גדול אם כי לאו דווקא עצום - הסכומים שהרוויח היו עצומים וכך גם יהיו התביעות, וזו כנראה הסיבה המרכזית לכך שארמסטרונג לא יבצע התאבדות בפרהסיה, התאבדות שעל ידי ווידוי - ווידוי שכזה יאפשר לצד שמנגד לקבל את הכסף של ארמסטרונג ביתר קלות, אבל אם ארמסטרונג ידע לקחת כסף - הרבה כסף ודי בקלות - לקחת מארמסטרונג ת'כסף בחזרה תהיה עבודה קשה, ואולי בקשר לחלק גדול ממנה לא נדע דבר והיא תעשה במחשכים, זה בוודאי מתאים לאינטרסים שלו שלא נדע על כך.
בינתיים חייבים לחכות - גם ארמסטרונג חייב לחכות וגם אנחנו - ולאט לאט נראה מה קורה עם 'תיק ארמסטרונג' הזה - הוא לא הולך לשום מקום - הוא נשאר איתנו לעוד הרבה זמן
"Nel mezzo del cammin di nostra vita…" ('במחצית הדרך של חיינו' - השורה הפותחת את הקומדיה האלוהית של דנטה אוליגיירי).
זהו.
מחר בצהריים טקס הצגת המסלול של הטור 2013 - רשימת ערוציי סטרימיניג אפשר למצוא כאן.
לילה טוב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה