להלן קטע מרשימת סיכום שכתבתי בסיום שנת המרוצים 2011 - השנה הקסומה של פיליפ ג'ילברט, ובחרתי לקפוץ ישר למרוץ האהוב עלי (אולי יותר מכולם) - הליאז' בסטוניה ליאז' - LBL (עימכם הסליחה). תוכלו למצוא כמה מלים מקדימות על המרוץ, ואז מעקב אחרי שלב הסלקציה האחרון במרוץ, עת ג'ילברט 'מצטרף' לאחים שלק שהתקיפו ביחד את 'מה שנשאר מהדבוקה', ושלושתם עושים את דרכם בחזרה לאון (ANS), לכיוון הסיום. ג'ילברט היה בשיאו בארדנים, וה-LBL היה הדובדבן. ג'ילברט כיוון עצמו לפי הצהרותיו (וחלומותיו) לניצחונות בטריפל הארדני, אך זה הפך במהרה לקוודרופל, כשהוא מוסיף נצחון גם בפלאש ברבאנסון המקדים (ביום רביעי), ואז מנצח לפי הסדר העולה את האמסטל גולד ההולנדי ביום ראשון העוקב, את הפלאש ואלון ביום רביעי, ומגשים את חלום ילדותו בנצחון בליאז' בסטוניה ליאז' ביום ראשון (ממש ליד מקום הולדתו/גדילתו ברמושום Remouchamps) - ארבעה נצחונות ב- 12 ימים. La Doyenne - 'הגברת הזקנה' - שייך לאחד מחמשת המונומנטים, והוא הוותיק מביניהם (1894), מירוץ בלגי טיפוסי – הדרכים תמיד די צרות ומלוות בקשיים מזדמנים – או הקור המקפיא והגשמים של תחילת השנה (גשם יורד בבלגיה תמיד, יום כן יום לא, גם בקיץ), או הרוח מהים הצפוני כשהדרכים מתקרבות אליו (Gent Wevelgem), או דרכיי הפָּבֶה (pave) המשובשות, אך כמעט בכל המירוצים הקלאסיים יופיעו ראמפות, מקפצות, וב'גברת הזקנה' מופיעות לאורך ה- 255.5 קילומטרים שלה 11 'רמפות' כאלו (ברשימה המצורפת להלן מצוינות רק 10 מהן) - אלו לא בדיוק טיפוסים של הילוך כח ולא מקפצות משובשות תשתית אלא יוחר טיפוסים של ממש, שלמעט מה שנראה באופן בולט במפה והמרחק שמצויין ברשימה, את כל טיפוס מקדימים מספר קילומטרים שבהם הדרך כבר מתחילה לטפס – 'איזור הגרירה' (הגרירה לתוך הטיפוס עצמו) - זהו הדבר הדומה ביותר ליום הרים באחד מטיולי הארצות, אלא שכמו בכל מרוץ חד יומי הוא מסתיים באותו יום - אין זמן לתיקונים - או שאתה מנצח או שאתה מפסיד, כאן והיום :
·
Km
71.5 - Côte
de Saint-Roch - 1.0 km climb to 11 %
·
Km
157.5 - Côte
de Wanne - 2.7 km climb to 7.3 %
·
Km
164.5 - Côte
de Stockeu (Stèle Eddy Merckx) - 1.0 km climb to 12.2 %
·
Km 170.0 - Côte de la Haute-Levée - 3.6 km climb to 5.6 %
·
Km
183.0 - Col
du Rosier - 4.4 km climb to 5.9 %
·
Km 195.5 - Col du Maquisard - 2.5 km climb to 5 %
·
Km 206.0 - Mont-Theux - 2.6 km climb to 5.9 %
·
Km 220.5 - Côte de la Redoute - 2.0 km climb to 8.8 %
·
Km 236.0 - Côte de la Roche aux Faucons - 1.5 km climb to 9.5 %
·
Km
250.0 - Côte
de Saint-Nicolas - 1.2 km clib to 8.3 %
וכך, אם מוסיפים לכל טיפוס את
מרחק הגרירה שלו, אפשר לראות שמהקילומטר ה- 157 אין כמעט מנוחה (מטיפוסים),
ומכיוון שהם קצרים (יחסית...), ומספיק תלולים (וטיפוסים ארוכים יותר אַין), בכל
טיפוס שכזה מתבצעת סלקציה, וכך בליאז' בסטוניה ליאז', כמו בכל המרוצים הקלאסיים, נשארים בסוף רק הרוכבים הבכירים - הפתעות גדולות בקשר
להרכב זה הן מאוד נדירות – זהו מירוץ סיבולת קלאסי, שבניגוד למירוצים אחרים בבלגיה,
הסיכונים בו הם פחותים – הכבישים קצת (ממש רק קצת) יותר רחבים, ואיכותם
טובה, כך שכמות התאונות נמוכה יחסית.
יש שתי אפשרויות לעבור את הראמפות הללו, אחת היא כמובן אם אתה מטפס הרים במקצועך, והשניה היא לעבור אותם בכח, ואפשר בהחלט למצוא בין מנצחיי המרוץ כאלו שלא היו מטפסים הרים במקצועם אך הצליחו לעבור את ראמפות כך - בכח. באופן מסורתי הסלקציה המרכזית ב-LBL מתרחשת בלה רדוט (Côte de la Redoute), אך לאחר שינויים שנעשו בשנים האחרונות בתוואי הסיום, ההתקפות הקובעות מתרחשות במקומות שונים בהתאם לאופי הסיום שנקבע. הפעם הסיום היה מישורי – מיאוץ - ולכן חיכו השלקים עם ההתקפה הקובעת עד לאיזור של הטיפוס ב - Côte de la Roche aux Faucons ('סלע/צוק הבזים'), בתקווה שעל ידי התקפה אגרסיבית מספיק כה קרוב לסיום, הם ירוויחו מספיק זמן שישאיר להם מרווח מְספק בכדי שלא לריב עם אף אחד במיאוץ לקו הסיום. שימו לב לכך שההתקפה מתוכננת - שני האחים מוכנים כבר על הילוך גבוה (0.05 בתוך הסרטון) , וג'ילברט, היחידי שנצמד אליהם, מדווש בהתחלה בהילוך 'רך' יותר, עד שהוא מוצא זמן בכדי לשלב להילוך שמתאים לו (האיזור קרוב מאוד ללוקסנבורג כך שבקהל עומדים תמיד המונים שמגיעים ממכורתם של האחים שלק), וכך הם מתרחקים, שלושתם, במהירות עצומה מהדבוקה:
כשג'ילברט
מתעשת ( 57 שניות בתוך הקטע המצולם), הוא מייד מתקיף את האחים, אבל עכשיו בהילוך שמתאים
לו - הילוך גבוה וּ'בְּשַרִי' עד מאוד – אך אין לו שום עניין לנתק מהם מגע בשלב זה–
הוא עדיין זקוק לעזרה בכדי להגיע לקו-הסיום מבלי לבזבזב הרבה אנרגיה, ושלושתם
מדוושים וחולפים להם ביעף על שאריות
הבריחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה