La côte de la roche-aux-faucon: מה למדנו עד כה, מה צפוי, ומה לא מראים לנו בטלוויזיה

" racing is far less spectacular than it used to be ... and that's a shame.", Federico 'Eagle of Toledo' Bahamontes

אם כי יהיה קשה (וגם קצת מופרך) לטעון שאנו יודעים הכול, הרי שביחס למספר עניינים אפשר כבר להסיק כמה מסקנות.
והראשון בתחילה. אנחנו יודעים עתה בוודאות שכריסטופר פרום אכן הגיע מוכן למירוץ. פרום הספיק כבר לנצל היטב את מוכנותו (ויכולתו), כמו את חוסר מוכנותם (ויכולתם) של יריביו, ועשה זאת כבר בהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו, וכך יצר לעצמו מרווח זמנים מכובד כבר בקטע השמיני, בטיפוס האחרון ל - Ax 3 Domaines.

יריבו הבכיר (שמלפני כן), קונטאדור, הצהיר כמה ימים לפני תחילת המירוץ שהוא הגיע מוכן ב - 90% מיכולתו המלאה, ושהוא בונה על כך ששני שבועות המירוץ הראשונים יאפשרו לו להגיע למלוא היכולת לקראת סיומו של המירוץ והקטעים הקשים באלפים, ואולי עובדה זאת נמצאה דווקא בעוכרו (וגם בעוכרם של יתר הבכירים), אך בד בבד אולי עובדת התפוצצותו המוקדמת של פרום תהיה בעוכריו שלו בהמשך, קשה לדעת.

Road racing imitates life, the way it would be without the corruptive influence of civilization. When you see an enemy lying on the ground, what’s your first reaction? To help him to his feet. I road racing, you kick him to death - 'The Rider',Tim Krabbe

ועוד, עדיין באותו עניין. אין ספק שהתקפתו האלימה של פרום (וגם פורט) בעזרת קבוצתם באותו טיפוס ל - Ax 3 Domains, ופער הזמנים שהיא גרמה לו בין המתמודדים הבכירים, הלהיטה את היצרים, והיתה אחד הגורמים למתקפה רבתי בקטע 9 שעקב. אמנם אנשי גארמין סיפרו לאחר הקטע שההתקפות שיזמו בתחילה תוכננו עוד קודם, ושהקטע סומן על ידם מבעוד מועד, עוד לפני תחילתו של המירוץ, כקטע שיתאים לכאוס שהבטיחו, ואין לדעת האם התקפותיהם לא היו מסתיימות בקבוצת בריחה בשלב מוקדם של הקטע אך ללא תוצאות נלוות נוספות, אך מרגע שלהתקפותיה של גארמין הצטרפו מתקיפים נוספים שגרמו להתפוררות הדבוקה ומערכת ההגנה של קבוצת סקאיי הכול השתנה.
זה היה כמובן הקטע הטוב במירוץ עד כה, והוא אכן קטע מירוץ נדיר בהשתלשלותו כמו גם באיכותו. נדיר מאוד לראות התקפות כה אלימות ופרועות מצד הקבוצות והמתמודדים הבכירים בתחילתו של קטע בהרים הגבוהים במירוץ קטעים ארוך, ואם כי ההתקפות השיגו את מטרתן באורך חלקי בלבד עקב יכולתו הגבוהה של פרום והצלחתו למנוע מאחד מיריביו לנתק ממנו מגע ולברוח, עדיין ראינו את המועמד הבכיר לנצחון רוכב מבודד לאורך קטע הרים מלא, כשאף לא אחד מחברי קבוצתו נמצא בסביבה, והוא מועמד למבחן מול מתחריו הישירים עצמם, שהם בניגוד לו מוקפים בעוזריהם, כך שהוא נמצא כול העת בחסרון מספרי משמעותי, אבל פרום כאמור הצליח לשרוד. בסופו של היום התברר שהמאמצים שהקבוצות השקיעו בתחילת הקטע בנוסף לעובדה שהקטע הסתיים בירידה ארוכה לא איפשרה להכותו הפעם. ואולי צדק 'הצופה' קאדל אוונס (ראה וידאו בתחתית) שהשיג על כך שמוביסטאר לא המשיכו והתקיפו עוד ועוד במישור דווקא ולא בטיפוסים עצמם, שם אין עדיין לפרום שום בעיה נגד מתחריו. the passenger Sung by Movistar to Froome

האם תהיה פעם נוספת? ספק. קטע אישי נגד שעון ביום רביעי יכול לגרום לסלקציה העכשוית לגדול אף יותר ולאפשר לפרום מרווח גדול הרבה יותר לנשימה, וכך לא לאלץ אותו לקפוץ אחרי כול גלגל שקופץ קדימה - 'שיקפצו' - לפי יכולתו בחודשים האחרונים פרום בהחלט מסוגל להפוך את המרווחים העכשוויים לכפולים - וולורדה עלול למצוא עצמו מפגר ביותר מ - 3 דקות אחרי פרום, כמו גם קונטאדור ומולמה, ואם עתה הסיפור נראה חסר סיכוי בעבורם לא כול שכן אז.
האם מישהו עדיין בכלל מאמין? אולי זו השאלה הגדולה, אף יותר מאחרות, אך גם עליה התשובה דומה - ספק, אך במקביל, בהחלט אסור לשכוח שהמירוץ כיסה 'רק' 1513 קמ מדרכו וישנם עדיין 1890 קמ שמחכים, ואף תקלה במירוץ נגד השעון, כמו זאת שסבל ממנה וויגינס בג'ירו לפני זמן קצר למשל, עלולה להפוך את היוצרות וגם את המירוץ ולפתוח אותו מחדש.

על המירוץ בכלל

שלושת הקטעים האחרונים של המירוץ הצליחו להציל חלק ראשון מאכזב, ואם מסתכלים בצפוי בשבוע הקרוב, הרי שאנו בהחלט יכולים לחזור לעיסוקים האחרים שלנו ולפתוח את המקלטים יום יום לקראת ערב.
הדרמות שהתחוללו היו 'דרמות בגרוש', אוטובוס שנתקע, או תאונות, שגרמו בדרך כלל למועמדים לנצחונות בימים מסוימים כלל לא להגיע בזמן לרגעי השיא.
אין מה לעשות, המירוץ מתחיל תמיד מרגע ההפעלה של המועמדים הבכירים, ורק מרגע שהופעלו אלו אפשר להתחיל להתיחס בכבוד ועניין לכול היתר. וכך קיבלנו מירוץ סגור בו קבוצות המועמדים הבכירים לא נותנות לדבר לקרות באמת. הן רכבו, כמו שהן צריכות לרכב, בחזית המירוץ, בכדי להגן על הרוכבים הבכירים שלהן מתלאות הדרך והפתעות אחרות, ושם הן מצאו לצידן כמובן את קבוצות המאיצים, שגם להן אינטרס דומה, ואלו בעלי אינטרסים, לא איפשרו לבורחים להצליח, והמתח המירוצי, זה שנוצר מהמאבק בין קבוצת בריחה וסיכוייה לבין הרודפים לא קרם עור וגידים. היינו צריכים לחכות שמונה ימי מירוץ ו - 1300 קמ, עד להתחלת הטיפוס הראשון ל - Col de Pailleres ביום שבת, בכדי שתתחיל הדרמה האמיתית.
מה לעשות, הטור הוא מירוץ שמרני, אך מעמדו מאפשר זאת, הוא לא תמיד באמת ממש מחויב לדבר, בוודאי כאשר רוב צופיו שייכים לאלו שאינם מאוד מבינים, והחלק שמבין, ויש בצרפת בהחלט רבים כאלה, הינו לעד חלק קטן ובלתי משמעותי ביחס לכמות הצופים הכללית, ובשבילם המירוץ, יהיה זה יום בהרים או ימים במישורים המוריקים, נראה די דומה, את הכסף הארגון מרוויח כך או כך (קורסיקה שילמה ל - ASO כ - 2 מיליונים (יורו), והשקיעה עוד כשלושה בתשתיות).

מה צפוי

197 קמ, כול הדרך מ - Saint-Gildas-Des-Bois ועד ל - Saint-Malo.
יום מאיצים, שוב. לאחר ימי הדרמות הגדולות בפירנאים ואחרי יום המנוחה הראשון, המירוץ חוזר עם קטע מעבר, שבסופו צפוי מיאוץ רב משתתפים ב - Saint Malo, העיר המתויירת שמארחת בפעם השמינית קטע של הטור.
הקטע מסתחרר לו ימין ושמאל בתוואי של עליות ומורדות ,אך אלו הן לא יותר מאשר מכשולים קלי מעבר בשביל רוכבי הדבוקה, אז מה בכול זאת יכול לשבש את המוחלטות הגדולה שבתחזית סיום המאיצים? אולי הרוח. חלקו האחרון של הקטע (ראה בתחתית) צמוד לקו החוף, והרוכבים צפויים להיתקל ב - 30 הקילומטרים האחרונים ברוח צידית צפון מזרחית שעלולה לגבות מחיר מסוים מחלק מהקבוצות התומכות, אך ספק אם מי מקבוצות המועמדים הבכירים יהיה שותף להמולה בחזית בשלב זה. קשה בהחלט להאמין שלאחר יום המנוחה אתמול, והתהילה המוצעת היום שוב גם למאיצים, מישהו מהם יחמיץ את ההזדמנות.

מזג האויר עדיין חם לרכיבה , על אף כול הציפיות להתקררות עם היציאה מהפירנאים והמעבר צפונה.
השידורים עוברים לצרפת ב - 15.00 והסיום צפוי ב ~ 18.15 - 18.25. מתענייניי הלייט יכולים להתחבר לא לפני 17.45, בכדי שלא להחמיץ את ההתרחשויות המקדימות.