ויסקונטי לא לבד, מה קורה עם החולצה הכחולה

ויסקונטי לא לבד

 מאמנות ספורט (מטושטשות בכוונה)

ויסקונטי לא לבד. בסוף השנה החולפת הוא, ביחד עם פיפו פוזאטו ומיקלה סקרפוני (שניהם משתתפים גם הם בג'ירו), הורשעו בכך שניהלו קשרים עם דר' פרארי, המיטיב לשעבר של לאנס ארמסטרונג, אחת התוצאות הראשונות של מה שנודע כ'חקירת פדובאה'. שלושתם טענו שלא הייתה להם שום מודעות לכך שמגע כזה אסור, והשתמשו, בעצת עורכי דין בינוניים, בטיעון המוכר - 'לא ידענו, לא שמענו' - והוסיפו - 'אולי לו אסור לעבוד עם אחרים אבל זה לא אומר שלכולם אסור לעבוד איתו'. פאררי, כפי שהיה נדמה שידוע לכולם, 'זכה' בהרחקה לכל חייו מעבודה כרופא ספורט ומאמן מהוועד האולימפי האיטלקי, ה-CONI, וכך טענתם של השלושה היא מופת (מסוים בלבד) לטיעון בעל מוצקות לוגית לא פחות ממשפטי.
'הוא מאמן מצויין', אמר פיפו פוזאטו, 'לא קיבלתי שום ייעוץ תרופתי', יסף סקרפוני, 'הכול היה בתום לב', נשבע ויסקונטי, אבל מה, הייתה שם רק איזו בעיה פורמאלית, האיטלקים שכחו לשים על הניירות הרלוונטים את ה'סטמפות', וזה הספיק, וכך שלושתם יצאו בעונשים קלים של השעיה לשלושה חדשים.

אתמול ויסקונטי ניצח, ובאופן הירואי, חוצה את קו הסיום במעלה הגליבייה בשלג, לאחר שעזב את אלו שנשארו מחבורת הבריחה, פיראצי ווינינג ורבוטיני, ורכב לבד חלק מהטלגראף ואז את הגליבייה בתנאים נוראיים, כשהוא עושה זאת לאחר שהיה שותף לקבוצת הבריחה מההתחלתה, כתוצאה מנסיון של כמה רוכבים לזכות בנקודות הניקוד של קטגוריית ההרים ב - MONT CENIS, כשרק הוא 'ניצל' מהתגברות הקצב של הדבוקה וניצח.

MAGLIA AZZURA

החולצה הכחולה (החולצה הירוקה בוורסיה הקודמת) כפי שידוע, היא המקבילה של המירוץ האיטלקי לחולצה המנוקדת של הצרפתי (וגם הספרדי), וההתחרות שמעניקה את החולצה באה לשמש אפיק תחרותי נוסף למטפסי ההרים, כאלו שעקב אי יכולת מתאימה בנגד השעון ו/או חוסר יכולת מספיק גבוהה כמטפסים אינם יכולים להיאבק על התואר בתחרות המרכזית של הדרוג הכללי.
אך שוב, בדומה לתחרות המקבילה של החולצה האדומה (ראה סקירה מוקדמת), הקביעות השרירותיות שמתיחסות לנקודות שבהם מנקדים נקודות לתחרות זו של המארגנים ולא אוביקטיביות - 'מי המטפס הטוב ביותר' - וכך יוצא שהמטפס הבכיר, זה שילבש בסוף התחרות את החולצה הכחולה הוא הרבה פעמים כלל לא המטפס הטוב בג'ירו אלא זה שמצליח לנקד הכי הרבה נקודות לפי כללי התחרות.
לפי כללי התחרות מוענקים נקודות בפסגות הטיפוסים בקטגוריות השונות:
שלושת העוברים ראשונים את הקו בפסגת טיפוס לקטגוריה רביעית ינקדו 3, 2, 1 נק'
ארבעת הראשונים בקטגוריה שלישית ינקדו 5, 3, 2, 1 נק'
חמשת הראשונים בקטגוריה שניה ינקדו 9, 5, 3, 3, 1 נק' בהתאמה
ששת הראשונים בקטגוריה ראשונה ינקדו 15. 9 .5, 3, 2, 1
ולבסוף שבעת הראשונים בפסגה הגבוהה במירוץ - CIMA COPPI - פסגת 'קופי', שהיא ה-STELVIO הפעם, ינקדו בהתאמה 21, 15, 9, 5, 3, 2, 1.
כאמור, השאלה היא הגדרת הכללים לניקוד - כל שינוי באלו יביא בדרך כלל לשינוי באופי המדויק של הרוכבים שיכולים להתמודד על הנצחון ולבישת החולצה הכחולה. הרוכבים הבכירים שהם מטפסים מצויינים בדרך כלל, או כאלה שיכולים להיצמד אליהם כשהם מגבירים את הקצב, אין עיניינם חציית הפסגות שבתווך, בין התחלת הקטעים לבין הפסגה האחרונה, ראשונים, להם כאמור מטרות אחרות במירוץ, וכך פסגות אלו אפשריות לניקוד למתחרים אחרים, שבדרך-כלל באמת יתחרו על חצייתן אך ילכו ויחלשו ככל שהקטע יתקדם לעבר סיומו והקצב יגבר. אלו יצאו למרדף אחרי נקודות המוצעות בשפע כאשר הקטע הוא קטע הררי מתובל בשלל פסגות בקטגוריות השונות.
את הקטגוריה מוביל האיטלקי של ברדיאני סטפאנו פיראצי, שאמנם מושווה כל העת על ידי שון קלי בביטול מתובל בבוז לרישאר ווירנק מטפס ההרים הצרפתי, אלו בעיניו אינם יותר מאשר מופעי רהבה ואטרקציה מזדמנת, אך גם פירצי וגם ויראנק הם רוכבים נפלאים, וויראנק כידוע היה הרבה יותר ממופע רהבה וניצח יותר מפעם אחד בקטעים אלמותיים של הטור כתוצאה מיכולתו הגבוהה בהרים. פיראצי באמת, תואם ג'וני הוגרלאנד ההולנדי, הוא רוכב  קאפריזי ובלתי צפוי, והחלטותיו נוגדות לעיתים את מה שמקובל לראות כרכיבה נכונה, במובן הטקטי, כזו שמנצלת בצורה מקסימאלית את היכולת וכך בעל הסיכוי הגבוה ביותר לנפק תוצאות. החלטותיו להתקיף נראות לקלי תמוהות בלשון המעטה אך הינן מעשה מירוצים מרהיב. זוהי לא הפעם הראשונה שאנו נתקלים בו והוא אחד האנימטורים הגדול של הג'ירו השנה שלא מרובה במעשים. קלי יודע שיש תמיד שני צדדים, וצד אחד הם אנחנו, הצופים, ואנו לעיתים אומרים לעצמנו - 'הוא פשוט טמבל הרוכב הזה אוי כמה שאני נהנה'. איזה כייף.
פיראצי והמתמודדים על החולצה הכחולה יחזרו לפעילות בסוף השבוע עת יופיעו שוב ההרים.