הצבע הוורוד בלחיים, איסקיה, ומשהו על מנועים ופועלים

היום באי

קבנדיש בוורוד (כפי הצפוי)

המירוץ אתמול היה משעמם שלא כצפוי מהמעמד ומההבטחה. מוזר שהחליטו להתחיל כך את הגי'רו, עם מסלול סגור וקצר שאותו הקיפו מאות פעמים (ספרתי), הרי אם רצו לסגור בנאפולי יכלו להגיע לעיר רק בסוף כשהכול כבר חם בדבוקה. בנוסף לשיעמום שבמירוץ גם הסיקור הטלוויזיוני היה ירוד ברמתו - בקיצור ציון "בקושי עובר".

היום

היום 17.4 קמ של TTT באי איסקיה שנמצא מערבית לנאפולי, מרחק קצר במעבורת מהעיר. לפי הסיפורים - ספר המירוץ (ששמו "גריבאלדי") וקלטות הווידאו שנמצאות בידי כמה מהקבוצות ששלחו משלחות לאי בכדי לראות על מה מדובר - הרבה יותר מזה לא ידוע - הרוכבים יעשו היכרות עם המסלול בשעות שלפני היציאה למירוץ עצמו - המסלול טכני ומסובך, כזה שעלול בהחלט להקשות על הקבוצות. הזמנים מחר חשובים מאוד לחלק קטן מהקבוצות יותר מאשר לרובן, וכך הן יהיו חייבות לנתב דרכן בזהירות - טעות היום - הקשה קלה של הגלגלים למשל - יכולה לעלות ביוקר בהמשך. וכל זה מביא לידי מסקנה שלא נראה היום פערים גדולים, גם בין הקבוצות שלהן זה חשוב וגם בכלל.

המתמודים הבכירים

במירוצי הקטעים הארוכים אין אף פעם יותר מקומץ מתמודדים ריאליים למקומות הראשונים, והסיבה העיקרית לכך היא שאין בעצם בזמן נתון יותר מבודדים שמסוגלים לעשות זאת, וזה נכון גם הפעם.

כמובן שאם אותם מתמודדים לא היו משתתפים במירוץ וכך גם כל יתר אלו שברמה דומה, שהם כלל רוכבי מירוצי הקטעים הארוכים הבכירים בתקופת הזמן הנתונה (או שאותם מתמודדים היו פורשים מסיבות שונות מהמירוץ), עדיין היו מתמודדים שכאלה, וכנראה יותר מקומץ, ואקום מוחלט בהקשר הזה הוא כמעט סתירה. המנהל של קבוצת אסטנה ג'יוסאפה מרטינאלי, זה שלפי דבריו שיכנע את ניבלי לבחור השנה בג'ירו במקום בטור, הודה שרוכבו צריך למצוא לעצמו את המירוץ המתאים לא רק מבחינת התוואי אלא גם מבחינת הרכב מתחריו, והשנה, לאחר שקילת היריבים הפוטנציאלים, המסקנה הייתה חיובית ביחס לג'ירו, כשהתוכניות לשנה הבאה היא "שיעזבו אותנו בשקט לטור", זאת אומרת היריבים - ככה זה גם עם הבכירים.

לאחר אותו קומץ "מתמודדי פודיום" יש את המתמודדים על העשיריה הראשונה, שזו עוד קבוצה די מצומצמת של רוכבים, וזהו, אין מתמודדים על העשיריה השניה, זאת אומרת שיהיו כאלה אבל אין כזה מושג, בכל מקרה כל מי שיצליח להתברג לעשיריה השניה יוכל לספר זאת לנכדיו, ואם הוא גם מספיק צעיר ונתוניו המעבדתיים גם מצדיקים את התוצאה הדבר ישמש אותו לשידרוג מעמדו העתידי בקבוצות.

אז מי הם המתמודדים הריאליים

על וויגנס כבר הבעתי כאן דעתי לפני יומיים. חוץ ממנו יש עוד שניים. אם וויגינס יגשים את מטרתו ויצליח לצלוח את המסלול ללא תקלות ולנצח, אז על הפודיום לימינו יעמוד ריידר הייז'דאל ולשמאלו וינצ'נזו ניבלי.

ריידר לא רחוק ביכולותיו, ותקלה מהסוג שוויגינס ספג בטרנטינו, אם תתרחש, עשויה להביאו אפילו לכדי תנועה לכיוון מרכז הפודיום, ההפרש הזמני בספק אם יהיה גדול.

בקשר אליו כלל לא בטוח אם המסלול של הטור השנה לא מתאים לו יותר מזה של הג'ירו והוא מבזבז כוחות עתה (קרוב לוודאי שהוא יעשה גם את הטור כרוכב הבכיר של גארמין). מצד שני הייז'אדל רוכב מספיק טוב, ואולי אפילו מספיק טוב בכדי להתגבר על החוסר בפועלים - שני הפועלים המרכזיים שגארמין הביאו בשבילו, דניאלסון וואנדוואלדה, זקנים מדי, ואף כי סטאטינה מצויין, אני לא רואה מי מהשאר יבלה עימו את הזמן הדרוש בפסגות, וכל זאת על אף שהייז'דאל כבר הוכיח בשנה שעברה שהוא יכול להסתדר גם בלי.

ניבלי מגיע כמו וויגינס עם קבוצה שתעבוד רק בשבילו, אך בשונה מוויגינס הקבוצה כמעט כולה עם אוריינטצייה של הר. לצידו בהרים ירכב טירולונגו הוותיק, וגם ארו הצעיר שעלה איתו בטיפוס האחרון לניצחון לפני ימים מספר בטרנטינו (ודורג רביעי בסוף), וגם קסייאקוב ואניולי המוכחים, וגם היתר, ואנוטי, זייאטס, קאנגארט וגרוזאב כלל לא טומנים יד בצלחת ההרים.

אז מה חסר - מנוע. לאחר שקרוייזיגר עזב את ליקוויגאז לאסטנה כהבטחה גדולה (והתברר כאכזבה לא פחותה), הוא הספיק לסנן שניבלי רוכב טוב רק שאין לו מנוע מספיק גדול - זו היתה אמירה מגעילה, אבל מה לעשות די נכונה, אלא שניבלי בעל מוסר עבודה מטורף ועושה אט אט צעדי התקדמות (בכל מקרה הוא במקום הרבה יותר גבוה מקרויזיגר) - האם הם יביאו אותו להיות ממש ממש גדול - בספק.

מי עוד?

יש עוד כמה אבל הם כולם "מועמדי עשיריה ראשונה" ולא מועמדים בכירים.

יש את חסינק, שאם הוא הגיע עם רגליים טובות והפנים היטב את יתרונות גישתו ההתקפית מהטור של קאטלוניה, עת הוא לא חיכה לסוף והתקיף מספיק רחוק מהפסגה האחרונה, הוא ימצא פרטנרים להתקפות כאלו ויוכל להתברג אפילו בחמישיה הראשונה.

ויש את "סקרפוני הלוחם בהרים", שאמנם יפסיד יותר מידי זמן בנגד השעון אך הוא מספיק טוב להתברג עד מקום 7.

ויש את סמי סנצ'ז, שבספק אם יש לו עדיין רגליים לנצח קטע הרים, אבל יש לו נסיון לחפות על כך, וגם הקבוצה הבאסקית רוכבת בשבילו, וכל מה שיביא לה נקודות דירוג עולמיות יקר כפז וזה מחייב.

למי עוד כדאי לשים לב

כדאי לשים לב לבטאנקור הקולומביאני של AG2R, רוכב התקפי רעב וצעיר, מטפס הרים בחסד. ואין להתעלם משני פועלי ההרים של וויגינס, אוראן ריגוברטו והנאהו, אפשר להינות מיכולתם לעלות גבוה בהרים במהירויות בלתי אפשריות גם אם אין להם תכניות מלבד ליוויו. יש לשים עין על מייקה הפולני של סאקסו, הוא רוכב צעיר נפלא שהולך ונבנה כרוכב מירוצי קטעים בכיר. ולבסוף לא לשכוח שמאורו סנטאמברוג'יו של ויני פאנטיני נמצא בתקופה נפלאה והוא מטפס הרים נהדר.

לא, לא שכחתי את קאדל אוונס אלא שלא נמצא לו מקום ברשימה הזאת.