היום
אחרי הביטול של הקטע אתמול אבד הבטחון שנראה שוב את הדבוקה מטפסת בהר בג'ירו 2013, טיפוס אחרון לפני שהיא אומרת שלום ומפנה מבטה לחגיגות הסיום בברשיה ביום ראשון. עד כתיבת שורות אלו עדיין לא בוטל קטע 20 של היום אך הוא כבר עבר שינוייים, וכך מה שנשאר מהתכנון המקורי המסובך הוא הטיפוס המיתולוגי ל - Tre Cime Di Lavaredo (שלושת הפסגות של Lavaredo), והקטע החדש נראה כך, טופוגראפית:
ניתן להבחין מייד בשני דברים: חלק ראשון וחלק שני, הראשון היא ירידה מתונה של ~ 50 קמ והחלק השני הוא טיפוס של כל השאר (~ 160קמ), ועל אף שהחלק הארי מ-160 הקמ' הינן משחק מקדים הרי שהטיפוס שמתחיל כ-25 קמ' לסיום אינו כך כלל ועיקר. הטיפוס בעצם מתחלק לשניים - חלק ראשון הוא טיפוס בקטגוריה שניה ל - Tre Croci - טיפוס של 8 קמ' ב-7% שלאחריו ירידה של 7 קמ ואז מתחיל הדבר האמיתי הטיפוס ל-TCDL.
הטיפוס מתחיל במהמורה רצינית של קילומטר ב-12.6% עם רמפות של 18%, ונגמר בשלושה קמ' בממוצע של 12.5% עם ראמפות לכיוון ה-20%.
הטיפוס מתחיל במהמורה רצינית של קילומטר ב-12.6% עם רמפות של 18%, ונגמר בשלושה קמ' בממוצע של 12.5% עם ראמפות לכיוון ה-20%.
לכל מי שמחפש שינויים בדירוגו הסופי וגם מאמין שזה אפשרי כמובן שזה הזמן לנסות משהו - לאחר מעבר הפסגה לא יתכנו עוד שינויים בדירוג הסופי. וכך אנו נראה את מייקה ובטנקור קופצים קדימה ואולי גם את פוזוביבו בנסיון נואש אחרון למשהו מוחשי יותר ממה שיש לו, אבל כנראה נראה גם את לאמפרה מנסים משהו, גם על ידי ניימיץ' וגם על ידי סקרפוני, אך גם סקאיי צפויים, לפחות לאותת ולרחרח - אוונס נראה פגיע והוא ללא מלווים וגם רוכב כבד יחסית שטיפוס שכזה אינו מאוד מתאים לו, כך שאם יש אפשרות לאוראן על ידי מאמץ אחרון לעבור מצד ימין לצד שמאל של הפודיום אז למה לא. אחרון הוא סמואל סנצ'ז שנראה משתפר ככל שהמירוץ מתקדם, ויש לזכור שלאאוסקלטל עדיין אין נצחון בקטע בג'ירו הנוכחי כך שבהחלט יתכן שהוא ינסה משהו.
לפי אופי הקטע הנוכחי לא נראה שלקבוצת בריחה שיש הרבה סיכויים, בוודאי כאשר הקטע הוא הקטע ההררי האחרון שנשאר, ואם זה לא יקרה לפני כן היא תיתפס, או קרוב לכניסה לטיפוס ל- Tre Croci, או בתוכו.
לפי אופי הקטע הנוכחי לא נראה שלקבוצת בריחה שיש הרבה סיכויים, בוודאי כאשר הקטע הוא הקטע ההררי האחרון שנשאר, ואם זה לא יקרה לפני כן היא תיתפס, או קרוב לכניסה לטיפוס ל- Tre Croci, או בתוכו.
 |
| בסוף הכל באדום |
הבעיה היא לא עם די לוקה
די לוקה הלך הביתה - ברוך שפטרנו.
לאחר שאסף את חפציו הוא עזב בכוחות עצמו את המלון בו שהתה קבוצתו Vini Fantini Selle Italia, לאחר שהקבוצה הודיעה שהיא לא תישא בשום אחריות ואף לא בשום הוצאה נוספת הקשורה בו, ואף הבהירה שהיא מתכוונת לתבוע אותו על נזקים (כספיים בעיקר), כל זאת לאחר שהתברר שבבדיקת סמים 'מחוץ לתחרות' שנערכה ב - 29.4, שלושה ימים לאחר שהחתימה אותו, ושבוע ימים לפני תחילת התחרות, התגלה בגופו סם מסוג EPO.
לאחר שאסף את חפציו הוא עזב בכוחות עצמו את המלון בו שהתה קבוצתו Vini Fantini Selle Italia, לאחר שהקבוצה הודיעה שהיא לא תישא בשום אחריות ואף לא בשום הוצאה נוספת הקשורה בו, ואף הבהירה שהיא מתכוונת לתבוע אותו על נזקים (כספיים בעיקר), כל זאת לאחר שהתברר שבבדיקת סמים 'מחוץ לתחרות' שנערכה ב - 29.4, שלושה ימים לאחר שהחתימה אותו, ושבוע ימים לפני תחילת התחרות, התגלה בגופו סם מסוג EPO.
אז מה הבעיה עם די לוקה?
די לוקה לא חדש ב'עסקים', הוא נתפס כבר מספר פעמים בעבר וריצה עונשי השעיה/הרחקה בעקבותיהן. פעם אחרונה ב - 2009 (גם אז בג'ירו), הוא נתפס בשימוש ב - CERA, פיתוח מדור שלישי למשפחת ה - EPO, וריצה בעקבותיה עונש השעיה של שנתיים (שהומר לתקופה מקוצרת של 15 חודשים לאחר שיתוף בפעולה עם גופי האכיפה), אבל זה כלל לא התחיל ב - 2009 עם די לוקה, זה התחיל הרבה לפני כן. כבר ב - 2004 הוא הסתבך בפרשה סמים שהסתיימה בעונש קל של שלושה חדשי הרחקה ב - 2007, לאחר חשדות בקשר לשימוש ב -EPO שלהן לא נמצא תימוך ראייתי מוצק מספיק. אבל די לוקה היה שם תמיד, הוא תמיד השתמש ונתפס השתמש ונתפס (או השתמש ולא נתפס או השתמש והצליח לצאת מזה), וכולם ידעו זאת.
העניין הוא שהבעיה היא כלל לא די לוקה. בקשר אליו הסחורה היא אותה סחורה ידועה מוכרת ופגומה שהצליחה תמיד להשביח את עצמה מספיק בעזרת סמים מתאימים ולהפוך על ידי כך לכח משמעותי בדבוקה, אך עקב כל הידוע וגם עקב ההשעיות חוזרות ונשנות ידעה הקריירה שלו עליות ומורדות והחלפה תכופה של קבוצות - אבל תמיד, כמו הפעם, נמצאה לדי לוקה קבוצה וחוזה. העניין הוא שאנשים מסוגו של די לוקה הם חסרי בינה מספקת מכדי לאפשר להם להחזיק גורל של ספורט שלם בידים, ובמצב הנוכחי זה מה שקורה.
של מי הבעיה?
הגיע הזמן. אולי הגיע הזמן להבין שהטלת אחריות בלעדית על הרוכבים לא תשיג את המטרה.
די לוקה בהרבה מובנים לא מאוד שונה מאחרים. הרוכבים רוצים תמיד שני דברים, לנצח ולשרוד. היכולת מאפשרת להם לשרוד כרוכבים מקצועיים ולהתפרנס בכבוד, אך יכולת גבוהה יותר מאפשרת להם לא רק להרוויח יותר אלא גם לקנות להם תהילה וכבוד, ומאותו רגע ראשון של תהילה לחלקם לא תספיק יותר הפרנסה בכבוד. חלקם זקוק לסמים בכדי להתפרנס בכבוד וחלקם זקוק להם בכדי לזכות בתהילה, אך יצר ההישרדות ורדיפת התהילה גדולים לעיתים מבינתם, וכך להשאיר את שיקול הדעת בלעדית בידם זה לא מספיק, בוודאי כאשר הנפגעים כתוצאה משימושם בסמים הם לא רק הם עצמם אלא רבים אחרים (כולל 'חבריהם' הרוכבים).
די לוקה בהרבה מובנים לא מאוד שונה מאחרים. הרוכבים רוצים תמיד שני דברים, לנצח ולשרוד. היכולת מאפשרת להם לשרוד כרוכבים מקצועיים ולהתפרנס בכבוד, אך יכולת גבוהה יותר מאפשרת להם לא רק להרוויח יותר אלא גם לקנות להם תהילה וכבוד, ומאותו רגע ראשון של תהילה לחלקם לא תספיק יותר הפרנסה בכבוד. חלקם זקוק לסמים בכדי להתפרנס בכבוד וחלקם זקוק להם בכדי לזכות בתהילה, אך יצר ההישרדות ורדיפת התהילה גדולים לעיתים מבינתם, וכך להשאיר את שיקול הדעת בלעדית בידם זה לא מספיק, בוודאי כאשר הנפגעים כתוצאה משימושם בסמים הם לא רק הם עצמם אלא רבים אחרים (כולל 'חבריהם' הרוכבים).
אז מה עושים?
מעבירים יותר אחריות לקבוצות. הספורט משתנה, בכך אין ספק, והוא משתנה מלמעלה, אמנם לא מספיק מלמעלה עקב התעקשותה של ה-UCI להמשיך להיות תקועה באמצע הדרך ולא לנער עצמה משרידי העבר המעיקים ולהפוך לגוף יותר שקוף והגיוני, אך הקבוצות בהחלט משתנות. הקבוצות הבינו, וחלקן כבר די ממזמן, שהסיכוי לעתיד, איזשהו עתיד, מונח לפתחן, והן אלו שחייבות לקחת אחריות (בהקשר זה ברוכה בהחלט החלטת ה-AG2R לעמוד במחויבויותיה לחברותיה ב-MPCC ולא להשתתף בדופינה ליברה, וכך גם החלטת ה-UCI לאפשר זאת מבלי להענישה לפי הכללים).
ההכאה על החטא כעת של Vini Fantini אמנם נשמעת כנה, אך VF היתה יכולה ואף חייבת לעשות מספר צעדים לפני שאיפשרה לדי לוקה ללבוש את מדיה הצהובים והיפים (היפים בג'ירו). אם, לפי דבריה כעת, היא כלל לא רצתה בו ונאלצה להחתימו עקב לחץ של אחד ממממניה, הרי שעדיין יכולה הייתה לוודות שהיא לא עומדת להצטרף למועדונו של די לוקה - מועדון הקבוצות שהוא המיט עליהן חרפה - את אותן 'בדיקות מחוץ לתחרות' שהתבררו כחיוביות יכולה הייתה גם היא לערוך לפני שהחתימה אותו אם באמת לא עמד לה כוחה לסרב לאותו מממן. די לוקה הוא שקרן ורמאי מורשע, ודווקא בהקשר אליו נשמעת החלטתה שלא לערוך בדיקות מספקות משלה תמוהה.
הקבוצות חייבות לקחת יותר אחריות, ואין הכוונה בלקיחת אחריות על פשעי העבר של הרוכבים אלא על הקורה איתם עכשיו (נסיונות אלו נראים לעיתים פתאטיים וחסרי טעם). הקבוצות הינן המעסיק העכשווי של הרוכבים והאחראי הישיר עליהם, ויש להעביר חלק מהאחריות אליהן. עונשים כתוצאה מעבירות סמים יש שיוכלו באופן יחסי גם על הקבוצות, עונשים כספיים ניכרים ו/או השעיות מתחרויות עשויות לגרום להן להחמיר את האכיפה הפנימית שלהן.
עבירות סמים ועונשים
אין ספק גם שהגיע הזמן לשינוי והחמרה בעונשים. אין דין שימוש ב-EPO כדין שימוש בחומרים אחרים, ואין יותר מקום לאותו עונש קבוע של שנתיים שיוטל בשני המקרים כאשר החומרה של האחד היא ללא כל פרופורציה לאחר. עונש של 4 שנים על עבירה ראשונה אולי יגרום למחשבה שניה, הסיכוי לחזור לספורט תחרותי ברמה הגבוהה לאחר הרחקה שכזו היא קלושה כך שהרוכב יצטרך לקחת בחשבון שהוא עומד בפני גזר דין מוות אם יתפס.
די לוקה חסר בינה, אך הוא היה חסר בה תמיד, וחבל שאף אחד לא שם לב ללקותו זו ואף הסיק מסקנות.
לדי לוקה לא היה צריך לתת לרכוב עתה בג'ירו 2013, אך די לוקה בספק אם היה צריך לקבל הזדמנויות חוזרות ונשנות כבר בעבר, וכדאי שהספורט יסיק את המסקנות המתחייבות על אף שיכול להיות שזה כבר מאוחר מדי.
מעבירים יותר אחריות לקבוצות. הספורט משתנה, בכך אין ספק, והוא משתנה מלמעלה, אמנם לא מספיק מלמעלה עקב התעקשותה של ה-UCI להמשיך להיות תקועה באמצע הדרך ולא לנער עצמה משרידי העבר המעיקים ולהפוך לגוף יותר שקוף והגיוני, אך הקבוצות בהחלט משתנות. הקבוצות הבינו, וחלקן כבר די ממזמן, שהסיכוי לעתיד, איזשהו עתיד, מונח לפתחן, והן אלו שחייבות לקחת אחריות (בהקשר זה ברוכה בהחלט החלטת ה-AG2R לעמוד במחויבויותיה לחברותיה ב-MPCC ולא להשתתף בדופינה ליברה, וכך גם החלטת ה-UCI לאפשר זאת מבלי להענישה לפי הכללים).
ההכאה על החטא כעת של Vini Fantini אמנם נשמעת כנה, אך VF היתה יכולה ואף חייבת לעשות מספר צעדים לפני שאיפשרה לדי לוקה ללבוש את מדיה הצהובים והיפים (היפים בג'ירו). אם, לפי דבריה כעת, היא כלל לא רצתה בו ונאלצה להחתימו עקב לחץ של אחד ממממניה, הרי שעדיין יכולה הייתה לוודות שהיא לא עומדת להצטרף למועדונו של די לוקה - מועדון הקבוצות שהוא המיט עליהן חרפה - את אותן 'בדיקות מחוץ לתחרות' שהתבררו כחיוביות יכולה הייתה גם היא לערוך לפני שהחתימה אותו אם באמת לא עמד לה כוחה לסרב לאותו מממן. די לוקה הוא שקרן ורמאי מורשע, ודווקא בהקשר אליו נשמעת החלטתה שלא לערוך בדיקות מספקות משלה תמוהה.
הקבוצות חייבות לקחת יותר אחריות, ואין הכוונה בלקיחת אחריות על פשעי העבר של הרוכבים אלא על הקורה איתם עכשיו (נסיונות אלו נראים לעיתים פתאטיים וחסרי טעם). הקבוצות הינן המעסיק העכשווי של הרוכבים והאחראי הישיר עליהם, ויש להעביר חלק מהאחריות אליהן. עונשים כתוצאה מעבירות סמים יש שיוכלו באופן יחסי גם על הקבוצות, עונשים כספיים ניכרים ו/או השעיות מתחרויות עשויות לגרום להן להחמיר את האכיפה הפנימית שלהן.
עבירות סמים ועונשים
אין ספק גם שהגיע הזמן לשינוי והחמרה בעונשים. אין דין שימוש ב-EPO כדין שימוש בחומרים אחרים, ואין יותר מקום לאותו עונש קבוע של שנתיים שיוטל בשני המקרים כאשר החומרה של האחד היא ללא כל פרופורציה לאחר. עונש של 4 שנים על עבירה ראשונה אולי יגרום למחשבה שניה, הסיכוי לחזור לספורט תחרותי ברמה הגבוהה לאחר הרחקה שכזו היא קלושה כך שהרוכב יצטרך לקחת בחשבון שהוא עומד בפני גזר דין מוות אם יתפס.
די לוקה חסר בינה, אך הוא היה חסר בה תמיד, וחבל שאף אחד לא שם לב ללקותו זו ואף הסיק מסקנות.
לדי לוקה לא היה צריך לתת לרכוב עתה בג'ירו 2013, אך די לוקה בספק אם היה צריך לקבל הזדמנויות חוזרות ונשנות כבר בעבר, וכדאי שהספורט יסיק את המסקנות המתחייבות על אף שיכול להיות שזה כבר מאוחר מדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה