בוהני
של FDJ
מנצח במאוץ אל הקו ומקדים את מזגק של ג'יאנט וניזולו של טראק.
שטיבאר
בחוץ. תאונות במאוצים המוניים אל הקו אינם ולא היו מעולם התרחשות יוצאת דופן, בשכמותם
מורגלים הרוכבים וגם אנחנו הצופים, הם חלק ממשחק המרוצים, חלק מכאיב, אך לעיתים
נדמה שניתן היה למנוע, לפחות חלק מתוצאותיהן הקשות לו רק היו נותנים המארגנים את
הדעת, או שהיו מחויבים בכך על ידי ה- UCI כחלק מזיכיונות המרוצים המוענקים על ידה, לאביזרים המועטים הנלווים
בשטח, ואלה, שימת לב והשקעה, כנראה לא רבה, היו ללא ספק מצמצמים גם חלק מהתוצאות
הכה מכאיבות לעיתים כתוצאה מהפגיעה עצמה וגם בפעמים אחרות מונעות את התאונות עצמן:
הגדרות.
קל
להבחין שלשטיבאר אין הרבה ברירות והוא מגיח מאחור ונדחק/דוחק עצמו באופן אינסטינקטיבי
לצד בנסיון למנוע פגיעה ברוכבים שלפניו, אך שטיבאר נפגע כתוצאה מכך שגלגלו הקדמי
פגע ברגל המייצבת של אחד מהחלקים המרכיבים את הגדר, שלוחה לפנים מסלול ההאצה, דבר
שגרם לו לבצע אחד מתרגילי החובה בתחרויות האולימפיות בהתעמלות קרקע (מקבילים
מדורגים/מתח/סוס קפיצות), אך בשונה מהמצע סופג האנרגיה בתרגילים אלו שטיבאר פגש
מצע חסר יכולת כזו כלל (ויצא
בזול). בצד השני, של המסלול, משמאל, פגע האלוף הרוסי פורסב באותם מייצבים חשופים ובולטים, וגם הוא מבצע חלק מאחד התרגילים האולימפיים בהתעמלות לפני שהוא פוגע בקרקע ומסיים יומו עם שבר בעצם הבריח (יזדקק לניתוח).
FDJ נותנת עבודה וזוכה בתגמול.
FDJ נראתה מבקשת מספר פעמים שיתוף פעולה, לא בתחנונים, עזרה היא כמעט לא
קיבלה, והיא המשיכה והובילה את הדבוקה לעבר הקו לפרקים ארוכים, משתמשת בשלל פועליה,
בוהני הצליח לסיים ולשלם כך לאנשי קבוצתו כגמולם.
זעם
ורעב. בוהני עובר לקופידיס (ביחד עם Geoffrey Soupe ), ו-FDJ בוחרת להמר לטווח ארוך וממשיכה עם דמאר, אך
קופידיס, ואולי עוד מספר קבוצות שהיו מעוניינות אך לא היו מוכנות לשאת בתשלום
המבוקש, יודעת שהיא מקבלת לא רק אחד מהמאיצים המהירים אלא גם את אחד הרעבים זועמים
שביניהם, ודבר ידוע הוא שבכדי לנצח, בכלל, ובמאוצים בפרט, הזעם הוא פריט חיוני
לעיתים לא פחות מהיכולת הפיזיולוגית לייצר וואטאג' גבוה בזמן קצר.
בדירוג
הכללי, מלבד פרישתו של אחד המועמדים המובילים לנצחון השנה, שטיבאר, אין שינויים:
קטע
5, 160.3 קמ', Geraardsbergen
› Geraardsbergen
שלושת
הקטעים, קטע 5, 6 ו-7, יעמתו את הרוכבים -
האחד עם קטע דמוי סיבוב פלאנדריה, השני, קטע 6, עם דמוי ליאז' בסטוניה ליאז',
והשלישי, הקטע המסיים את האנקו, עם דמוי אמסטל גולד.
ההבדל
המשמעותי בין המקור – המונומנטים עצמם - לבין דמוייהם בסיבוב אנקו הינם המרחקים:
קטע 5 – 160 קמ' (סיבוב פלאנדריה 2014,
259 קמ'), קטע 6 – 173 קמ' (לייאז' בסטונייה ליאז' 2014, 263 קמ'), קטע 7, 183 קמ'
(אמסטל גולד 2014, 251 קמ') – הבדלים קטנים.
קטע
5, אף ללא מרחק 'ראוי' , יפגיש את הרוכבים, כמו שעשה זאת גם בשנה הקודמת, עם 'הקיר',
הטיפוס המיתולוגי שנעדר מהמקור בפלאנדריה בשנים האחרונות, הקאפלמור בעיירה Geraardsbergen, ואותו יפגשו הרוכבים שלוש פעמים ב- 35 הקמ' האחרונים.
בסיבוב
של בורגוס מצליח פלוצ'י, המאיץ של IAM לנצח במאוץ (דל משתתפים בסיומו) אל הקו, מקדים את למרטינק ודמוסו של
ג'יאנט.
הקטע
השלישי, Queen Stage, קטע הרים עם סיום פסגה, יכניס לתחרות את מתחרי הדירוג הכללי,
והוא צפוי להיות גם הקטע המכריע בתחרות. הקטע העוקב, הררי אף הוא, חסר אותה מידת
קושי וחסר אף בסיום פסגה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה