La côte de la roche-aux-faucon: גאלופה שוב, טלנסקי נרשם בהיסטוריה, קטע 12, ועוד

טוני גאלופה מנצח פעם שנייה מדגנקולב וטרנטין.

טלנסקי מתחנן על נפשו. אנדרו טלנסקי, וכלל שלא ברצונו, רשם שורה בדפים המוזהבים של הטור הצרפתי וזכה בתהילה. טלנסקי רכב דואב ופצוע, בשממה, לבדו, עשרות קמ (90), מבקש לעצמו רחמים, בעבור חבריו. רחמים מהדרך, מהתוואי - הטופוגראפי המסובך, הגלי - עולה ויורד חליפות – ואף מהזמן ביקש, בעבור חבריו, איזו מחווה של רצון טוב.

מתלאה לתלאה. אנדרו טלנסקי, אם היה נשאל, ונשאל, העדיף שמאבקו בתלאות הדרך יניב, מתוך הסבל הנדרש, תהילת מיקום אך לא נענה; בעבורם - הירואים וכנים - נענש, שוב ושוב.

מקווה הדרמות עולה על גדותיו. טלנסקי, חבול, אף גופנית, מרוחק עד ללא תיקון מיעודו טרם המרוץ (פיגר ערב הקטע ב-14.44 דק' מניבלי), נקלע לצרה עת החל לפגר אחרי קצב התקדמות הדבוקה ~ 90 קמ' מהקו, שוכנע להמשיך אף כי אמר נואש וביקש לשים קץ לייסוריו (רובי האנטר ישב במכונית שנשארה ללוות את טלנסקי), הצליח לעמוד לבסוף בזמן המותר (hors delai) ולהישאר במרוץ, כשהוא נאבק, מלבד המאבק בבדידות אל מול הרוח והשיפועים (הקבוצה באופן מוזר בחרה שלא להביא לטלנסקי כול עזרה), גם אל מול הקצב המתגבר של הדבוקה בשלבים המאוחרים, וחצה את הקו 32.05 דק אחרי המנצח (הזמן המותר שחושב היה 37.12).

גאלופה מנהל מאבקים. גאלופה ניהל מאבקים מול קבוצה גדולה של רוכבים שניסו מזלם בשלבים המאוחרים של הקטע, עת הדבוקה החלה להגביר את הקצב ~ 50 קמ' מהקו. בתחילה היו אלו באקלנטס ורוש שניסו מזלם, אך לא הצליחו לייצר יותר מ~30 שנ' והוחזרו על ידי מרטין, שהביא עימו את קוויטקובסקי וטרנטין, כשסאגאן מצטרף גם הוא לשמחה. גאלופה התקיף בטיפוס האחרון של היום אך נתפס בידי קוויטקובסקי סאגאן ורוג'רס, ואז התקיף שוב 2.5 קמ' מהקו והצליח לנתק מגע, כשהעוקבים מחליפים בינם לבינם את אותם מבטי מילכוד משתקים ומאפשרים כך לגאלופה מספיק זמן בכדי להגיע ראשון לקו.

מרוויחים ומפסידים

מלבד רוי קושטה שלא הצליח לעמוד בקצב שהתפתח והתדרדר מהתשיעי ל-13 יתר המתמודדים שמרו על פער הזמנים.

קטע 12, 185.5 קמ', Bourg-en-Bresse › Saint-Etienne

קטע נוסף לבועטים. כפי שהסתבר בקטע הקודם, במצב הקיים סיכויה של קבוצת בריחה חסרי סיכוי. חוסר זה בנוסף לעובדה שהמרוץ בדרכו להרים הגבוהים, מקום בו סיכוייהם להשיג תוצאות בלתי ריאליים, יגרור שוב אקטיביות מרובה ב- 50 הקמ' המסיימים. קבוצות הבועטים שוב יקיזו דמה של הדבוקה, אך זו דרכם, כפי שהיא דרכם של בעלי מיומנויות אחרים, לגרום לאחר לסבול. מה לעשות, לכול מיומנות יש יתרונות ביחס לחסרים בה, והחסרים, לעד, ינמיכו ראש ויתגוננו עד יעבור 'זעם' בעלי הכישור.

לרודפי קטעי הקישור הצטרפו מאז יצא המרוץ לדרכו מספר קבוצות שיעודן, המקורי, היה אחר, אך בצוק הנסיבות (לצערן אך לא לצער חלק מרוכביהן) הפכו עורן ושינו תכניותיהן, והצטרפו גם הם לאלו שהיה זה יעודן מקדמת דנן.

הטיפוסים בקטע אינם תלולים כלל, ועובדה זו תגרור קצב התקדמות גבוה מהתחלת הקטע כפי ניסיונם של הבועטים למנוע ממי מבעלי כישורי ההאצה (הטהורים) להסתנן על ידי שיצליח לדלג על הגבעות.

הירידה מהפסגה האחרונה מהירה וטכנית ותגרור שוב ניהול מלחמת התקפות והתקפות נגד בלתי פוסקות, חלקן בניסיון למנוע, שוב, הגעה בזמן של בעלי כישורים בלתי רצויים: מאיצים ושאר 'בעלי יכולת האצה'.