תחרות
אישית ניקוד הרים מצטבר/חולצה מנוקדת
בסיום
התחרות הוכרז רפא מייקה כמנצחה, אך מייקה הופיע בה מאוחר, לא לפני שפרש ממנה
קונטאדור שלמייקה נועד בתחילה תפקיד פועלו בהרים. מייקה, לאחר שבילה את שבוע
התחרויות הראשון במנוחה, הולך וצובר לעצמו פיגור משביע זמן ביחס למתחרים בתחרות
הדירוג הכללי, זכה לאחר פרישתו של קונטאדור בשחרור, ומעת שזכה בשחרור החל גם
לרדוף. בתחילה נדמה היה שכול עניינה המחודש של קבוצתו, טינקוף סאקסו, מרגע שעזב
קונטאדור, הוא צייד קטעים, הרי שלאחר מספר הצלחות של הפולני - השתלבות די מהירה
בתחרות החולצה המנוקדת, ואז אף ניצחון והתמקמות בראשות התחרות - ביקשה לה הקבוצה
אף את החולצה המנוקדת.
שאיפתם
של המארגנים היא לנסות ולהפריד בין תחרות המטפס המצטיין לבין תחרות הדירוג הכללי,
וזאת הם עושים על ידי שינויים מעת לעת בכללי הניקוד בכדי למנוע את אותו מצב
עניינים שבו המוביל/מנצח בתחרות הדירוג הכללי מוביל/מנצח גם בתחרות המטפס המצטיין.
כללי
הניקוד בתחרות, שמעניקים ניקוד בעל ערך בפסגות הרים בהתאם לקטגוריות השונות
(קטגוריה ראשונה, שנייה וכדו'), מאלצים את חפצי החיים בתחרות לנסות ולהצטרף בימי ההרים
לקבוצות בריחה (מיקום בלתי רלוונטי בתחרות הדירוג הכללי הינו תנאי מוקדם לכול
אפשרות יציאה שכזאת).
בעלי
היומרה להתמודדות בתחרות המתינו בסבלנות להופעתם של קטעי ההרים המשמעותיים בכדי
להיכנס לפעולה, שקטעים אלו מאופי תוואיהם הטופוגראפי מרובה הפסגות, וכך גם ניקוד, הינם
היחידים שהם שווי מאמץ.
הסבלנות
השתלמה, גם כאן, וחלק מהמתמודדים בתחרות בעל כורחם: מתמודדי הדירוג הכללי פרום
וקונטאדור, נפלטו החוצה, ואפשרו מצד אחד גם להפחית את כמות המתמודדים בעלי יכולת
טיפוס שהם לעד רלוונטיים לתחרות, כפי שצוין לעיל, אך מצד שני שיחררו גם את מייקה, שתפקידו ערב המרוץ
היה סיוע לקונטאדור, תפקיד שלא היה מאפשר לו בוודאות גבוהה למדי, כול עוד שיחק
בתחרות הכללית קונטאדור, כול אפשרות להתנהל בעצמאות; יתרה מכך - מצב עניינים בו
קונטאדור רוכב בתחרות לא היה מאפשר, ולא הייתה אף גם תכנית שכזאת, לקבוצה לעזור גם
למייקה בניסיונו להיאבק בתחרות המטפס המצטיין.
טבלת
התחרות הסופית (הרשימה המלאה כאן):
לא
יקשה להבחין שעל אף המאמצים של המארגנים רק כפסע היה בין ניצחונו של מייקה בתחרות
לבין השתלטותם של מתמודדי הדירוג הכללי (ברשות ניבלי) גם על תחרות המטפס המצטיין.
מתוך
הרשימה, אם נעבירה תהליך מיון פשוט שיגרע ממנה מצד אחד את אותם מתמודדי דירוג
כללי ומצד שני נלווים אחרים, אותם 'טרמפיסטים' ששמם השתרבב לתחרות רק כפועל יוצא משותפותם
בקבוצות הבריחה באותם ימי הרים קריטיים, נמצא שמספר מתמודדים בעלי אספירציות
בתחרות, כאלה שהיו בעלי כוונות 'אמיתיות' להתמודדות בה היה מועט, בעצם רק שניים –
רודריגז, וווקלר, אולי בעצם גם קדרי. אין לראות לא בדה מרקי (מנצח תחרות הרוכב
התחרותי), לא בויסקונטי, וגם לא באחרים – סרפה, נייבה, רוש, בוודאי לא רולא, כמי
שהיו בעלי יומרות לחולצה המנוקדת, אלא בסך הכול ציידי קטעים, כאלה ש'נקלעו' לתחרות
רק מתוך שאיפה לנצחון בקטעים ולא מתוך רצון כן ואמיתי בחולצת הפסים.
ועכשיו
נכנס לשלבי התחרות ונחפש מתי התחילו להופיע בה המתחרים ה'אמיתיים', איך התפתחה,
ומתי בכלל הופיע לו מייקה, מנצחה.
קטע
2, עדיין באי הבריטי, היה קטע ההרים הראשון בתחרות, ובטבלה
מופיעים גם קדרי (מקבוצת בריחה, 2) וגם ווקלר (9).
בקטע
4, שמעניק מספר נקודות קטן בתחרות, דואג ווקלר להוסיף לעצמו נקודה ולעלות למקום
החמישי בטבלה
(קדרי נשאר 2).
מצב
הניקוד נשאר על כנו עד לקטע השמיני, קטע ההרים הראשון בתחרות (עם סיום פסגה),
שבסיומו קדרי, עקב נצחונו (מקבוצת בריחה), מתמקם במקום הראשון בתחרות. בטבלת עשרים הראשונים בתחרות ניתן למצוא בשלב זה
בנוסף לקדרי רק את ווקלר.
קטע
9 מעיר לחיים ומכניס לתחרות כמעט את יתר המתחרים בה (מייקה עדיין משמש את קונטאדור ואינו פנוי לעניינים בטלים), והם כולם כאחד מצטרפים לקבוצת הבריחה היומית ומתמקמים בסיומו של הקטע בטבלה.
קטע
10, עם הסיום ב- La planche des Belles Filles,
מוציא
מהתחרות את קונטאדור ומשחרר על ידי כך את מייקה, אך לא כל כך מהר. ניבלי, מנצח
הקטע, קופץ פנימה, וטבלת
המתחרים מתחילה להתבהר – רודריגז ממוקם ראשון, ווקלר אחריו, שניהם שותפים בקבוצת הבריחה היומית, ואף ויסקונטי, שותף נוסף לבריחה, שמו מחל לבצבץ.
קטע
13, הקטע הראשון באלפים, עם סיום הפסגה ב- Chamrousse, הופך את הסדר.
מייקה נכנס בסערה לתחרות עקב ביצועיו (מסיים שני אחרי ניבלי), אך בטבלה
אפשר למצוא, עקב אופיו של הקטע, עם שתי פסגות מסובכות בקטגוריות גבוהות בחלקו
המסיים, שלל מתחרי דירוג כללי, שדוחקים לאחור את המתחרים ה'טבעיים', שעל אף שחלקם
מנסים להצטרף לקבוצת הבריחה ועל ידי כך לנקד בתחרות, מתברר בסיום שמאמציהם לא נשאו פרי (קדרי, דה
מרקי, ויסקונטי).
קטע
14 ממשיך ומזעזע את הטבלה,
ומייקה, מתוך שהוא מנצח בסיום, מקדים את חבורת הבכירים בראשות ניבלי, משווה בסיום
את מספר נקודותיו לזה של רודריגז (מנצל את הניקוד הכפול המוענק בסיום הפסגה בקטע),
שאף כי היה שותף של הפולני בקבוצת הבריחה היומית, ואף ניקד בשתי הפסגות המקדימות,
כוחו לא עמד לו בסיום והוא מסיים את הקטע במקום ה- 31 בלבד ומבלי לנקד.
קטע
16 מאפשר לווקלר, על ידי שהצטרף לקבוצת הבריחה, לשדרג מעמדו בתחרות ולצמצם מעט את
הפער (קופץ ממקום 7 ל- 3), כול זאת לאחר שמייקה, לאחר שמצליח לגנוב נקודה בודדת בפסגה
הראשונה של היום מרודריגז פוסח מעליו בדירוג, אך הוא בוחר, כמו גם רודריגז,
לנוח, ומשאיר את הבמה לשותפים בקבוצת הבריחה. ניתן לראות שסרפה, איש לאמפרה, על
ידי יציאתו שוב לצייד קטעים, מקפץ לחלק העליון של טבלת
התחרות, אך סרפה היה ונשאר על אף כול זאת צייד קטעים, לא יותר, בוודאי שלא מתחרה
לגיטימי בתחרות.
קטע
17 מכריע את התחרות. הקטע סומן על ידי קבוצות המתחרים בתחרות ההרים כמגרש המשחקים
להכרעת התחרות. בקופת הקטע היו שלל נקודות תחרות – 3 פסגות בקטגוריה ראשונה (כל
אחת העניקה לעוברים ראשונים בפסגתה 10-8-6-4-2-1 נק'), ופסגה אחת מחוץ לקטגוריה,
בסיומו של הקטע, עם מכפיל נקודות (50, 40, 32, 28, 24, 20, 16, 12, 8, 4).
קטע
17 סומן מתוך הגיון מרוצים פשוט וידוע, מתוך הבנה שהקטע הינו האחרון שבו יאפשרו
מתמודדי הדירוג הכללי למשתתפי תחרות ההרים לשחק משחקיהם. קטע 18, העוקב, היה קטע
ההרים האחרון במרוץ, ופעוט נדמה היה הסיכוי שלא יביא לשיאם את מלחמות המאסף בין
מתמודדי הדירוג הבכירים בניסיונם האחרון לבצר מיקומם ומעמדם הזמני ביחס ליריביהם.
מייקה
ורודריגז, כמו כמעט כול האחרים בטבלה, דה מרקי, ויסקונטי, קדרי, אך לא ווקלר, שלו
כבר לא היה מה להציע, יצאו לקבוצת הבריחה. מייקה אפשר בתחילה לרודריגז להקדימו,
פעם אחר פעם, במעברי הפסגות, נצמד לגלגלו של הקטלוני רק בפסגה הקודמת לאחרונה, אך
אז התקיף, בטיפוס האחרון, וניצח בסיום, מטביע את חותמו בטבלת
התחרות ומשאיר לעצמו סיכויים ריאליים לזכייה בתחרות.
מייקה
מנצח. כול שנותר למייקה לעשות בכדי לנצח בתחרות היה לא לסיים רחוק מדי מניבלי בקטע
האחרון בהרים, קטע 18.
קטע 18. ניבלי,
כפי שכולם ציפו, בחר לנסות ולנצח, ניצחון נוסף, רביעי במרוץ. מייקה מצליח להיצמד
לחבורת החוד במסע האחרון בהרים, ומסיים לא רחוק מאוד מאחורי ניבלי, עם חבורת החוד (שלישי,
אחרי פינו) בפסגה ב- Hautacam.
סיכום
חייבים
לנצח (או להיות מאוד קרוב למנצחים). מייקה ניצח בתחרות, וזאת על אף שהופיע בה
מאוחר, לאחר פרישתו של קונטאדור, כיוון שהצליח לנצח בשני קטעים (ולסיים שני ושלישי
בשני קטעי הרים נוספים), אך לא פחות מניצחונו של הפולני היה זה הפסדו של רודריגז,
שלו לא עמד כוחו ולא הצליח להשיג ניצחון באף לא אחד מהקטעים (ואף לא לסיים באף אחד אחר מהם
במקומות הגבוהים). רודריגז, למרות שכפי שהיה נדמה הייתה ההחלטה להיאבק בתחרות
המטפס המצטיין, כמו גם, ככול הידוע, החלטתו (ליתר דיוק החלטת קבוצתו) להשתתף במרוץ
הצרפתי עצמו, פשרה, מוטב היה לו (ולקבוצתו) אם היה נח קצת יותר וממקד כוחותיו בניסיון
לנצח באחד הקטעים ולא ממשיך ומבזבז כוחותיו בתחרות המטפסים, וגם אם היה זה למורת רוחם של המארגנים שהיו נותרים עם תחרות בעלת חשיבות אך חסרת משתתפים.
גם אם
נחזור לאחור, ולא מאוד רחוק, נמצא שבתחרות ניצחו גם אז רוכבים על ידי שהצליחו לנצח לפחות
בקטע אחד.
סמואל
סנצ'ז מנצח בתחרות ב- 2011, לאחר שניצח קטע אחד ( Cugnaux › Luz-ardiden), וסיים עוד שני קטעי הרים במקומות השניים.
ווקלר
ניצח בשנת 2012 לאחר שניצח בשני קטעי הרים, קטע 10 Macon
› Bellegarde-sur-valserine, קטע 16 Pau ›
Bagnères-de-luchon, וסיים עוד קטע אחד במקום השלישי (קטע 15).
קוויטאנה
ניצח בתחרות בשנה שעברה לאחר שניצח קטע הרים אחד, הקטע הלפני אחרון Annecy ›
Le Semnoz, והצליח לסיים
פעם נוספת שני, לפרום, בקטע שהסתיים בוונטו (קטע 15).
כמה
הרוויח טיבו פינו (למעט הפרסים הכספיים בעבור מעברי הפסגות)
מקום
שלישי בדירוג הכללי העניק לו – 100.000 יורו
בעבור
מיקומיו בקטעים עצמם:
קטע
7, מקום 20 – 200 יורו
קטע
8, 5 – 830 יורו
קטע
10, 2 – 4000 יורו
קטע
13, 5 – 440 יורו
קטע
14, 4 – 1200 יורו
קטע
16, 17 – 200 יורו
קטע
17, 11 – 540 יורו
קטע
18, 2 – 4000 יורו
קטע
19, 18 – 200 יורו
קטע
20, 12 – 470 יורו
סהכ
– 12.280 יורו
דירוג
כללי בתחרות ניקוד הרים/חולצה מנוקדת (4) – 4000 יורו
דירוג
ראשון בתחרות הרוכב הצעיר – 20000 יורו
נשיאה
יומית בחולצה הלבנה, קטעים 21, 20, 19, 18, 17, 16, - 6*500- 3000 יורו
סהכ
– 139.280 יורו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה