יום שבת, 11 באוגוסט 2012

מוּסֵאוֹ מטפס על (ה)קיר

אתחיל עם המלצה: חיסכו מעצמכם את בליל המלל המצורף ופשוט קָפּצו עם הסמן והפעילו את הוידאו, הרבה יותר מזה לא תקבלו במה שמצורף.




מי שמכיר מכיר, ומי שלא אז ברוך הבא לקיר. הקיר הוא כמובן ה- Muur Van Geraardsbergen, או ה- Mur de Gramont, או ה-  Muur Kapelmuur (הכפילות 'קיר קיר בית התפילה'), או פשוט ולעניין ה- Muur - 'הקיר', והשם עצמו מספיק בכדי להעביר צמרמורת בעור חובבי השילדה וגלגל.
אז מה הסיפור? - כמו בכול מיתוס טוב חלק מרכזי מעוצמתו לא מתבסס כלל על עובדות אלא על עניינים הקשורים בזכרון (היסטורי) משותף וגם בצרכים, חלקם קשורים במבנה הנפשי שלנו וחלקם באינטרסים לאו דווקא שלנו (בימינו הכה מתקדמים אפשר לבדוק 'עובדות' על ידי חיפוש ביוטויוב, ואם הפס מספיק רחב להעיף מבט רצוף נוסף ולהיזכר בזיכרון ה'עובדות' - לבדוק אם הוא באמת שווה עור ברווז - האמת שלפעמים זה מאכזב), אבל הזכרונות שלנו, בוודאי המשותפים, בנויים שכבות שכבות, הם לא חד מימדיים או חד ערכיים, הם שכבות שפרוסות לכול הכיוונים, לא רק שכבות מאוזנות, וגם לא רק אנכיות, מן עיסת שכבות כזאת, כשכול שכבה מונחת במרחב המשותף, לעיתים מונחת על אחרת, אולי הקודמת לה, ובמקרים רבים פוגמת, בחדות ובמוחלטות שלה, באופן שבו אנחנו משוכנעים במשמעותה ועוצמתה. הקטע המצורף לעיל - 'יואהן מוסאו מטפס על 'הקיר'', קטע מהטור של פלנדריה 1998 (בצרוף ההמנון הרשמי ה'חגיגי' כל-כך של המחוז האוטונומי דובר הפלמית), סותר כמובן את 'הפרשנות הרב שכבתית' הזו, ומעמיד בספק את נכונותה, בוודאי בכול הנוגע לאירועים נעדרי יחסיות - אירועים בעלי עוצמה ומשמעות מוחלטת.
אז למה בכול זאת דיבורים על מיתוס ולא הסתפקות בהודאה בכך ש'הקיר' הוא אחד הטיפוסים הקשים, הבלתי אפשריים, הנוראיים מכולם? (במסגרת המירוצים הקלאסים) - כי הוא לא. הוא לא יותר (אבל בהחלט לא פחות!) מעוד כמה שדומים לו בנוראיותם, ואפילו נמצאים לא ממש מאוד רחוק גאוגרפית ממנו, אבל מה - הוא ולא הם הצליח לשנות מעמד ולרכוש מעמד אחר, מעמד מיתי. אבל אם הוא לא יותר קשה או יותר נוראי אז איך הוא הפך מיתי והם סתם 'נחשבים', או 'סתם' מאוד קשים? - פוליטיקה.
אבל מרגע מסויים בזמן (הרגע המדויק קשה להגדרה), חלק מה'עובדות' הופך מיתי וחלק נשאר אולי משמעותי לא פחות אך ללא המעמד המיוחס הזה, והדרך חזרה, דרך מחיקת המיתוס היא מורכבת, ובוודאי במקרה שלנו חסרת פשר - 'לפני שאתם מוחקים אחד תביאו קודם אחר במקומו'.
לעת עתה הקיר הוא (עדיין) מיתי, והוא יופיע במלוא הדרו (גם הדרו המיתי) ביום ראשון הקרוב, ולא פעם אחת אלא פעמיים ברציפות, בקטע המסיים את האנקו טור, וכול זאת לאחר שמשיקולים פוליטיים כאלה ואחרים הוא הוסר מ'הסיבוב בפלנדריה', שהוא מספיק מיתי בפני עצמו בכדי להכיל, לעת עתה, נסיונות שינוי משמעותיים כאלה.
פטור בלא כלום אי אפשר - יש לשים לב שמוסאו מטפס את כול הקטע  על הפלטה החיצונית, שזו בחירת יחסי העברה בלתי אפשרית ביחס לאחוזי השיפוע ואיכות המשטח של הטיפוס, ולא רק זאת אלא שהוא נשאר יושב על האוכף רוב הזמן!.

לסיכום הבליל: אולי הקיר הוא מיתוס זמני שיתחלף ויחזור ויהיה 'שינוי טופוגראפי גרידא' (מעניין כשלעצמו) בלי משמעות כה נרחבת, אך כול עוד אפשר יהיה להמשיך ולהעיף מבט ב'מוסאו מטפס על הקיר' (ביוטיוב), או לשלוף אותו מ'הקופסא', שם הוא מונח לו בין השכבות, הרי החיזיון כמו המעשה עצמו ישאר מיתי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה