עכשיו, כשהחום עולה לטמפרטורות גבוהות במיוחד, אולי גבוהות יותר משהיו אי פעם בלי שאף אחד ממש שם לכך לב, ונדמה גם שזאת האפשרות האחרונה להוכיח את הקנוניה (הקנוניה לכאורה כמובן), כמה מילים.
כן, גם אני הייתי איש של ארמסטרונג, כמו טובים רבים אחרים לפני, גם אני הלכתי שבי בקסם, אבל מתישהו זה נפסק. אולי זה נפסק כשהתחלתי לחשוב והפסקתי רק להרגיש. כן כן, ארמסטרונג איש גדול, אבל כמה שהוא גדול ככה הוא מפחיד. ארמסטרונג מפחיד אותי כי אני מפחד מדיקטטורים. אני מפחד מהם בייחוד כי אני לא סומך ולא מאמין להם - לא סומך ולא מאמין להם לכלום. ומה בעצם רוצה דיקטטור? - הדיקטטור רוצה שליטה. ולמה? - בייחוד כי זה המבנה שלו - מבנה שנועד לכוח ושליטה. ובמי הוא רוצה לשלוט - בכול, בהכול. בשביל מה? - הדיקטטור מפיק רווחים משליטה - חומריים ורוחניים (בדר"כ יותר חשובים לו הרוחניים מהחומריים). ובמה הוא שונה מכול איש עסקים או כול 'מנהיג נאור' (משיטות משטר אחרות) - במחיר השליטה. ומה מחיר השליטה של הדיקטטור - בלתי מוגבל. הדיקטטורים יעשו כל מה שימצאו לנכון, כש'נכון' כמובן הוא בלתי מוגבל מוסרית, וארמסטרונג תמיד רצה רק לשלוט, והכסף היה אמצעי שליטה בעבורו, לא בטוח שהרבה יותר. אז כמו כל דיקטטור פיקח גם הוא גייס לו 'תמיכה' (כמה אנשי עסקים, בדרך כלל עם רקע משפטי, וכמה עורכי-דין עם אינטרסים כלכליים, שכמו כול אמריקאי בריא השכלה ומעמד הבינו שיש פה הרבה כסף מונח על השולחן ואפשר יהיה לבנות עוד כמה בתי קיט עם בריכה), ואז נהייתה מן חבורה גדולה כזאת של פיקחים שבראשם עמד דיקטטור (דרך אגב, הקונסטלציה היא תמיד די דומה, וכול מה שצריך זה להמציא ת'דיקטטור, את כל השאר אפשר להחליף מדי פעם בפעם), והם התחילו במשחק. דרך אגב, העיתונות החופשית וחבר מריעיו, ויותר מכך 'המשווקים', העדיפו להשתמש (שישתמשו) במונח 'הבוס' על פני המונח דיקטטור, בוודאי משיקולי ריווחיות פוטנציאלית של המוצר שנבעו מהבעיתיות שבשימוש במונח בעל הקונוטציות ההיסטוריות הפרובלמטיות.
ארמסטרונג תמיד היה קצת לא אנושי בעיני, גם כהייתי שרוי בקסם, ואחר-כך הבנתי שהוא יותר מכונה, סוג של מכונה אנושית, מכונת לייצור כסף, אך תמיד במקביל מכונה שדאגה לא פחות (או קצת יותר) לדימויה העצמי. כשמביטים לאחור מגלים שהוא היה מוצר, מוצר שיווקי, ואת המוצר הזה שיווקו באופן מתוחכם, גם את ה'אנושיות' שלו, וכך הוא היה מסכן ורגיש כשהיה צריך 'שיווקית' להיות כזה, אבל הוא היה לא נחמד ואכזר רוב הזמן, אך מכיוון שחוסר נחמדות ואכזריות עלולות לעורר בעיות במכירת מוצרים מחוייבת תמיד מחלקת השיווק לדאוג שלחלקים הללו לא ישימו לב - ששום דבר לא יפריע למכור, והיא פשוט מסתירה אותם. ארמסטרונג, כמובן, ידע שכול מה שצריך זה לשלוט במידע - בעל השליטה במידע הוא תמיד 'האיש הטוב' (את זה הוא כמובן לא המציא אבל הוא היה איש מספיק חכם בכדי לגלות, ואין ספק שחלק גדול מהדברים הוא גילה לבד, כמו יתר האנשים החכמים, כך שאף אחד לא יכול היה לספר לו סיפורים), אבל מה, ארמסטרונג גם היה איש חמום מוח (רגיש), פרנואידי, ומשלב די מוקדם (אבל לא שניה לפני שהיה מספיק כסף בקופה), הוא הרגיש מאויים, והוא לא הרגיש מאויים על ידי מישהו מהדבוקה כי מאלה הוא לא הרגיש אף פעם ממש מאויים, אותם היה קל להפחיד, הוא היה מאוים מכך שמישהו יצעק ש'הוא רוכב בלי בגדים'. אז הוא השתלט על תנועת המידע.
וכן, יש לי בעיה עם כל מי שזקוק כול העת לשירותם של עורכי דין (גם אם הוא 'סתם' איש עשיר, או פוליטקאי) - אבל במקרה שלנו הרי מדובר בספורטאי ולא באיש עסקים, או שמא זה פשוט לא הסדר הנכון של הדברים - האם היה פה שימוש במוטציה גנטית מגובת סמים (לכאורה) בכדי לייצר תזרים מזומנים?, וזו כשלעצמה לא עבירה כלל - הרי כול הספורטאים הבכירים בעולם שייכים לאותו סוג - סוג ה'מוטציה' - חלק יותר וחלק פחות, ועם זה אין לי כול בעיה, ובכול זאת - הבעיה היא הגודל, וארמסטרונג גדל למימדים מפלצתיים, מהר, ומפלצות בכדי להמשיך לחיות חייבות לאכול, והרבה, ומפלצות אוכלות הכול, בייחוד חיות אחרות, במקרה הזה את שאר היריבים ואדם.
מה שאנו רואים עכשיו זה בדיוק השלב שלפני המלחמה, שלב ההכנות האחרונות לאחר שנשלחו כבר הצווים, אבל כלל לא בטוח שהמלחמה תעבור משלב ההכנות הזה לשלב בורות הקבורה המתמלאים - שלב המימוש. נדמה שארמסטרונג רגוע הפעם. אולי נגמר לו הכוח (כסף יש לו כמו זבל), אבל כנראה שזה יותר קשור בכך שהפעם מתקיפים לא רק אותו אלא את כל השיטה, והוא לא לבד, והוא יודע שאם יצליחו ללכוד אותו יִלָכּדו שם כולם, וכולם זה בערך כל הענף (כמעט כולו). ודיקטטור, כידוע, מפנה מקומו בהיסטוריה לא לפני שהוא דואג להשמיד 'ראיות', באופן יסודי - 'אני העלתי אותכם למעלה ואני גם אקבור את כולכם באדמה'.
המשך בקרוב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה