הודעתו מאתמול של ארמסטרונג שאין הוא מתכוון להלחם על חפותו ולשתף פעולה עם הליך הבוררות של ה-USAD, אמורה להביא לסיום התיק - 'תיק ארמסטרונג' - תאריו הרבים ישללו ממנו, ותשלל ממנו גם הזכות להתחרות בעתיד (עד קץ הימים) בתחרויות מקצועניות, אז זה הסוף של ארמסטרונג? - לא בהכרח.
מבחינה פרוצדוראלית לא אמורות להיות בעיות מיוחדות - ה-USAD תעביר את ההחלטה ל-UCI, שהיא הגוף המוסמך לשלול מארמסטרונג את התארים, וההתאחדות הבנלאומית תתחיל לחפש למי להעניק אותם - הרי ארמסטרונג ,באופן מפליא, היה כמעט היחידי מבין אלה שעמדו על מדרגות המנצחים בשנים הללו בפאריס שנשאר נקי - חלק בלתי מבוטל מאלה שעמדו איתו שם הורשעו בעצמם והם 'לא ראויים' לקבל את התארים במקומו - עד כאן אין בעיות.
אז איפה יכולות לצוץ בעיות? - ארמסטרונג הוא לא הנאשם היחידי בתיק, בנוסף אליו מואשמים עוד ארבעה - יוהאן ברוניל, המנהל הספורטיבי של הקבוצות שבהם הוא רכב לתאריו, שני רופאי הספורט דל מוראל ופרארי (שכנראה 'עזרו'), וה'מאמן' פֶפֶה מארטי, ואם כוונתו של ארמסטרונג היא באמת לסתום את הגולל על התיבה, הרי שהוא יודע שאפשרות כזו קיימת רק במידה שכולם מוכנים לרדת איתו שאולה, למצולות - לתהום הנשייה - אך לא נראה שזה המקרה. ברוניל ופפה מרטי כבר הודיעו שהם מבקשים שימוע מקדים, מה שאומר שהם 'בפנים' - אם על מארטי לא היה ידוע הרבה אף פעם, הרי ברוניל המשיך בקריירה כמנהל קבוצות וכנראה לא רוצה להפסיק פתאום עכשיו, אבל אם לא כולם יורדים מהרכבת והיא על מסלול התרסקות אז מה עשינו? - הסיפורים יחשפו גם כך, ואת זה ארמסטרונג הרי רוצה למנוע.
לפי הידוע לנו כבר עכשיו, להצהרתו של ארמסטרונג מצורף עוד חומר אך פחות תמים מההצהרה שלו עצמו, חומר בעל משמעות משפטית שנכתב על ידי עורכי הדין שלו, שבו הם חוזרים ומעלים שוב את הטענות שהועלו על ידם כבר קודם במאבק האחרון בבית משפט אצל השופט ספארקס. לפי אותם טיעונים, ל-USAD אין סמכות לעשות 'מה שבא לה', ובכלל - הסמכות נמצאת בכלל אצל ה-UCI, ויש להעביר את החומר אליה בכדי שתשקול (בכובד ראש כמובן!) אם יש בחומר שהצטבר מספיק בכדי להמשיך בהליך (איזשהו הליך). כפי שאנו יודעים האינטרסים של ה-UCI הם במקרה הרע שונים לגמרי מאלו של ה-USAD, הרי ההתאחדות הבנלאומית עלולה להיות אחד מהנפגעים העקריים מתהליך החשיפה הכרוך בתיק הזה, והיא, בעזרת ההתאחדות האמריקאית לספורט האופניים ה- USA CYCLING שכפופה לה מצד אחד, וארמסטרונג עצמו מהצד השני, מנסים להחזיר את הכדור לידיהם.
עורכי הדין של ארמסטרונג אף מוכנים כעת שה-CAS יפסוק עתה, בשלב זה, למי הסמכות לדון בתיק בכלל, אבל כולנו יודעים שזה לא הרבה יותר מקרב מוקדם על מנת לנסות לחשוף (סוף כל סוף) מה יש בתיק.
על אף שהצהרתו וסירובו לקחת חלק בבוררות בעצם מסיימת את ההליך (לארמסטרונג לא היו הרבה ברירות והוא היה חייב לענות ל- USAD עד אתמול אם הוא הולך לבוררות או לא), כאמור, המלחמה של ארמסטרונג (והאיומים שמופיעים בסופו של מכתב עורכי הדין שלו מאתמול רק מדגישים זאת) היא למנוע מחומר מזהם מלזלוג החוצה, דבר שעלול לפגוע בנכס העיקרי שאולי נשאר לו - תדמיתו הציבורית - שלאו דווקא נפגעה אנושות מהמהלך אתמול, וארמסטרונג גם לא היחידי בסיפור שאינו מעוניין בזליגת חומר מזהם, ולכן אנו צפויים לראות עוד ועוד מאבקים (טראוויס טייגארט כבר הודיע אתמול שהכוונה היא בהחלט לשחרר את החומר אך שחרור שכזה לא ייעשה לפני שיסתיימו כל תהליכיי הבוררויות הצפויים).
אז לסיכום מה יש לנו פה בעצם עכשיו - מה שיש זה לא יותר מנסיון של ארמסטרונג להרוויח זמן, ולהמשיך במקביל בנסיונותיו לגלות ולחשוף מה יש ל-USAD בתיק - ארמסטרונג לא מוותר על כלום ולא מחזיר שום תארים. ארמסטרונג הוא אותו ארמסטרונג מתוחכם ממקודם שיודע איך להתנהל ולמצות תהליכים ,ואנחנו לא חצינו עוד שום נקודה, בוודאי שלא את נקודת האל חזור - זה עוד ייקח זמן - עם ארמסטרונג זה לא היה (ולא יהיה) אף פעם קל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה