תיק ארמסטרונג - ראיון עם דויד וולש

כריסטוף באסו

בתחתית מצורף קישור לראיון רדיופוני שנערך היום (11.9.2012) עם עיתונאי הספורט הבכיר של ה- SUNDAY TIMES הבריטי, האירי דויד וולש, שתרגום לעיקרי דבריו מופיע להלן.
למה זה כה חשוב - הרי כולם מן הסתם כבר שמעו ויודעים פחות או יותר על מה מדובר, ובכל זאת, זה חשוב - זה חשוב לשים את זה שוב בצורה בהירה ופשוטה על השולחן, כן, שוב, לשמוע שוב בלי בירבורים מיותרים במה מאשימים את הרוכב האמריקאי המפורסם.
אני ממליץ שלא לקרוא את התרגום החלקי (עיקרי הדברים) ולהאזין לשיחה עצמה - היא בהחלט באיכות טובה, ואף המִבטאים לא נוראיים מידי, כך שאפשר בהחלט להבין (מקסימום מחזירים אחורה ושומעים שוב כמה פעמים).

הראיון:
שאלה: ארמסטרונג רימה?,
תשובה: כן, לחלוטין. לאחרונה, כשהועלו שוב 'ענייני ארמסטרונג', והם מועלים כבר די ממזמן (בעת האחרונה), לא הרגשתי לרגע שהנה מגיע סוף סוף הרגע שבו ישחררו אותי מהאשמה שברדיפתו... אולי, אולי אם היו לי ספקות הייתי אולי צריך להרגיש כעת 'נקי' מהאשמות שברדיפתו... ואולי אם היו לי ספקות הייתי באמת צריך שמישהו קודם יוכיח את אשמתו... אבל לא היה לי מעולם ספק קל שבקלים, ממש מההתחלה, ב- 1999, אמנם לא יכולתי להוכיח את זה אבל ידעתי.
אתה צריך לקבל החלטה - כשאתה פוגש בחיים משהו פסול אבל לא יכול להוכיח אותו הדבר הפשוט ביותר לעשות הוא להתעלם, אי אפשר להריע למישהו רק בגלל שאי אפשר להוכיח שהוא מרמה - חשבתי שצריך לשאול הרבה שאלות בקשר לבחור הזה לפני שנוכל להריע לו...
שאלה: תן לנו כמה 'טיפים' בקשר למה שהיה עליך לעבור בכדי להגיע לאמת.
תשובה: אולי כדאי שנתחיל מהתחלה. ההתחלה היתה ביום ההרים הראשון של הטור של 99, שנגמר בתחנת הסקי בססטרייה, ארמסטרונג מנצח בפרולוג ובנגד השעון הראשון לפני כן, ונמצא בעמדה מצוינת, רוכב בקטע ההרים הראשון ופשוט נעלם לכולם (TOOK OF), וזה אותו ארמסטרונג שרכב את הטור ארבע פעמים לפני כן - 93, 94, 95, ו-96 מעולם לא הצליח להתחרות בהרים, ועכשיו, אחרי שהחלים מסרטן הוא פשוט שם גז ונעלם לכולם. כל העיתונאים שישבו שם פשוט התפקעו מצחוק, 'זה פשוט מגוחך, הבחור הזה פשוט מזייף' - אבל כשאותם עיתונאים התקשרו למערכות העיתון או הרדיו, בצד השני הם שמעו קול אחר - 'זה סיפור ענק, זה סיפור גדול - אדם שנרפא מסרטן שממש סיכן את חייו, חוזר, ומנצח...', ולאותם עיתונאים היתה כעת בעיה, והוכחה שהוא באמת מרמה לא היתה בידם... אני יכול לומר לכם שהרבה מהעיתונאים הטובים שעבדו אז בענף פשוט עזבו אותו - הספקנות שהם גילו משכה אליהם המון עוינות, והם אמרו - 'לא רוצים להמשיך להיות חלק מכל זה... אנחנו לא רוצים לשקר לא למען ארמסטרונג ולא למען אף רוכב אחר'.
שאלה: למה ה-UCI תוקעת אז את ראשה בחול ולא עושה דבר?
תשובה: ל-UCI היתה באותם שנים בעיה - מצד אחד הם כבר ידעו שהשימוש ב - EPO  רווח ומתגבר, אך מצד שני לא היתה עדיין בדיקה בכדי לאתרו. לפני ה-EPO הרוכבים השתמשו בסמים אחרים - סטרואידים, קורטיזון, טסטוסטרון... ואם הסמים הקודמים, כפי ששמעתי פעם את אחד ה- SOIGNER, אחד WILLY VOET (הזכור מפרשת פסטינה/המחבר) אומר - איפשרו לרוכבים להכיר, להגיע ולמצות את הפוטנציאל שלהם, עתה, עם ה-EPO, נברא אדם חדש. הסם החדש מגביר את כמות הכדוריות האדומות בדם, אלו שאחראיות להובלת החמצן לחלקי הגוף, ועל ידי כך מאפשר בעצם לדחוק את נקודת השבירה במאמץ, ויש לכך משמעות גדולה במיוחד בהרים, שם בנקודה מסוימת אוזלת היכולת להעביר חמצן נוסף לדרישתו הגוברת והולכת של הגוף - וכך, עם הסם החדש, מישהו שבקושי יכול היה קודם לטפס בהרים נהיה עכשיו המטפס הכי טוב מכולם...  
שאלה: איך הגיבו הקולגות שלך באותו זמן?
תשובה: מהר מאוד הם בחרו לשתף פעולה עם הסיפור - לאנס היה מאוד ידידותי לעיתונות (MEDIA FRIENDLY) - 'אנחנו רוצים להיות בעמודים הראשונים, בכותרות, לא לקבל איזו כותרת משנית בעמודים הפנימיים - אם יש למישהו הוכחה אז שיביא אותה ואז נראה מה לעשות...', אני זוכר מסיבות עיתונאים עם ארמסטרונג שכולם חיכו לשאלה על הסמים, וארמסטרונג תמיד חיכה והסתכל טוב טוב מי שואל את השאלות על הסמים...
בשנת 2004, התברר שאותם שותפי שיירה שלי, אלה שהייתי שותף מכונית שלהם בטור פשוט לא רצו שאסע עימם יותר - 'לא תהיה לנו יותר גישה לארמסטרונג אם תיסע איתנו במכונית, מצטערים...'. לא, לא אמרתי להם הרבה, הבנתי באיזו דילמה הם נמצאים, לא אמרתי להם שעליהם להתבייש, שעל ידי כך שהם לא מאפשרים לי לנסוע איתם הם בעצם מוציאים את עצמם מהמקצוע - הם הוציאו את עצמם מהמקצוע כבר זמן רב לפני כן...
שאלה: איך זה שכולם שיתפו פעולה?
תשובה: כן, כולם שיתפו פעולה, העיתונאים, ה'שלטונות', בוודאי שהספונסרים... - ל - UCI היתה בעיה גדולה, על אף שהם ידעו שהשימוש הולך ונהיה יותר ויותר נפוץ לא היתה עדיין שיטה בכדי לגלות את החומר, והם החליטו, לאחר שהחלו להתגלות מקרי מוות כתוצאה משימוש בחומר (בין 24-27 רוכבים נמצאו מתים כתוצאה משימוש בחומר), להתפשר, ולקבוע שרירותית סף להמטוקריט (נפח תאי הדם האדומים ביחס לנפח כלל דגימת הדם) בכדי להפסיק את המיתות כתוצאה מהשימוש בסם.
שאלה: - ואז הם קבעו את המספר 50, אבל 50 הרי אומר שאתה משתמש...
תשובה: בדיוק - הם ידעו בעצם שמי שמתקרב למספר הזה משתמש בסמים - טיילר המילטון מספר בספר שכל קבוצת US POSTAL היו עם מספרים שכמעט נגעו ב-50 - אחד עם 49.9 ואחד עם 49.59, כולם... כשרמת ההמטוקריט הנורמלית של רוכבים היא מקסימום 45, אולי פחות.
שאלה: מה שאתה אומר זה שה-UCI ידעו שעל ידי אי עשייה הם בעצם מאפשרים לאנשים לסכן את חייהם
תשובה: כן, נכון, רק כשהחלו אנשים למות בשנתם כתוצאה מהקרשה של הדם הם הגיבו.
שאלה: למה שיאמינו למה שטיילר המילטון מספר כיום ולא יאמינו ללאנס?
תשובה: כי מה שטיילר אומר היא האמת, אבל הבעיה של לאנס היא שלסוכנות האמריקאית יש חוץ מטיילר עוד לפחות כמה וכמה עדויות נוספות - אולי עוד 10, של חברי קבוצתו לשעבר שאומרים שלאנס השתמש, ולא רק שהשתמש בעצמו אלא סיפק להם בעצמם סמים - מה הסיבה שאנשים שלא השתמשו בסמים יודו פתאום שהם בעצם השתמשו?...
שאלה: אולי מקנאה בלאנס...
תשובה: נו באמת... זה לא נגמר באלו, יש את אמה אוריילי שראיינתי אותה בעצמי ואני מכיר היטב, שסיפרה את מה שראתה, ויש את בטסי אנדראו, אישתו של פרנקי אנדראו, חברו לקבוצה, שסיפרה שכשצפתה בקטע הרים באותו טור של 99 היא פשוט לא האמינה - 'סליחה, זה לא בעלי - בעלי לא יכול לטפס ככה...', והתקשרה לבעלה בסיום הקטע ושאלה לפשר הביצועים שלו, ועלתה על מטוס לצרפת והתעמתה איתו... ולאנס מצא כמובן דברים נוראים לומר על הזוג - שיחסיהם יתמוטטו ולא יחזיקו מעמד... כמובן שהם נשארו נאמנים אחד לשני גם אחרי זה - למעשה עד היום... האמת שלא תמצא אף בוס של המאפיה שהושיבו בבית סוהר מבלי שמישהו מאנשיו החליט לספר על מעשיו, ולא דיבר עד לאותו רגע כי כי אקדח היה מכוון לראשו...
שאלה: למי יעניקו את התארים שישללו מארמסטרונג?
תשובה: לאף אחד - כל אחד מהעשרה המובילים בטורים הללו כנראה השתמש בסמים, כן, נכון אז אפשר להגיד שהיה בעצם 'שדה שווה' - אם כולם השתמשו אז בעצם הם שיחקו באותו מגרש ולא היה לאף אחד יתרון ביחס לשני, מה שבהחלט לא נכון - לא כולם השתמשו, היו כאלה שלא רצו בשום אופן להשתמש, היו כאלה שאהבו לרכב ורצו להתחרות מאהבת הספורט, ולהם לא היה שום 'שדה שווה' -  כריסטופ באסו, בחור צרפתי בעל יכולות מופלאות, בהחלט יכולות שלא היו נמוכות מאשר אלו שהיו לארמסטרונג, שהוא דרך אגב הסיבה שהחלטתי להמשיך ולהלחם את המלחמה הזו, הוא לא רצה להשתמש, ועל אף שהוריו ניסו לשכנע אותו - 'ככה זה היום, אתה חייב, כולם לוקחים', הוא מצא שחברתו פשוט תעזוב אותו אם יחליט להשתמש - ארמסטרונג זרק אותו כמובן מהמרוץ, הביא אותו פשוט למבוי סתום והביא לפרישתו מהספורט... היו אולי 10, אולי 20% שרצו להתחרות בכדי לדעת עד כמה טובים הם יכולים להיות אבל מצאו שהם מתחרים מול אנשים לא אנושיים...
שאלה: האם הספורט נקי עכשיו לחלוטין לדעתך?
תשובה: לא, כנראה שלא, העובדה שעדיין מוצאים מתחרים מהחלק העליון שנתפסים... אני יכול רק לקוות לדוגמא שקבוצת סקאיי נקיה לגמריי, רק לקוות, אבל יש לי מספר בעיות... אני לא מתכוון לומר שכולם נקיים מפני שעצם אמירה שכזו תזמין שוב שימוש בסמים... אחד הטיעונים שלי לגבי לאנס ארמסטרונג היה לגבי עבודתו עם הדר. פרארי, הרופא האיטלקי המפורסם, ושאלתי אז - 'מדוע עבדת עם רופא מלוכלך אם היית רוכב נקי?'... אחד הטיעונים שלי לגבי קבוצת סקאיי הוא שהיא עדיין בחרה להעסיק 'רופא מלוכלך', עדין גם לא שמעתי שום דבר מבראדלי וויגנס, וגם כמעט מאף אחד אחר, וכן, הייתי מצפה מוויגנס לבוא ולהגיד שאם תפסו את ארמסטרונג או כל אחד שהתשמש זה טוב, שזה טוב אם תופסים כל מי שמרמה אבל הם לא עושים זאת. 

ראיון עם דויד וולש