מירוץ כביש גברים עלית - עוד קצת וזהו.

זמן להיות אנוכי

עוד כמה מילים על הקבוצות:

איטליה:
לאיטליה אין מועמד עם מנוע מתאים לאופי מסלול שכזה, והבחירה של בטיני היא אולי הבחירה הטובה ביותר שהוא יכול היה לעשות, אבל עם כל הכבוד פאולו - לניבלי אין מנוע מהסוג הזה, ולשים אותו כרוכב המוגן של הקבוצה היא ברכה לבטלה.
ניבלי יכול היה לנסות הרבה יותר מוקדם משהו אם הוא חשב שיש לו משהו ברגליים - כל כך מאוחר זה היה קצת פאתטי, ומעניין לדעת אם הוא בכלל מאיים על מישהו בדבוקה. אם איטליה החליטה בגבורה שלא להזמין את כל נחשדֵי הסמים שלה היא עשתה בחכמה, אבל אפשר היה בהחלט לספר לעולם את האמת ביחס לסיכויי הקבוצה ביום ראשון - 'אין סיכויים' - אבל כנראה שזה לא מה שחשב ניבלי, ועל האופטימיות חסרת התקנה (וסיכוי?) שלו לפעמים אני אוהב אותו.

צרפת:
לצרפת היה אמנם כוכב מוגן יותר רציני מאשר לאיטליה, אבל גם לא מספיק. ווקלר רוכב נפלא (בהחלט לא כוס התה שלי), אבל שוב - במירוץ מסוג זה הסיכוי היחידי לרוכב מסוגו זה לברוח בזמן, אבל גם זה לא מספיק, בשביל שההתקפה תעבוד אתה חייב לעבוד, כן ווקלר, לעבוד, והיה נדמה שווקלר רוכב ביהירות ומחלק הוראות (ועושה פרצופים) אבל לא נותן עבודה.
אולי אין לג'לברט רוכב אחר למסלול מסוג זה, אבל נדמה לי שזו היתה יותר מהכל הבעת תודה לווקלר על תרומתו לענף בצרפת (תרומה ענקית) יותר מאשר אמון בו כמי שיש לו סיכוי שיצליח. וחוץ מזה חבל ששאבנל גמר את כוחותיו לעונה - הוא מישהו עם מספיק עוצמות בכדי לצאת מוקדם לבריחה ארוכה עם עוד כמה.

ספרד:
פריירה הוא בכיין ידוע, ואמנם אני מצר על העובדה שהוא פרש, על אף שכלל לא בטוח שהוא לא עשה זאת בזמן. אולי היה לו במנוע עוד נצחון או שניים - אם היה משחק טוב עם הקוביות שלו - כפי שידע לעשות כה טוב במהלך הקריירה הנהדרת שלו, אבל פריירה רוצה הכל או כלום, אבל אם הוא מקבל כלום הוא בוכה. הופתעתי להיווכח (אחרי המרוץ) שהוא היה הרוכב המוגן של הספרדים אתמול, וזה רק אומר לאיזה כבוד הוא זוכה מהכוכבים הספרדים הגדולים, אבל הופתעתי עוד יותר לשמוע אותו מלין על ולווארדה - על כך שלא חיכה לו בקוברג ויצא למרדף אחרי ג'ילברט לבד. אני מסכים עם הטיעון של ולווארדה שלא היה יותר למה לחכות, וש'חבל שלא יצאתי אחרי ג'ילברט קודם - אולי הייתי יכול לתפוס אותו' - אני לא רק מסכים אלא גם מאמין לו - למה היה לו בדיוק לחכות - ג'ילברט הלך והתרחק בקצב מהיר, ועם ג'ילברט אתה חייב להגיב מייד, אחרת חבל על הזמן שלך - לא תתפוס אותו יותר. בסך הכל לספרדים היה מירוץ טוב והם ביצעו את תכנית המרוץ שלהם בצורה הטובה ביותר. אולי קונטאדור התקיף מוקדם מדי - זה היה ידוע מראש שקונטאדור יתקיף וכולם חיכו להתקפה הזו ויצאו אחריו, לפי התכניות, אבל כך יצא שההתקפה הזאת התבזבזה - המרחק היה עדיין רב מדי. מה שעוד ראינו היא העובדה שקשה לרוץ בהרים הגבוהים בוואלטה אחרי הנצחון ולהשאר עם רגליים גם לאליפות העולם עם תוואי שכזה - קונטאדור הגיע להולנד מבוזבז וכך גם רודריגז. פלאצ'ה ולאסטראס נתנו הצגות ענקית - בראבו, וגם לקונטאדור, שלא עושה עניין מלהעניק שירותים לרוכבים אחרים - הגיע אולי הזמן לנסות את המרוצים הארדנים בשנה באה, לא?.

אוסטרליה:
בסך הכל לגאראנס לא היו רגליים בסוף, אבל לדייויס היו!, וגם קלארק היה נראה לא רע לקראת הסוף, אך עבד בשביל האדם הלא נכון, כמו כל הקבוצה, מה שאומר שהקבוצות הלאומיות, בדיוק כמו המסחריות, נתקעות לפעמים לקונספציה שגויה, שממנה קשה להשתחרר - מי כמונו יודע זאת כשיום הכיפורים כה קרוב.

הולנד:
להולנד, כפי שכתבתי שלשום לא היה שום רוכב מסוגל, כך שהכל היה יותר קמופלאג' לקהל העצום - אולי אם ההולנדים היו כה רוצים תואר (לא רק של הנשים), הם היו חייבים לתפור מסלול קצת אחר - מסלול בוולקנבורג לא מתאים למה שיש להם מתחת ליד.

EBH
יאללה, הגיע הזמן שתתחיל לחשוב אחרת ותתחיל להיות קצת יותר אנוכי - יש שם ברגליים עוד הרבה וכולנו מחכים.

זהו.

הסבב עובר עכשיו לאיטליה לשלושה מרוצים באמצע וסוף השבוע:
מילאנו טורינו ביום רביעי, ג'ירו דל פיאמונטה ביום חמישי, והיפה במירוצים הג'ירו של לומברדיה ביום שבת.