אליפות העולם, לימבורג - עוד כמה מילים

ביי ביי קוברג

לימבורג:
אולי במקום שבו לכל אזרח יש לפחות זוג אופניים אחד (זה תקף גם בשאר הולנד), שעליהם הוא רוכב ~ 1000 קמ בשנה, ויש לו גם 212 קמ גבול עם גרמניה, ו- 139 קמ גבול עם בלגיה, וכל היתר צמוד למה שהישראלים, שהעברית שגורה בפיהם קוראים הולנד, ומה שהאירופאים קוראים Nederland, שבכל משרד תיירות, מאלו שמפוזרים בכל מרחב הפרובינציה (אין שום בעיה למצוא אותם), אפשר לקבל תוך שניות את 'המפה לרוכבי אופניים' (לא רק לאופני כביש), שמפרטת באופן פשוט את המסלולים הרלוונטים, שהסימונים שלהם מופיעים בהבלטה גם בשלטי הדרך בכבישים עצמם, אבל אולי יותר מכל, מקום בעל אופי טופוגראפי מהסוג ההררי הזה (הררי במידה), שלא כמו בשאר הולנד המישורית והמשעממת לרכיבת אופניים תחרותית (שלא למאיצים...), ועם כבישים סלולים לתפארת, ויכולת ארגון מופלאה - 'אירופאית' (צפון אירופאית), וכנראה יכולת להרוויח מכך גם כסף (הרבה כסף), טוב לערוך את אליפות עולם - ואין פלא שזו לה כבר הפעם הרביעית לארח את האליפות (הולנד גם אירחה את האליפות שלוש פעמים נוספות לא בלימבורג), דרך אגב, דיבורים ביחס לכך שההולנדים 'יותר מישמחו' להחליף את פונפראדה בספרד ב-2014 עקב הבעיות הכספיות שצצות שם נשמעים לאחרונה כך שאולי עוד שנתיים נחזור לפה.

כמה זמן זה לוקח:
שבוע זה לא ארוך מדי - קרנבל מהסוג המתמשך הזה נראה לי ראוי למה שה-UCI מנסה לייצר סביב שם המותג שברשותה - 'אליפות העולם' (שהוא האפיק המרכזי לרווחיה הכספיים השנתיים כפי שמופיעים בדוחותיה הכספיים ל- 2011 שפורסמו גם הם השבוע) - מירוצי אופניים הרי לוקחים הרבה שעות, והאפשרות היחידה בכדי לכווץ את הזמן היא להריץ כמה מירוצים בו זמנית - בכמה אתרים מקבילים - אך במקרה שכזה חלקם ילכו לאיבוד, בוודאי מבחינת הסיקור, ועל אף שהייתי שמח אם כל המרוצים של השבוע החולף היו מצולמים ומועברים (אם כי זה קצת הרבה מדי לבקש כנראה), בכל אופן, גם אלו שנבחרו להצטלם הספיקו - הרי בסופו של יום את האירועים החשובים ראינו.

מתי?:
זו שאלה קריטית - התקופה שבה נערכת האליפות מאז שנת 1995 היא סוף ספטמבר, עד אז האליפות היתה 'מירוץ קיץ' שנערך בסוף אוגוסט או תחילת ספטמבר, היא קריטית מפני שהיא משליכה על מספר הרוכבים שיגיעו בכושר למירוצים בשלב כה מאוחר של העונה. נכון, מה לנו כי נלין - העונה כה ארוכה וכל רוכב ו/או קבוצה מכוונים עצמם לשיא בשלבים שונים של העונה - הרי אי אפשר לצפות שכל הכוכבים הגדולים כולם יהיו בכושר שיא דווקא באליפות העולם, מה גם שאופי המסלול בכל שנה נתונה משליך ביחס למי יש סיכויים בכלל - ספק אם כיום יש ל-UCI אפשרות ריאלית אחרת לדחוף את האליפות מבלי לפגוע בסדר האירועים השנתי, אבל הסדר הקיים כיום הוא תוצאה של שינויים רבים שהתרחשו במשך השנים ולא קדוש.

לסיכום:
ראינו כל השבוע המון קהל בצידי הדרך, לעיתים פחות אך לעיתים הרבה יותר - באופן טבעי ביום שבת במירוץ כביש נשים, כשהופעתה של מריאן ווס היוותה קטליזטור לכמויות העצומות שהופיעו, ובוודאי ביום ראשון במירוץ המקביל לגברים, אך היה שם קהל כל השבוע. מירוץ אופניים ללא קהל בצידי הדרך חסר, והמצאותו של קהל והאות הקולי שהוא מייצר הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה של מרוץ אופניים וההזדהות שהוא מייצר אצל הצופים הטלוויזיונים (שלא נדבר על אלו שמזלם שפר והגיעו לאירוע עצמו, ושכפי שהיה נדמה זכו גם הם בכיסוי טלוויזיוני שכזה דרך שלל מסכי טלוויזיה גדולי מימדים שהיו פרוסים בשטח).
ואי אפשר בלי לסיים עם מה שהתחלנו בו: הקוברג. אין מה לעשות, ה'מותג' הזה הרוויח בגדול (כל מי שלא הכיר את השם אך צפה באחד מהמירוצים מכיר אותו עכשיו).
אולי עכשיו, לכל מי שלא יצא ממש בשבוע שבועיים הקרובים, זה כבר לא הזמן - איחרנו, מתחיל להיות 'קריר' בגבעה - אבל האביב יגיע עוד כמה חדשים, ומי לא רוצה לנסוע לטפס את הקוברג? (יש בסביבה הקרובה עוד עשרות של טיפוסים מאוד נחמדים אחרים) - והלימבורגים הרי יודעים היטב שרק חלק מהכסף חוזר לכיס מיד - חלקו האחר ימשיך לזרום לו אט אט לכיסם בהמשך.