יום שבת, 29 בספטמבר 2012

ג'ירו די לומברדיה - מה ראינו


Joaquim Rodriguez (Katusha) wins Il Lombardia

אז מה ראינו?.
ראינו את רודריגז מנצח! – וואו, איזה נצחון!, ואיזו שנה היתה לפוריטו – בתחילה הוא ניצח קטע בטירנו אדריאטיקו, אחר-כך הוא הוסיף שני קטעים בטור הבאסקי, ואז הוא מנצח סוף כל סוף את הפלאש וואלון, על הקיר של הוי, ואז הוא נותן הצגה גדולה בג'ירו, מנצח בשני קטעים ובתחרות הנקודות ומסיים שני בדירוג הכללי, ואחר-כך הוא מנצח שלושה קטעים בוואלטה ומסיים שלישי בדירוג הכללי, ועכשיו ההכתרה – נצחון בלומברדיה ביום קשה במיוחד, לאחר התקפה אלימה בטיפוס האחרון לוילה ורגאנו, והדבקות הפלאית לאספלט המוצף כל הירידה עד לקו, איזו שנה היתה לרודריגז, איזו שנה (חוץ מזה הוא מסיים את השנה בראש הניקוד הכללי של הרוכבים, לפני וויגנס שאותו הוא עוקף היום). אבל עוד לפני כן ראינו מירוץ מדהים:
בהתחלה, לפני שהשידור הטלוויזיוני גאל, ראינו רק תמונות של כבישים רטובים, ורוכבים בעלי פנים שחורות, אבל אחרי שהשידור עבר לאיטליה (מוקדם כפי שהובטח), ראינו סוף כל סוף מה זה הקיר של סורמאנו, והבנו כמה הוא תלול – בסיומו נפרסה לה הדבוקה שטוח שטוח וארוך ארוך, אבל היינו עדיין מספיק רחוק מהסוף – 80 קמ.
אחר-כך ראינו איך נראית ירידה טכנית וצרה על כביש רטוב (פחד אלוהים), ואז ראינו את פאוליני ובאלאן עומדים בצד הדרך שפניו של פאוליני חבוטות, לאחר התאונה שלהם, אך הבנו לאט לאט שגם ג'ילברט היה שם - התוצאה היתה ששלושתם היו בחוץ.
אחר-כך המירוץ הגיע לאגם בקומו ונרגע קצת, חוץ מבוֹרדֵה, של AG2R, שקפץ עוד בקיר של סורמאנו לקבוצת הבריחה, ואחר-כך הצליח לרדת באופן אינטילגנטי מהסורמאנו, והוא המשיך להוביל לפני הדבוקה בפער של ~1.00, שעלה וירד חליפות, אך 60 קמ לסיום ירד ל- 30 שניות. לא הרבה אחרי שבורדה החל לטפס את המדונה די גיסאלו הוא נשאב לדבוקה (וג'ילברט נראה יושב באחד הרכבים של ה-BMC ליד הנהג, לא דואב במיוחד, עטוף מגבת לבנה) – נשארנו עם ~50 רוכבים מקדימה.
דה וירט מהאומגה קפץ ופתח פער שעלה ל- 32 שנ כ-47 קמ לסיום, ובחזית הדבוקה הצלחנו לזהות את קונטאדור, בטאנקור, ואן אברמהט, קאטלדו, נוצ'נטיני, רוביאנו, פרולינגר, אנטון, הייזדאל, סנצ'ז, קווינטאנה, מורנו, באסו, ניבלי, אוראן, הנאהו, פליזוטי, קונגו. די וירט פתח ל- 48 כ- 46 קמ לסיום. ואחר-כך הגענו שוב לירידה מהירה (אך פחות מסובכת מהירידה הקודמת), וסוף סוף קיבלנו פעם ראשונה תמונה של זאוג, דה וירט היה מרוחק 30 שנ. כשנשארו 38 קמ, והפער הלך וירד לו אט אט בדרך לוילה ורגאנו. ואז בירידה לכיוון הוילה שוב תאונה – טיראלונגו וניבלי, וגם מולאמה השתטחו, ואז גם דה וירט, שנתפס לא הרבה אחרי זה על ידי הדבוקה.
כשהרוכבים הגיעו שוב לאגם רוי קוסטה התקיף (28 קמ לסיום). קוסטה פתח 11 שנ בחזית, ומיקל נייבה ניסה את מזלו בהתקפה גם אך לא התרחק מדי.
באסו משך את ניבלי בחזרה לחזית הדבוקה ונשארנו עם ~ 25 רוכבים. לקוסטה היו 25 שניות אך הם נעלמו להם פתאום כשהדבוקה החלה ללחוץ, וקוסטה נשאב ב- 13.5 קמ לסיום. הרוכבים כבר רכבו בשלב זה 6.18 שעות.
ואז, בדיוק כשהחלו תנועות עצבניות במבנה הדבוקתי, והיא החלה להיערך להתקפות, החלנו אנו הצופים להיעלם לתמונה (או שהיא לנו). מפאת העננות הנמוכה החלו תקלות בהעברת השידור החי, תקלות שהלכו ותכפו, ובסוף, כשעצבינו המרוטים התקרבו להתפקעות, קיבלנו את מלוא הדרו של רודריגז, בהתחלה במנות קטנות, אך לאחר מכן יותר ויותר, והוא ירד בירידה מהפסגה בוילה ורגאנו, על כביש מוצף מים, מדביק את אופניו לאספלט, בעדינות של אומן, ומספיק לנסות לשכנע את אופנוע הצילום שיציל את משקפיו, אך ללא הועיל... אחריו רכבו חלק מטובי יורדי ההרים בדבוקה – סמי סנצ'ס, קונטאדור, ואחר כך גם ניבלי, אך גם עוד כמה, כולם רוכבים על גבולות האחיזה, דק דק, ממש על הסכינים – איזה תענוג.
רודריגז ניצח לאחר בילוי של 6.36 שעות על האוכף, כשאחריו מסיימים סנצ'ז ואוראן.

ברבו פוריטו!.

זהו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה